כמעט כרגיל וכפי שכבר נכתב כאן בעבר, המשחקים של מוצאי שבת מוצאים חן בעיניי יותר ויותר. ודאי כאשר הם מארחים את עירוני אשקלון או בני השרון, שתי קבוצותיי האהודות – פחות או יותר- בליגת קזינו.

ורק כדי להעמיד דברים על דיוקם: אהודות היא לא בהכרח המלה. יותר כמו מעניינות לצפייה, מסקרנות. התמרון של אריאל בית הלחמי ועדי אזולאי בסגלים שכוללים שני צנטרליסטים כמו מאירק'ה טפ-הירו וסטיב ברט ג'וניור עושים את העסק למעניין.

מספר אבחנות קצרות בעקבות המשחק במלחה:

טימי המעלית באוורס – אליל הינו. היה ונשאר. אין כמו הריחוף שלו. וכמו הריחוף שלו - אין. כבר דנו בזה והסכמנו שיש נתרנים גדולים מבאוורס, אכן כי כן, אבל אין אחד שעולה כמו מעלית בלי טיפת מאמץ לעוד ריבאונד התקפה או דאנק קליל. אני מוכן להתערב שבאוורס מטביע גם לסל של 3.50 ולא רק של 3.05. הוא יצטרך להתאמץ יותר כמובן, ואז זה אולי כבר לא ייראה כמו מעלית שיוצאת בדרכה לקומה השנייה, אבל הוא עושה את זה. עלי.

הלאה.

עמית תמיר הוא תחנה אחרונה להחריד ממש. עליתי על זה כבר מזמן, אבל הפעם החלטתי לשים לב במיוחד ובכל פעם שהגיע אליו כדור נדרכתי במקומי כדי לא לפספס. למעט אולי פעמיים שהוא היה חייב לזרוק באופן מתבקש כדי לסיים מהלך, האיש לוקח את הכדור לסל גם נגד התנועה הקבוצתית, גם כשהוא קר, גם כשלא צריך. 10 זריקות ב-15 דקות. לדעתי, בתוך תוכו הוא מאמין שהוא שחקן של 450 אלף דולר שמשחק בליגה זרה או משהו והכל מותר לו.

קשה לראות את זה. היו לתמיר 3 מ-10. וגם אם הוא מרביץ איזו צ'אקה פה ושם משלוש, אלה לא אחוזים של פאוור פורוורד, מצטער. טרנר וטראסקוט עדיפים בהרבה כרגע. אתה מ-ו-כ-ר-ח לשחקן יותר שקול, חבוב. מ-ו-כ-ר-ח. אחרת עוד נרד ליגה עם הגישה הזו.

היידה.

על סטיב ברט ג'וניור הרבצתי אייטמון שלם לפני כמה וכמה (וכמה!) ימים, והנה הוא כאן שוב. 6 נקודות שלו עם 7 נקודות של טריי קלי, הן בקושי שליש ממה שציפו משניהם. 0 מ-8 לשניהם משלוש.

שמעתי כל מיני סיפורים לגבי אשקלון והתוכניות שלהם בהמשך, ונראה שמשהו צריך לקרות: זה יהיה אחד ברט ג'וניור, או קלי או אזולאי. אחד מהם ישוחרר. פשוט כי ככה זה בקבוצות שחסר להן שקל לדולר ומפסידות 7 מ-8 המשחקים האחרונים שלהן.

וכל כך כואב לראות את זה. הקבוצה משחקת לא רע בכלל. אוקיי, יש לה את הנפילות שלה פה ושם ואחת כזו ברבע השלישי גמרה לה למעשה את המשחק והריצה את ירושלים עד יתרון 14 או 15, משם כבר היה קשה מאוד להיצמד לגמרי. ובכל זאת, מתאמצים, חוזרים, טראסקוט עושה עבודה (אם כי חורים בידיים קצת הפריעו לו בסיום) ואבי בן שימול התעלה במקום שני הגארדים לצידו. וראשון טרנר באמת שחקן טוב עם גוף וסייז שמזכירים לי מאוד את כבוד החביב הנערץ לושיוס דייויס. להפסיד ככה בגן נר, להפסיד ככה בירושלים. כואב.

