הערות בשולי הדברים, יו נואו.

בכל פעם שד'אור פישר לוקח את הזריקה הזו מחצי מרחק אני לא מאמין לו. מסתבר שברוב מקרים אני טועה.

בכל פעם שדרור חג'ג' לוקח את הזריקה המכאנית שלו אני לא מאמין לו. בליגה אני מתבדה, ביורוליג החששות מתאמתים.

מרקוס בראון מצא שפה משותפת עם רבי פנחס הגרשוני. הרב מעריך אותו ובראון מקבל במה נרחבת מאוד. אכן כי כן - הוא זקן-חתיאר, לא נכחיש זאת, אבל נגד אבלינו הוא שיחק 39 דקות וחצי ואף אחד לא אמר מלה בעניין. לפיכך, ברגע שייפול עליו משחק של שש נקודות ב-2 מ-9 אני מצפה שלא לשמוע שום דבר על כך שהוא חלש כי אין לו אוויר או כי הוא זקן. ואפילו אני - מבטיח - לא אכתוב עליו בזמן הקרוב את שילוב המלים המשובח 'ירדה עליו העלטה'.

משחק ראשון של מרקוס בראון, שהזכיר לי את בראון של טרוויזו-שלנו, פילזן-שלנו, צסק"א-לא שלנו ושאר ימיו הגדולים.

תשע שלשות לקח מרקו טושק. זה הסגנון שלו, אבל 9? יש לי מה להגיד על זה, אבל זה לא יישמע טוב ומן הראוי לכבד את שבת המלכה שכבר בפתח. במקום תשע קח ארבע ואת החמש האחרות תן לדרייק דינר, קלע טבעי קלאסי.

אין סיכוי שקרלוס ארויו נשאר כאן בעונה הבאה. סופית, רשמית וחד משמעית, ואת הדברים האלה אני אומר ב-12 בדצמבר 2008. רשמתם? תבדקו אותי בבוא הזמן.

בכלל, כל הקטע הלטיני הזה שנראה כמו איזו מגמה גדולה ומבטיחה בהתחלה מתפוגג לאט-לאט. אלכס גארסיה, מוריליו דה רוסה, אסטבן באטיסטה ותיכף נשמע על אשתו של ארויו, שלא התאקלמה לארץ כי אין פה מספיק אנשים שמדברים ספרדית. קראתי שחושבים ללכת על גוסטאבו באררה. כנראה שמכבי ת"א היא מקום טוב עבור אמריקאים יהודים, מגוירים ומאוזרחים למיניהם. את הלטינים תשאירו לטאו ויטוריה.

עוד תחזית אחת: אם זארה מרקובסקי לא מנצח ביום ראשון את פורטיטודו בולוניה במחזור העשירי של הליגה האיטלקית, יש מצב עצבני שהוא גמר את הסיפור שלו עם אבלינו. המשחק נגד מכבי היה מסוג המשחקים שסוגרים עניין. גם בבית, גם הפסד בפער דו-ספרתי, גם קהל אקטיבי שצועק בוז ונותן להנהלה לדעת מה הוא חושב על השחקנים ובעיקר על המאמן. אני מרגיש שזה לא יחזיק. רשמתם? תבדקו אותי. ואם נחיה גם נראה.

חשבתי שכריס וורן הוא מסוג השחקנים שערב של 2 מ-10 לא יכול לקרות לו. אז חשבתי.

טריי סימונס וג'ייסון וויליאמס, חביבים עגומים שכמותם. הלב נחמץ. כבר היו לנו חביבי סיפרה שלא הצליחו בכל מקום שהגיעו אליו. אני עוד זוכר את קינג דייויד, הלוא הוא דייויד הנדרסון, מגדולי האלילים של הפועל ת"א בזמנו, נוסע לשחק בגלטסראיי ומוחלף בידי זר אחר כמיטב המסורת שם. אבל אז זה היה רחוק מהעין. עכשיו, זה לראות את השניים האלה שיודעים לשחק כדורסל והתחבבו עלינו בזכות ולא בחסד, אוכלים קש וחצץ יום אחר יום. נתקשה לעמוד בכך ונפנה שוב אל החבר שמע'לה בבקשה לשחרר אותם בהקדם לקבוצה בה יוכלו לפרוש כנפיים מחדש, בתקווה שטרם שכחו איך עפים.

