חלק ב', הגענו לחלק ב'. ועוד לפניו, כנהוג, יש להציג את תקציר הפרק הקודם. ובכן כי כן, בעצם, מתוך עשרה מועמדים שהונחו על שולחן הניתוחים ארבעה כבר הבטיחו את מקומם בשלב הבא ויחלו אותו עם נקודה אחת במאזנם.

פי.ג'יי טאקר הוא אחד.

מאירק'ה טפ-הירו הוא עוד אחד.

אנדי איבי הוא עוד אחד.

וסטיב ברט ג'וניור הוא הרביעי.

אפשר להמשיך מבלי לקשקש כל כך הרבה, ולגשת אל שאר 13 המועמדים שנותרו ברשימה? מתוכם יעלו עוד ששה.

היידה, המשכנו.

בריאן טולברט – לא בלב שלם הוחלט להדיח אותו. אולי על סמך הצניחה ביכולתה של רמת גן לאחרונה, ואולי מסיבות לא לגמרי ברורות אחרות, התחושה היא שטולברט, שאמנם ידע שורה של משחקים גרנדיוזיים העונה, יצטרך להתאמץ עוד קצת כדי שנוכל לחיות בשלום עם הרעיון להפוך אותו לחביב סיפרה. שלא תבינו לא נכון – מאוד מוצא חן בעינינו טולברט (רוב הזמן), יש בו אפילו ניחוח אינטליגנטי של זרים ששיחקו כאן פעם כמו אנדרו קנדי חסר התקדים. משהו ברור ובהיר כזה, מכיר ביכולתו, מודע לנתוניו. אבל איכשהו, העסק לא מתחבר לנו. אולי זו באמת הצניחה של רמת גן ושל טולברט יחד איתה. מודח הינו.

ג'ייסון וויליאמס – כבר בעונה שעברה קלטנו את הפוטנציאל הגדול של האיש השתקן הזה, שבעבר עוד הסתובב כאן עם שלל צמות על ראשו והיום נע ונד כשהוא קירח וחשוף לחלוטין. מאוד מרשים העונה, מאוד מרשים. שלא לדבר על הרווח בין שיניו, אם כי כעת אינו היחיד בעסק עם שובו אלינו של עומאר סניד, מחביבי הסיפרה, מארצות ניכר עוינות. ממשיך הלאה ועוד איך ממשיך. אנחנו אוהבים את ג'ייסון וויליאמס ונתקשה להכחיש זאת.

גילי מוסינזון – לא, לא, לא. מה שעבד יפה בחלקים הראשונים של העונה לא ממש עושה לנו את זה עכשיו. גליל עליון אחרונה בליגת חרטאבונה ונדמה לנו, על אף שאיש מאיתנו אינו אביב לביא, שגם באזובי המוסינזון נפלה השלכת – או איך שאומרים את זה. כישרון יש, אבל אולי עדיף לו כרגע להתעסק בהשארת גליל עליון בליגה. בצעד חד צדדי אנחנו נסוגים מהחבר מוסינזון וזונחים אותו לנפשו. חביב הסיפרה הוא כנראה לא יהיה העונה. מודח הינו.

שרון ששון – נתפעל עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ מידית האימים של ששון (ושמחה!), אבל זה לא זה, יו נואו. איך, איך יהיה חביב סיפרה, איך? לא, לא, זה לא עובד. אם כי נמשיך להתפעל מהצ'אקות. מודח הינו.

טרנס מוריס – הוווווווווו, שחקן נאה כרפאל מתייצב על השולחן. ידית נאה? יש. אחוזי קליעה טובים? יש. ריבאונד? יש. גגל'ך? יש. נעים הליכות? הינו. שפם? יש. דאבל-דאבל לרוב? אכן כי כן. עובר הלאה לשלב הבא.

ארון ניקסון – שימו לב לגארד של הפועל גליל עליון, כי אנחנו שמנו כבר מזמן. שחקן לא רע בכלל. ולא רע בכלל כשחקן הינו. ברם אולם ואף על פי כן, לא יוכל להתקדם לשלב הבא. אמנם נתן הפגזה פה ושם, אבל לא לאורך זמן וחוץ מזה, הלו, מקום אחרון בליגה. לא מקובל עלינו. מודח הינו.

סדריק בנקס – בחלומנו ראינו את סדריק היקר מפגיז שלשות בלי הכרה ולוקח את ראשל"צ למקום החמישי, אולי השישי, אבל זה לא עובד פייייי קיבינימאט. קבוצה קלושה וחלושה משהו יש לראשל"צ העונה ולא נותר אלא לקוות שעם צירופו של עומאר סניד האלילי-משהו, יתחילו לשחק שם כדורסל מנצח. היידה סדריק בנקס, מעריכים אותו אנחנו עוד מימיו בנאנסי-העיר, אבל זה לא זה, חבוב. מודח הינך.

