שלומות ונצורות,

צ'ארלס גיינס מגיע למכבי ת"א, יחד איתו גם די בראון, ואני לא יכול שלא לחשוב על שתי מלים עיקריות: אומץ ותקדים.

אכן כי כן, אפשר לכנות את הפעולות של הנהלת מכבי ת"א בשילוב רבי פנחס הגרשוני ועוזרו, מאמננו העתידי (אגב, כל עוד גיא גודס מצליח - כל עניין עתידי כלשהו המוזכר הוא על אחריות הכותב בלבד, יו נואו) – בהרבה הגדרות.

אפשר לומר שזו התאבדות, שזו פאניקה, שזו השתוללות כלכלית, שזה אובדן דרך מקצועי. אני נוטה לקרוא לזה אומץ, ואני חושב שאפשר גם להעריך בדיוק מאיפה זה.

התחושה שלי היא, שעל אף הכל דברים מתחילים להתיישר. ושקבוצות הצמרת של היורוליג לא עד כדי כך רחוקות ממכבי ת"א. ושפיני גרשון, המושיע בעיניי מכבי, כבר כאן. והרי בטופ 16 הכל מתחיל מחדש. והגביע אמנם הלך,
אבל בואו נלך על כל מה שנשאר. נשאר מעט? ממש לא, נשאר הרבה.

האומץ להחזיר מלחמה נגד הסיטואציה הוא שמפתיע. זו סיטואציה שמזמינה הורדת ציפיות באופן הגיוני. קבוצות אחרות היו מתקפלות מזמן, מורידות את הראש ונותנות לסערה לחלוף מעליהן עד שישובו הציפורים לזמרר ולצייץ וזמנים טובים יותר יגיעו בקיץ.

אבל מסתבר שרבי פנחס הגרשוני נהנה היום מתוצאות של שנתיים קשות במכבי ת"א, תחת ארבעה מאמנים אחרים שהחליפו אותו. עושה רושם שכל מה שיגיד - יבוצע. איפה ומתי התנהגה מכבי ת"א ככה? איפה ומתי הוציאה כל כך הרבה כספים, ביצעה ניקוי כללי בסגל השחקנים, החליפה חמישה זרים וצוות מקצועי תוך כדי עונה?

לא היה כדבר הזה. וכדבר הזה - לא היה.

הכל בשם הסיכוי. והאפשרות לשינוי. והאליפות הלא-בטוחה, כמובן, כי עומאר סניד מוסר כמו ניקולה וויצ'יץ', וכשהוא שיחק בראשל"צ ואשקלון מי ידע, מי ראה, מי שמע (הסיפרה כמובן, שעל כן חביב הסיפרה הינו זה מכבר).

בקיצור, מעתה והלאה זה המצב. יאמר לכם החבר רענן כץ או דייויד פדרמן או שמעל'ה מזרחי, שמכבי ת"א לא תוציא יותר סכומים ולא תשתגע כמו שאר הקבוצות? תאמינו בעירבון מוגבל. אולי הם משלמים פחות מאשר דינמו מוסקבה המתפרקת, אבל הווווו הם משלמים. הווווו.

לבאטיסטה, למרקוס פייזר סוס יאור (שלומות, חבוב), לרודני ווייט, לאפי בירנבוים, לרועי חגאי ואני לא יודע אם נהריה מממנת את מלוא החוזה של ג'ייסון וויליאמס או רק חלק ממנו. ויורם מנחם? אולי גם לו, מי יודע.

והיא משלמת גם לרב וגם למאמננו העתידי וגם לאבי קובלסקי שהגיעו במהלך העונה, וגם לדי בראון וגם לצ'ארלס גיינס וגם למרקוס בראון. וזה ממש מקומם שהם לא משלמים גם לי, אני חייב לומר. מה יש, אני לא תורם, ולו קצת, לרייטינג ולעניין בקבוצה הזו?

האומץ לא מסתיים בזה. הוא נוגע גם לקטע המקצועי. למיטב זכרוני ההולך ומיטשטש מכבי ת"א אף פעם לא הגיעה רחוק מדי באירופה עם שינויים אינטנסיביים כל כך במהלך הפגרה שלפני הטופ 16, ובמהלך עונה שלמה בכלל. זו קבוצה כמעט חדשה עכשיו, עם שני שחקנים חדשים – ועל פניו משמעותיים - שאמורים לקום מהספסל. אף אחד לא יכול לחזות את אופן השתלבותם, את סך תרומתם.

