ובעוד הליגה פה מתחממת כהוגן עם הניצחונות של אפי בירנבוים ומיקי דורסמן על מכבי ת"א (מתי יהיה 'חביב נולד' בין המאמנים?), הגיע הזמן לבדוק מה קורה בזירת התחרות מספר אחת בישראל. זו שבסיומה יוכתר כאן חביב הסיפרה החדש לעונת 2007/08.

וראיתם לבד, אגב, עד כמה חשוב התואר הזה. לא זאת בלבד, כמו שאומרים, שהוא נצמד לאיש עד אחרון ימיו, הוא גם מעלה אוטומטית את תג המחיר והערך של השחקן כמו שקרה לטריי סימונס. אם בגליל עליון הוא הרוויח שקל, נניח, בחולון זה כבר פי שניים. ובעונה הבאה, במכבי ת"א, הוא שוב יכפיל את שכרו. ככה זה. כדאי להיות חביב סיפרה.

נלך לפי הסדר הפעם.

המשחק בין הפועל ירושלים להפועל גליל עליון הוציאו מתוכו שני שחקנים שמקבלים נקודה לרשימה ההולכת ומתארכת של מועמדים שרבים על התואר. הראשון הוא ג'יימי ארנולד בעונה מצוינת, שסיים עם 21 נקודות ו-10 ריבאונדים, דאבל-דאבל שעל פי הקריטריונים מזכה אותו בנקודה.

השני הוא גיא פניני, שמביא אותה יפה עם נקודה בזכות שמונה אסיסטים בניצחון קבוצתו, עוד קריטריון שנקבע בתקנון בתחילת העונה, שמאפשר קבלת נקודה.

אז יש לנו ארנולד ופניני עד כאן.

המשחק בין בני השרון למכבי ראשל"צ הוליד עוד אחד. אנדי איבי, עם דאבל-דאבל של 13 נקודות ו-12 ריבאונדים, כולל תלונות נגד השופטים בתקשורת, מה שמחזק את מעמדו בהחלט ומזכה גם אותו בנקודה.

ושימו לב: לפנים משורת הדין (איזה לפנים, איזו שורה ומה דין עכשיו, לא הבנתי), ג'ייסון וויליאמס מקבל נקודה בזכות העובדה שמאוד מצא חן בעיניי במשחק הזה, עם 21 נקודות, 7 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, וזה עוד לפני הראיון אצל גיל ברק בו נחשף רשמית כי וויליאמס הוא יורשו הראוי של הוווווווויל סולומון בכל הקשור למספר הפעמים שהוא חורז 'יו נואו' במשפטיו. מה גם שהרווח בין שיניו מזכיר לי את כרמית גיא, קריינית חדשות ואישה דגולה הזכורה היטב מהימים בהם עוד היה רק ערוץ טלוויזיה אחד בישראל. גחמתי זו (לא הקראש על כרמית, אלא הענקת נקודה לוויליאמס) אושרה בחפץ לב על ידי חברי הנשיאות בפה אחד.

המשחק בין גלבוע/עפולה לעירוני נהריה לא הוליד שום דבר, חוץ מההערכה הרבה לפועלו בריבאונדים של עידו קוז'יקרו (14), כיווץ שפתיים על שהחמיץ דאבל-דאבל בגלל שתי נקודות חסרות ואייטמון שהוקדש לעלטה ההולכת ומכסה את אווג'ובי.

גם במשחק בין רמת גן לאשקלון לא נולד מועמד. יצאה ממנו מלה טובה לשמוליק ברנר על 17 ו-9 ריבאונדים מעמדת הרכז, אבל כמו שיאמר לכם כל קלישאי מתחיל: "לא משנה לי כמה אני קולע, אם הקבוצה הפסידה". מחר אף אחד לא יזכור את הכמעט דאבל-דאבל הזה. בעצם, כבר שכחו.

ואם כבר הולכים כרונולוגית, אז אחרון הוא המשחק בין חולון למכבי ת"א. פי. ג'יי טאקר סגר על 13 נקודות ו-10 ריבאונדים ב-24 דקות, שזה נאה מאוד-מאוד ומעניק לו נקודה. אלכס גארסיה היה זוכה לנקודת בכורה בזכות 17 נקודות ב-16 דקות, שזה יותר ממר נקודה לדקה, אבל מכבי ת"א הפסידה ויחד עם זה הלכה לאיבוד גם ההזדמנות הראשונה של גארסיה לעונה זו.

לא רע, לא רע בכלל. מחזור סביר לגמרי מבחינת חביב נולד, נתקשה להכחיש זאת. וברשותכם, אלך לקרוא לרגע לדובר ד.ד, איש עם קול רדיופוני במיוחד, שכבר מורגל בהקראת קטעי הסיום של המדור הזה. הנה הוא מגיע מקצה המסדרון. קבלו אותו.

"חברים וחברות, הדקה היא הדקה ה-90 של פינת חביב נולד ורגע לפני שריקת הסיום אבקש לבשר לכם על ההתפתחויות. ג'יימי ארנולד, איש ירושלים, בורח מהדבוקה המיוזעת שבצמרת ומבסס את מעמדו במקום הראשון עם 3 נקודות מתחילת העונה, מתוך שבעה המחזורים שחלפו עד כה. אחריו עידו קוז'יקרו וצמד הגליליים גילי מוסינזון וקליף בראון, לכל אחד מהם שתי נקודות, ומעכשיו גם לאנדי איבי שהשיג את הנקודה השנייה שלו העונה.

אכן כי כן, תחרות עזה מתפתחת כאן.

נקודה אחת יש לכל אחד מהשחקנים הבאים: יובל נעימי, אוטיס היל, וויין וואלאס, מרקוס פייזר-סוס יאור, מאירק'ה טפ-הירו, עוסמאן סיסה, סדריק בנקס, ג'ייסון וויליאמס, גיא פניני ופי. ג'יי טאקר.

ברכות למצטרפים החדשים לרשימה, ברכות גם לאלה שחיזקו את מעמדם, ברכות אפילו שלא זעו או נעו או משו ממקומם. ניפגש כולנו שוב כאן בשבוע הבא, בחממה הנהדרת הזו של גדולי הכישרונות בליגת העל הישראלית, הלוא היא ליגת קזינו – הליגה בה הכל אפשרי עד למשחק האליפות".