איך יודעים שאבלינו לא קבוצה? יניב גרין עשה 5 מ-5 מהשדה, כולל ההוק-שוט הבלתי אפשרי ההוא בשמאל (מה אתה קופץ, יניב, סתם דאחקה בינונית).

טל בורשטיין משחק גם העונה סדר גודל של 20 עד 25 דקות בממוצע למשחק ועומד על 2.6 איבודים למשחק. הוא איבד בסך הכל כדור אחד נגד אבלינו, אבל נטפלתי אליו בגלל אחוזי הקליעה (1 מ-6, 17%) ונתקלתי בנתון של האיבודים. להערכתי, בלי לבדוק, זה ממוצע האיבודים הגדול ביותר שהיה לבורשטיין מאז שהצטרף למכבי ת"א. התחושה שאפשר לסמוך עליו פחות מהעבר מיתרגמת ובאה לידי ביטוי גם במספרים עצמם. מי שבא לו לבדוק ולאשר את ההערכה הזו הוא אליל רב חסד, איש רציני ובעיקר – קרוב לוודאי שאין לו שלושה ילדים ורעייה.

להערכתי, אם ליאור אליהו מותח בכל הכוח את כף היד שלו לרווחה, המרחק בין קצה הזרת לקצה האגודל אצלו הוא 30 סנטימטר. זה מסביר הרבה דברים על יכולת האחיזה שלו בכדור ועל כל אותן זריקות טאץ' מופלאות משניים-שלושה-ארבעה מטר בתנועה. מגזין כדורסל רציני כבר היה מרביץ כתבה רצינית על העניין הזה של כפות ידיים גדולות, פלוסים ומינוסים, ומציג על פני כל השער את אליהו שולח את כף ידו הפתוחה לרווחה כלפי המצלמה. איפה, איפה המיליונר שישפוך עלי כסף כדי שארים מגזין כדורסל כזה לרווחתם של הנתינים באשר הם? אם אתה קורא, חבוב מליין, צור קשר באמצעות הלינק הנאה 'דבר אלי יפה' ואחזיר לך צלצול.

כתבתי השבוע שהתעורר בי חשק עקרוני קל לנסוע לראות מקרוב את המשחק באבלינו. החשק עבר, למען האמת, די מהר עוד לפני המשחק ובטח אחריו. כך או אחרת, אחרת או כך – זה כבר מאוחר וכנראה אבוד. לא יודע אם הפעם הבאה שמכבי ת"א ואבלינו ישחקו זו נגד זו ביורוליג תהיה עוד בימי חיי.

וגם:

ביום ראשון – בני השרון נגד מכבי ת"א. או, זה משחק כדורסל. או לפחות אמור להיות.

72% לד'אור פישר מהשדה, 71% לאליהו. הלו, זה יורוליג או ליגת קזינו?

אמממממ, וזהו אני חושב, לא?

לא, רגע, יש עניין אחרון: אם בשביל מה שקיבלנו היום בידיעות אחרונות צריך לשלוח שליח לחו"ל ולהוציא כל כך הרבה כסף על טיסות, אוכל, טלפון, מוניות, בית מלון וכאלה, אפשר בהחלט לסגור את העיתונים, או לכל הפחות לבטל את ליווי השליחים לאירופה. והאמת, הטענה הזו לא נולדה עכשיו. היא רלוונטית כבר די הרבה שנים. דו"ח משחק קצר מדי, תגובה אחת בלבד ומעבר לזה גם אין בוקסת קלעים בכלל (כי היה מאוחר), התוצאות משאר המשחקים לא מלוות בשמות הקלעים המובילים ובנוסף גם "המשחק בין בדאלונה לרומא הסתיים לאחר סגירת הגיליון". נו, באמת, 2009 תיכף. לא רק שאין תקווה לשינוי, אלא שהמצב עוד הולך ומחמיר.

נו, שיהיה. בפברואר מסתיים המנוי. נחשוב פעמיים.

שלומות ונצורות בשלב זה ובעיקר סופ"ש נאה כרפאל לכל בית ישראל.