היידה, חיפה נגד ירושלים. וזה הולך ככה:

על דבון ג'פרסון צריך לומר דבר אחד: שתוק חבוב ותמשיך לשחות. כמה פוטנציאל, ככה בלאגן. כמה כישרון, ככה חוסר תיאום.

הבן אדם פתח עם משהו כמו חמישה איבודים תוך כמה דקות, תוך שהוא מחרב לחיפה התקפה אחרי התקפה. יש לו המון, כמעט הכל: תעוזה ואומץ, אתלטיות וריבאונד, נחישות וגם יכולת לראות צעד אחד קדימה, לפעמים. אבל הליטוש עוד לא מושלם.

ואני אומר: רוצה להגיע רחוק, ג'פרסון? אל תעשה את אותה טעות פעמיים. אל תמהר לעזוב. שב בלול החיפאי עם ג'ף רוזן שמשלם משכורות כמו שצריך ובזמן, יש להניח, עבוד קשה ואל תתפתה לאיזו קבוצה יוונית שתתן לך עוד 60 אלף דולר שלא תראה בחיים. קח את הכדורסל האירופי לריאות ואחרי שתלמד איך לא מאבדים חמישה כדורים בעשר דקות או כמה שזה היה שם, אז נדבר איתך על NBA. חוץ מזה, תיישר את רגל ימין כשאתה לוקח זריקה משלוש.

הלאה.

סתם תמיהה שלא קשורה לכלום, כי פתאום נזכרתי: לגבי תמיר גודמן כבר למדנו שאין כל כך מה לבנות עליו ברמת ליגת קזינו. אבל בן סטרונג, מה איתו? ראיתי אותו בחימום ונזכרתי. הוא עד כדי כך לא מוכשר, או לא טוב, או לא בשל, שאי-אפשר לתת לו ארבע דקות ולגוון וליצור עוד אופציות בקו הקדמי של חיפה?

עמית בן דוד. הווווו, עמית בן דוד. תוך כדי משחק נזכרתי שהמעלית המקורית הוא לא טימי באוורס, אלא בן דוד, לפחות בכל מה שקשור לקליעה מבחוץ אם לא לחדירה לסל. הוא הישראלי הראשון והיחיד, למיטב זכרוני ההולך ונחלש, שעולה במעלית בזמן הג'אמפ-שוט. יש לו את אחד הג'אמפ-שוטים היפים בארץ ואת האקסטרה חצי-שנייה על פני כל אחד אחר. האחוזים שלו לא היו היסטריים נגד ירושלים בחצי הגמר, אבל הוא גיוון את המשחק לאורך השנים כולל מין חצי הוק-שוט-ליי-אפ בשמאל, יא אולוהייים!

אני מנסה לחשוב על עצמי לוקח זריקה כזו ביד החלשה שלי, ימין, ולא מצליח אפילו לדמיין את זה. צריך טאץ', צריך קור רוח, צריך ביטחון וצריך אמונה כדי לשחרר כזו זריקה ושתיפול פנימה. בן דוד עשה את זה.

עוד דבר טוב שהוא עשה: 6 אסיסטים מול אף איבוד. וזה נאה כרפאל.

לפני המשחק סיפר אבי אשכנזי בהקשר לחסרונו של דורון פרקינס, שהוא סומך על בן דוד שפעם, בימים המשותפים בנהריה, הצטיין והחזיק את הקבוצה במהלך סדרת פלייאוף נגד קייב באחד מגביעי פיב"א. הלכתי לכתובים.

2005, סדרת פלייאוף, כאמור, נגד קייב עם יתרון ביתיות לנהריה. בעונה ההיא שיחק ארתור לי כרכז והזרים האחרים היו רוג'ר פרינגטון, אריק קמבל ואדריאן פלדג'ר. באיזשהו שלב לי כבר לא היה שם ובן דוד היה הרכז הראשון. נו, אז ניצחו את הראשון, הפסידו את השני ובשלישי, כמו הפראיירים שהם, הפסידו והודחו. אבל בן דוד ספציפית הרביץ נגד קייב את המספרים האלה: 14.6 נקודות ב-33%, 5.6 אסיסטים, 4.3 ריבאונדים ב-35 דקות. אחוזי הקליעה לא משהו, וגם אתמול הוא הסתובב סביב ה-30 אחוז, אבל מלבד זה אלה מספרים של זר.

וזה נאה.

אין סיבה, כמו שאמר אשכנזי, לא לסמוך עליו גם כאן מה עוד שיש לו גיבוי ועזרה מצד רונלד רוס.