קדימה.

והנה בא ג'רון רוברטס. מה היה איתו בפעם האחרונה ששמענו, סמים משהו באמסטרדם, לא? נזרק משם, יבוא לכאן. גם הזר החדש של גלבוע/גליל. ארץ קולטת עליה אנחנו, וגם שואפים למיניהם. שיהיה. מה קורה עם בדיקות קבועות ויסודיות בעניין בשימוש בחומרים אסורים, מר קופל? מעודדות זה יפה. אפילו שמתי לב לשיתוף הפעולה מצד ערוץ הספורט בקלוז-אפ הממושך והצפוף במשך טיים-אאוט שלם מדי משחק, כאשר הס – מלה לא יאמרו השדר והפרשן בעוד הרקדניות רוקדות. זאת אומרת, שאפשר להחיל משהו על הליגה אם מאוד-מאוד רוצים. אז מה סיכמנו לגבי בדיקות הסמים אמרת?

ועוד.

נאה לגיא גודס שהוא מפרגן לשרון ששווווון – ושמחה! על שמונה הריבאונדים שלקח ועבודת ההגנה שלו, בערב שבו השרוך-הארוך מרביץ רק 1 מ-8 לשלוש. זה היה משחק מוקש היסטרי מבחינת ירושלים, שבוע לפני מכבי ת"א ובלי עומאר סניד האליל וארז מרקוביץ'. "אני מאושר מהניצחון הזה", אמר גודס בסיום וידע מה הוא אומר. אזולאי לעומתו, עוד רגע בוכה בשידור חי. מת לומר את מה שהוא באמת רוצה וחושב, אבל לא יכול. אני אתרגם מחשבות, ברשותכם: "סססססססאמק ברט וקלי האלה, אפסים, נתתי להם את כל ההזדמנויות בעולם ואם לרבי פנחס הגרשוני מותר לומר את המלה חרא במסיבת עיתונאים, גם אני אומר אותה. הנה, אני אומר: נתתי להם הכל והם שופכים עלי דלי של חרא על הראש. נבלות".

הייתי ממשיך עוד ועוד, כי על אשקלון (ובני השרון) אני יכול לכתוב מגילות, אבל נדאל המנוול ורוז'ה-שלנו כבר מתחממים במגרש המרכזי. חוץ מזה, שבוע גדול הינו בו ישודר באופן עצמאי גם המשחק בין חולון לבני השרון, שאמור להיות יופי של דבר.

אהה, אחרון ודי: פנייה אישית למאמננו הלאומי המשמש כפרשן. ספרתי שלוש קלישאות היסטריות (אחת ברחה לי יען כי קשיש אני כמעט כמו סר ש. הרמלין), וזה רק מתוך הקטעים שראיתי, אז אני יוצא מהנחה שהיתה לך לפחות עוד אחת שפספסתי.

עשה ג'סטה, מאמננו, תתמקד ברגעים שבהם יוצא החוצה המאמן שבך ונוזף בקולף המנסר את חלל האוויר בשחקן שסרח בפעולה כלשהי, או במאמן שמתעכב ומתמהמה או טועה, ולא במשפטים מיותרים מהסטייל של "הם הגיעו לבאר, בואו נראה אם הם יכולים לשתות ממנה", על אשקלון שלוש דקות לסיום; או "אור איתן לא מספק את הסחורה", כאילו הוא מוביל משאית של מוצרי חלב ועוצר בצד הרחוב ליד המכולת.

די לקלישאות, מאמננו. מזלך ששכחתי את השלישית, מה שלא מוחק את עצם קיומה. אם תרגיז את הדירקטוריון, נשב על השידור החוזר כדי לחלץ אותה משם, כן?

ונודה לערוץ הספורט במחילה, אם לא ישבץ את כבוד השדר רם ויץ במשחקה של "השרון" בחולון. פשוט לא נוכל לעמוד בזה, יו נואו.

שלומות ונצורות בשלב זה.