תחרות חביב נולד יוצאת לדרך בקול תרועה רמה ועם הרבה ששון ויקר. ולא רק זה, גם עם ארבעה מועמדים ראשונים לתואר חביב סיפרה בסלע, שיוענק בתום העונה לאחר טקס מכובד ומפואר שנערוך כאן, בכדורסלע.

למרות ההודעה באייטמון מקדים על כך שחוקי המשחק לא יפורסמו או יוכרזו שוב, הנה הם בכל זאת פעם אחת נוספת. גם כי אין סיבה אמיתית, בעצם, שלא לפרסם אותם שוב, וגם כי זו עונה חדשה עם חוקים חדשים אז בואו ניתן להם לחלחל לתודעה.

שחקן יזכה בנקודה בתנאים הבאים:

כשהוא קולע 25 נקודות ומעלה בניצחון קבוצתו.

או

כשהוא מוריד 17 ריבאונדים ומעלה בניצחון קבוצתו.

או

כשהוא מסיים משחק עם דאבל-דאבל בניצחון קבוצתו.

או

כשהוא מסיים עם 8 אסיסטים ומעלה בניצחון קבוצתו.

או

כשהוא מסיים עם מדד של 35 נקודות ומעלה, ללא קשר לניצחון או הפסד.

הנתונים, אגב, יילקחו מתוך אתר מנהלת הליגה.

וישנם תוספות ובונוסים למיניהם:

כל מי שמסיים עם טריפל-דאבל זוכה בשתי נקודות, ללא קשר לניצחון או הפסד.

היה ועמד בשני קריטריונים או שלושה, לא תינתן לו עוד נקודה, שהרי אין כפל מבצעים אצלנו.

היה וביצע במשחק אחד את כל ארבעת הקריטריונים הבסיסיים, יקבל שתי נקודות. כי תותח היה.

ישנן דרכים נוספות לקבל נקודה, אבל כאן החבר'ה כבר תלויים בשיגיונותיהם של חברי נשיאות סיפרה בסלע. זה יכול להיות מהלך של פעם בחיים על המגרש, או ציטוט חסר תקדים (זכור לטוב "תענוגי אקסטרה דלאקס" של גילי מוסינזון בעונה שעברה), או כל דבר אחר שיתפוס אותנו ונחליט לאמצו אל ליבנו.

ועכשיו למועמדים שאספו נקודה ראשונה בתום המחזור הראשון ובדרך לעונה שתהיה, אני בטוח בזה, ארוכה ומתישה:

קליף בראון מגליל עליון סיים עם מדד של 40 נקודות, הרבה יותר מכל אחד אחר בליגה. זה מגיע כתוצאה מאחוזי קליעה טובה ובעיקר מדאבל-דאבל קטלני של 31 נקודות ו-11 ריבאונדים. קטלני זו אולי לא מלה מתאימה בהקשר הזה. בכל זאת, גליל עליון הפסידה. כך או אחרת, אחרת או כך, במצב של הפסד רק מדד גבוה במיוחד מעניק נקודה וזה מה שקרה עם הפורוורד של גליל עליון. נקודה ראשונה ומכובדת לשחקן החדש שעושה ראשונה בליגה שלנו ובכדורסל האירופי בכלל.

ג'יימי ארנולד מהפועל ירושלים, עם 29 הנקודות שלו נגד גלבוע/עפולה/אפרוחי סר ש. הרמלין/העמק. ארנולד הוא סקורר מדהים בכל מקרה, ולא ברור למה ההגנות בליגת חרטאבונה מתעקשות שלא להקשות עליו במשהו. הקלות שבה הוא ניער מעליו את טונג'י אווג'ובי ואת ג'רמיין הול היתה מפעימה ממש. אם ישנם אנשים בעלי אלף פרצופים, ג'יימי ארנולד הוא בטח האיש בעל אלף התנועות שמסתיימות בסל, או עבירה. או גם וגם.

אני לא יודע עוד כמה פעמים שחקנים של עירוני אשקלון יזכו בנקודות במרוץ לתואר חביב נולד, אבל מחזור הפתיחה הוליד שניים כאלה: יובל נעימי בזכות ה-25 שלו ועוד פליט של גבעת שמואל, וויין וואלאס, שהיה היחיד במחזור הזה שהעמיד דאבל-דאבל (14 נקודות ו-13 ריבאונדים), וגם ניצח במשחק.

לשאלותיכם שוודאי יבואו: נתון נפלא של 14 אסיסטים (ועוד במסגרת דאבל-דאבל) של למונט ג'ונס נשאר מחוץ למסגרת השיקולים והשקלולים, בגלל ההפסד של גלבוע/עפולה. 26 נקודות של חואן מנדז לא נותנות לו נקודה, כי ראשל"צ הפסידה. טוב, אני רואה שזה מתחיל להיות ברור.

אז קליף בראון, ג'יימי ארנולד, וויין וואלאס ויובל נעימי. אלה הארבעה הראשונים ולא האחרונים. נמשיך לעקוב. ועם מחזורים מצוינים כמו שהיה המחזור הראשון, אין לי גם בעיה לקצר את פרקי הזמן הממושכים בין מחזור למחזור. צריך לשחק פה פעמיים בשבוע, בחיי, ואז לסגור הכל במרץ-אפריל ולצאת לחופש ארוך.

בלי קשר, אגב, יש שחקן שמאוד-מאוד-מאוד מצא חן בעיני כמה מחברי הנשיאות והדירקטוריון גם יחד: אשאנטה ג'ונסון מעירוני נהריה. ברם אולם נמתין הפעם ולא נקציב לו נקודה כבר במחזור הפתיחה רק על סמך עליצות הלב שגרם לנו במשחק נגד מכבי ת"א. קודם כל שיעמוד בכללים, אחר כך נשקול לצ'פר אותו בנקודה גם מחוץ לכללים היבשים.

שלומות ונצורות לכם בשלב זה.