גיא פניני – חתיכת מניוק קטן זה אהוד עלינו עד מאוד ועד בלי די, בעיקר כי שחקן-שחקן הינו. רק מעטים מבני העם הזה עשו קפיצה כל כך משמעותית בזמן קצר יחסית כמו גיא פניני, הפנינה של המזרח התיכון. וכזה הוא בדיוק: פנינת כדורסל מצד אחד, ועארס מזרח תיכוני מצד שני. מרביץ סלים מדהימים ואז דופק בומבה למישהו, נמרח על הרצפה ומתבכיין משל היה איזה שחקן בענף הביפ שאינו מוערך על ידינו. הוא חייב לעבוד על הקטע הזה ולהיות קצת יותר בן אדם וקצת פחות מניוק. בינתיים, הוא עולה לשלב הבא.

מייקל קיובלר – מסוג השחקנים שהיינו משדכים אולי לבת של השכן, אולי אפילו לבת שלנו, אבל חביב סיפרה? למה מה קרה? אפילו שפם אין לו. הינו מודח ומודח הינו. בזה הרגע ממש.

ג'יימי ארנולד – ראינו את הראיון שלו עם דני ענבר. ממזר בן ממזר הינו, אבל הרביץ גם מספר סקופונים נאים וחלקיים. פה זרק משפט נאה כרפאל, שם זרק איזו פנינה. אבל לא זו ולא האחרת שוות לזריקותיו ביד אחת מחצי מרחק, ומהפינה. צ'אקות נדירות הן אלה, ייחודיות אך ורק לג'יימי ארנולד בכל אירופה כולה. ונאמר ואף נודה, שאין אנו אוהבים את אנוכיותו, ואין אנו מתרשמים ממשחק ההגנה שלו, ובכלל – נראה שקצת גדל לו התחת בהפועל ירושלים. חושב שחצי אל הינו. במקומות אחרים כבר היה מודח מזמן, ברם אולם האיש הוא שחקן וכאלה אנחנו אוהבים אצלנו. לפחות עד לשלב הבא. האיש ממשיך.

כריס מאסי – אין פה שאלה. נתן משחק וחצי גדולים, לא מספיק כדי לעלות אוטומטית לשלב הבא. נכון שהוא מחייך כל הזמן, אבל זה לא מספיק לנו. תביא תוצרת, תביא. מודח בזאת.

מורן רוט – הלו, מישהו מנגן כדי שכל הסימונסים והטאקרים והדיקסונים ילהיבו את הליגה, לא? איך אמר פעם כבוד הרב בורוכוב-סוקולוב: "אינני מחזיק מרוט הזה", או משהו בנוסח זהה פחות או יותר. גם אנחנו לא לגמרי, אבל קשה שלא להתחשב בכמה מהביצועים הפנטסטיים שלו העונה, בין אם זו ריצה מסחררת מצד לצד של המגרש, אסיסט נאה כרפאל פה ושם, נשמה יתרה משל היה ישראל אלימלך לפחות או שלשות מפתיעות משבעה מטר ורבע. הלו, ילד, אתה בפנים, עם כל הגדולים.

גור פורת – עוד הפתעה של הרגע האחרון. רבותי, ב-30 או 40 אלף דולר האיש הזה נותן מה שאנשים שמרוויחים פי שניים ממנו ויותר לא נותנים (מי אמר מתן נאור? לא שמעתי, יותר חזק). חוץ מזה, בנו של אריאל האליל הינו. ומעבר לזה, איש עפולה והגלבוע, או גלבוע ועפולה, ומשחק בקבוצת נעוריו. ככה צריך. נרים כוסית יין, חבר. לחיים על עלייתך לשלב הבא.

תם הטקס. לקראת הסיבוב השלישי שכבר יצא לדרך, אלה עשרת הגדולים שמתחילים אותו עם נקודה אוטומטית לכל אחד. כל שאר השחקנים שנופו, או אלה שכלל לא זכו לניקוד, מוזמנים עדיין לנסות את מזלם. שום דבר לא סגור. וכמו שלמדתם ממש היום: בחירה לתואר חביב הסיפרה תזכה אתכם בחיי נצח וריצוד למשך שנה שלמה בלוגו של 'חביב נולד' שם למטה משמאל, במקום בו מתנוססים פניו החיזבאלליים-משהו של טריי סימונס חסר התקדים.

לסיכום, ובלי ד. דבורין הפעם, קבלו את עשרת המופלאים בדרכם לתהילה: מאירק'ה טפ-הירו, אנדי איבי, פי.ג'יי טאקר, סטיב ברט ג'וניור, ג'ייסון וויליאמס, גיא פניני, טרנס מוריס, ג'יימי ארנולד, מורן רוט, גור פורת.

סימונס, למי ששואל, כבר נבחר, לכן אינו כאן.

שלומות ונצורות לכם בשלב זה.