אם יש פה אלמנט מעודד מבחינת המערכת הוא, שהשניים מכירים זה את זה מהעבר הקרוב מאוד: די בראון וצ'ארלס גיינס שיחקו יחד בגלטסראיי בעונה שעברה. מאוד סביר להניח שרגע לפני שמכבי ת"א בחרה להצמיד עט לחוזה, כמו שאומרים, לקחו שם מבראון, הוותיק יותר, יומיים בארץ, חוות דעת ואבחנה רשמית וסופית לגבי גיינס. סביר שהמליץ בחום.

על אף שכדורסלע-האתר הינו ואפשר לכתוב כל חמשיר וכל זמריר בגאווה עצומה, נראה לי שהפעם לא אכנס לסיכויי ההצלחה של המהלך הזה ומה כל אחד מהם יכול להביא. גם כי תיכף יבקשו ממני ודאי לעשות את זה במקום אחר (מה שכבר הופך את העניין הזה לפחות ייחודי) וגם כי תכל'ס – אני ממהר היום להחריד, כן?

אחחחח, המציאות, המציאות, איך היא קוטעת כל פנטזיה.

זה מכבי.

מה עוד?

דינמו מוסקבה, כמובן.

אתמול הודעתי לרעיית הנשיא שאני לוקח מטוס סילון, שתי דקות להמריא, והולך לעבוד שבוע על הברך שלי בטיפולי פיזיותרפיה מזורזים אצל הצוות הרפואי של דינמו מוסקבה. שמועות אומרות שהם צריכים שם רכזים בדחיפות. אמנם אף פעם לא הייתי גארד והכי קרוב ששיחקתי היה סמול פורוורד, אבל מה אכפת לי לנסות?

REL מקדונלד שוחרר לסיינה, הוליס פרייס למילאנו וג'אנרו פארגו לאולימפיאקוס. מי נשאר שם, סרגיי ביקוב ב-2 וטראוויס האנסן ב-2 ולפרקים גם ב-3? אני הולך לתת להם פוינט גארד של 2.03 בדמותי. מבטיח לכם: דבר כזה עוד לא היה בתולדות דינמו מוסקבה. גארד ענק עם ברך מעץ, שמתעייף מלעלות במדרגות כבר בגיל 40 ולמזלו מעלית נושאת אותו ללשכה הנשיאותית מדי בוקר ולילה.

שאלת השאלות: מה באמת קורה שם? מה קרה, יא אולוהיים? מה חושב באמת מאמננו הגולה? מה דעתו של רו"ח ד. שמיר, עוזרו המסור, בעיצומה של החוויה הראשונה שלו בקבוצה אירופית? האם יגיע הרגע, עוד העונה, ששניהם יעזבו? ואיך - כפי שדווח בלבדית ומזעזע כבר מזמן באחד האייטמונים כאן – כל הניסים והצרות האלה נדבקים לדייויד בלאט שנה אחר שנה כבר פעם רביעית ברציפות?

רק לפני כמה ימים דינמו מוסקבה הפסידה לצסק"א בשתי נקודות הפרש (מלה שלי - צסק"א לא זוכה העונה ביורוליג). הבדל של סנטימטרים, מילימטרים, בתחושה. מאמננו הגולה ודאי מרגיש שיכול היה לעשות משהו העונה, להכות בצסק"א. הם לא כאלה גדולים, הם פצועים, אטורה מסינה מתחרבש לו בעונה אחת אחרונה ומיותרת, לטעמי, אם כי לא לטעם חשבון הבנק שלו.

מכל זה – בלאט יזכור איך הלכו לו שלושה רכזים בבת אחת. וכל אחד מהם שחקן מצוין. עם מי הוא הולך לשחק עכשיו, יא אולוהיים, ומי לכפו יתקע – או סתם יבטיח – שרשימת המכירות בקבוצה הסתיימה רשמית לעונה זו? חכה, מאמננו, אני בא. 40 אלף דולר לחודש בלבד עד לסיום העונה. מה יש, אם די בראון מקבל 50 אני לא שווה 40? ועוד כפוינט גארד של 2.03, כן? וגם שמאלי. קשה לצפות את התנועות שלי.

חשבתי להכניס כאן גם את ענייני סטיב ברט ג'וניור הבוערים בפני עצמם ולסגור עניין, אבל במחשבה שנייה הבחורצ'יק הזה ראוי לאייטמון שלם משל עצמו. אם נחיה גם נראה אם זה יקרה היום, או מחר, או מחרתיים. זה יבוא, זה יבוא. תלוי, כמובן, במוזה, בבריזה ובקריזה.

שלומות ונצורות, אם כן, בשלב זה.