הבחור אינטליגנטי, משחק יותר מאשר הפרצוף שלו מאפשר לנחש ואני בעדו. באמת.

היידה, מה עוד?

עידו קוז'יקרו, כן. סוסון הבר המרשים הזה הוא חתיכת קיר בטון שלא נבראה פה. רחב להחריד, מציל את חיפה פעם אחר פעם במלחמה על הריבאונד, מוכר את העבירות שלו, לוקח ללב, חי את האירועים. כשאבי אשכנזי השתולל על הקו בטירוף, הוא היה היחיד שניגש להרגיע אותו.

בעיקרון, הוא בעיני שחקן של 10 ו-10 בכל משחק. הפעם נגמרו לו העבירות כשהוא נעצר על 7 נקודות ו-10 ריבאונדים. כמובן שאי-אפשר ממש לסמוך על הזריקה שלו, וכמו שהוא מסוגל להרביץ 6 מ-7 לשתיים מטווחים של חצי מטר, הוא יכול להיקלע לערב איום של 2 מ-7 מאותם טווחים ממש, אבל זה הקיר ואיתו צריך לחיות. פייטר בלתי רגיל, מלא רצון והתלהבות. הייתי נזהר מלהיות בקרבתו כשהוא שמח. דברים מסוכנים עלולים לקרות. הוא עלול להפליק לך כאפה מצלצלת מדי אם לא ישים לב. עניין של טאץ', יו נואו.

מי עוד, מה עוד? שרון ששון. התאכזבתי, מודה. האיש לא סיפק אפילו הזדמנות אחת לשדרים הלא-קריאטיביים להשתמש בשאגת ששוווווון – ושמחה!

אפילו לא פעם אחת. ואם לא בחצי גמר גביע, איפה בדיוק? חוץ מזה, הסל של משה מזרחי בסיום? שלו. עליו. בושה, חרפה וכלימה. עשר שניות לסיום, רבאק. גורל גביע המדינה יושב על הכתפיים של כל אחד מהשחקנים במגרש. מה עם קצת עירנות? אתה חייב להיות שזה שיעשו עליו סל בעשר השניות שנותרו?

לא מצא חן בעיניי. ובעיניי- הדבר לא נשא חן כלל ועיקר.

אדם חלושקע, לעניינו של מר בנימין שמואל, הנתין שכיכב במהדורת שאלותשובות הפרטית, שוב לא שיחק. לא ברור לי הקטע, אבל לא אדוש בו עד שיפתח גיא גודס את פיו ויסביר מה הולך שם. כך או אחרת, אחרת או כך, זה מוזר מדי. לא נכחיש זאת.

טימי "המעלית" באוורס ממשיך לשחק 40-39 דקות בערב. היי, גודס, לא למדת ממקרה טרנס מוריס בעונה שעברה? שוחק, שוחק, שוחק את הבחור. הוא מגיע למאני טיים ולא יכול להביא את המקסימום ברגעים הכי חשובים. די עם זה. באוורס לא צריך לשחק 40 דקות. אף אחד לא צריך לשחק 40 דקות. ואגב, איזה מהלך "מעלית" הוא הרביץ בדקות האחרונות בצבע של חיפה. כשכולם ירדו הוא עוד היה באוויר. מדהים.

אין מצב שחלושקע לא יכול לקבל 5 דקות כדי להקל קצת על באוורס, ולהביא לירושלים סגנון קצת אחר לכמה דקות. אבל הבטחתי ולא אקיים: נו מור ענייני חלושקע עד להודעה חדשה.

וטראוויס ווטסון? אליל הינו מתחת לסל לפרקים, סוסון בר אימתני, אבל איך יכול אדם לעמוד 10 פעמים על קו העונשין ולקלוע 3? אנאקספטבל! אני קולע יותר בלי חימום, ואחרי שנה שלא זרקתי לסל.

נגד מכבי, בגמר הפיינל פור אם וכאשר, רבי פנחס הגרשוני ישלח אותו לשם לא עשר פעמים אלא עשרים. ווטסון, בהערכה זהירה, יקלע 5.

וסליחה על הקלישאה החבוטה, אבל כרגע יובל נעימי לא נעימלי.

ובקיצור, לא הגיע להם. בחיי שלא.

גם חיפה לא היו גדולים במיוחד, אבל יאללה, שיהיה. עדיף לשנות קצת ולראות צבעים אחרים בגמר, לא יקרה כלום. בלי צהוב, בלי אדום. כדורסל אחר. רק שלא ייגמר לנו שם 52-55 או משהו כזה.

על חצי הגמר הראשון - כאן.

שלומות ונצורות בשלב זה.