שאין כל ערך לתחזיות, אפילו אם הן ניתנות בידי אנשים שעוקבים אחר כדורסל מקרוב כבר הרבה מאוד שנים ומתיימרים, כביכול, להיות סוג של מקצוענים בתחום העתיד לקרות או מינימום חוזי עתיד. כולל אותי, כמובן.

שגם אם הכדור של טריי קלי לא היה נכנס ומכבי ת"א היתה מנצחת את המשחק הזה, העסק שם בצרות כבר הרבה מאוד. כמו שיצא לי לכתוב כאן לא מעט פעמים: זו קבוצה שכבר הרבה מאוד זמן מחשבת את קיצה לאחור.

שגם הכדור של טריי קלי לא היה נכנס, אסור למכבי ת"א להיות משועממת כי זה עולה לה בדם ודפיקות לב: מאז שהקבוצה הזו הודחה מהיורוליג היא מוצאת את עצמה במוד של חופש. הדיונים והדיבורים ממוקדים כולם בעונה הבאה (החוזה של אליהו, עתידו של כספי, ניסיון החתמתם של ווישנייבסקי ואיידסון, ובמקביל גם ניסיונות הכחשה חלקיים של רענן כץ ואחרים).

שמאמננו הלאומי לא לבד. עכשיו גם רבי פנחס הגרשוני עושה לליאור אליהו סדרת חינוך, אם כי לא קיצונית עד כדי כך כמו בעונה שעברה. ונשאלת השאלה האם זה הזמן הנכון לסיפור עם ריח הגנתי כזה עם מלך הסלים הישראלי? כנראה שהרב הרשה זאת לעצמו, כי לא האמין לרגע שמשחק עם יתרון קבוע בפער של 8-10 נקודות, שרוב הזמן לא ממש שידר כיוון של הפסד אפשרי, ילך לאיבוד. יהיה מעניין לראות איך גרשון מתכוון להגיע למשחק מספר 2 בכל הקשור לאליהו, ששיחק רק עשר דקות.

שראשון טרנר הוא מועמד ראוי ורציני מאוד ל'חביב נולד', ושוב נותר רק להצטער על כך שהגיע לליגה שלנו בשלב כל כך מאוחר של הקריירה שלו.

שמעכשיו גם לפסיכולוגיה יש חלק משמעותי בסדרה הזו, וכדאי לאשקלון לצפות שוב ושוב ולבדוק אם היתה עבירה חמישית של סי. ג'יי ברוטון או לא היתה. אם אשקלון תצליח להוכיח שלא היתה כזו וליצור דעת קהל אוהדת סביב קיפוח, הדבר הזה עשוי לשחק לטובתה במשחק מספר 2 ואולי גם בהמשך הסדרה. גם אם נניח שיש שופטים שקצת חוששים לשרוק נגד מכבי ת"א בדקות הכרעה אצלה בבית, אשקלון צריכה לנגן על הסיפור הזה באמצעות התקשורת. כאמור, אם וכאשר יימצא שקופחה. שהרי כבר אמרו חז"לינו: לפעמים, תקשורת היא בסך הכל כלי וצינור להעברת מידע.

שלא ברור מה קורה עם די בראון. לפני שבוע, נגד חולון, הוא היה בסדר גמור, ממש בסדר גמור. פתאום הוא בקושי משחק. מעמדו של אליהו עולה ויורד בהתאם לכל טעות בהגנה, או עוד כותרת על החוזה לעונה הבאה. ארון מגי לא שיחק בכלל. ברדק. אם ארויו ומרקוס בראון, שניים שנראים לא הכי מחוברים זה לזה, הם כמעט כל הקבוצה, אז יש חמישים אחוז סיכוי שמכבי ת"א לא תהיה אלופה גם העונה.

שרובי בלינקו נלחץ בחלק מפסקי הזמן ולא ידע בדיוק מה לומר, או איך לומר את זה, ועד שהספיק להוציא החוצה מה שרצה (אין קשר לגמגום, אני מניח, אלא בעיקר ללחץ ולגודל המעמד) כמעט כל משך פסק הזמן הסתיים. הוא היה מספיק ישר והגון לומר בסיום שאין לו ניסיון במשחקים מכריעים ברמות האלה. וחוץ מזה, המאמן האחרון שמזמז את הזמן של פסקי זמן באופן שיטתי וקבוע זכה כאן באליפות.

שתמיד טוב שיהיה לך בסגל יוצא מכבי ת"א אחד, שדרכו אל התבססות בקבוצה הבוגרת לא צלחה גם אם עבר כבר זמן רב. אבי בן שימול הוא בדיוק כזה. וכשהוא, או כל אחד אחר שגדל במכבי משחק נגדה, המוטיבציה בשיאה.

שגם אם הסדרה תסתיים עכשיו ב-1-3 למכבי ת"א, בלינקו שיחק אותה עם מהלך העונה הפרטי שלו: סי. ג'יי ברוטון וטיירון גראנט. אני לא יודע מה הסיכוי שנראה אותם בעונה הבאה ובעיקר את הראשון, שכאילו לקח לעצמו חופשה של חודשיים-שלושה מהליגה האוסטרלית ודי בוודאות ישוב אליה.

חוץ מזה, הם די מבוגרים וספק אם ימשיכו. בכלל, כשאני חושב על זה, יחד עם ג'רון רוברטס ושחר כהן שמקבל נתחים לפעמים, ישנם כאן חמישה שחקנים בגילאי 32-34. שלושה מהם שיחקו כמעט ארבעים דקות אתמול. למזלם, יש להם שבוע שלם להתאושש. כך או אחרת, אחרת או כך, אמנם לא בדקתי אבל ספק אם יש עוד קבוצה כזו בליגה. הניסיון מדבר? לא נכחיש זאת. בינתיים, גם לא נאשר.

שבקרוב מישהו יקרא להחתים את ראשון טרנר במכבי ת"א לעונה הבאה.

שרובי בלינקו נעמד מול היציע בסיום בסטייל ששמור לגדולים במיוחד (כמעט כמו אנ-דנ-דינו ראדג'ה בצילום הזה).

שאחרי תשעה משחקי ליגה רצופים בה קלע שלוש שלשות לפחות מדי ערב, מרקוס בראון עומד עכשיו על רצף של 0 מ-8 לשלוש בשני המשחקים האחרונים.

שבעצם, מאז שובו של ד'אור פישר מכבי ת"א לא לגמרי הצליחה ליצור קו קדמי אחד שעובד כמו שצריך. פישר התחבר אמנם מחדש בשני המשחקים האחרונים, אבל מאזן הכוחות בין גרין, אליהו ומגי לא מספיק ברור כרגע. לפחות נפטרו מצ'ארלס גיינס, יו נואו.

ששובו של הרב, למעשה, לא ממש שינה את המצב. חרטאבונה היו ונשארו מהרגע הראשון של העונה הזו, פחות או יותר. גם העונה, פעם שלישית ברציפות, שהפיינל פור פתוח לגמרי ואת זה ידענו עוד לפני ההפסד לאשקלון.

ושהיה נחמד אם איזה כלי תקשורת כלשהו היה מפגיש השבוע לשיחה מעניינת את בריאן טולברט וטריי קלי – שני גיבורי הווינר-שוט של העונה בינתיים – לשיחה מלב אל לב ומקיר לקיר, או איך שאומרים את זה.

ולמדנו עוד הרבה דברים, למען האמת, אבל יש לי יום צפוף ברמות די בלתי נסבלות ביחס למוטיב המנחה אותנו, כאן בכדורסלע-האתר: נוחות, נוחיות ונינוחות.

לפיכך, ועל סמך הדברים, שלומות ונצורות בשלב זה בחלוף כ-800 גרם טקסט.