משחקי אימון והכנה נוחים לא רק למאמנים ולשחקנים כדי לבצע תרגול וניסיונות, אלא גם לכותבים. א-הא, כן, גם לכותבים.

זאת אומרת, מאוד קל לי לעשות מה שעשיתי במשחק בין מכבי ת"א לג"ג הפקות בחצי גמר גביע ווינר. התמקדתי בשחקן שהכי מעניין אותי בשלב הזה של העונה, אנדרו וישנייבסקי, והבטתי כמעט אך ורק בו. המשחק כולו ושאר השחקנים עברו דרך המשקפת שהנחתי על הרכז של מכבי ת"א. ככה אני אוהב. זה לא תמיד מתאפשר, אגב, כי ישנם פעמים שקיימת מחויבות לכתוב למקומות שמשלמים על זה, נניח, ואז המבט צריך להיות כולל ומקיף.

ומה קורה בזמן שוישנייבסקי לא משחק? אהה, זה קל: סתם ישבתי ונהניתי מיכולת הסקורינג של אלן אנדרסון, מהקלות שבה הוא עושה דברים ומהפעמים שבהם האו בכל זאת מפעיל כוח, כדי לעשות את הדברים שהוא עושה.

וכל זה רק כדי לומר לכם את מה שקשה לכם ודאי לשמוע, ועוד בפעם השנייה כאן. האדון וישנייבסקי לא מאוד שונה במובנים מסוימים מדרור חג'ג', בחיי. באמת לא. התנועות אותן תנועות וזה מדהים לראות. הגודל קצת אחר, הזריקה לשלוש יותר מלוטשת ומהירה, והוא גם יכול לשחק כ-2, אבל הזריזות, המהירות, התעוזה, הגישה לחטיפות כדור, המסירה בעזרת הרצפה, האנרגיות, ההגנה – הרבה מאוד תכונות דומות. והוא מוצא חן בעיניי.

וישנייבסקי נכנס בפיגור 11-8 אחרי חמש דקות וחצי וכל המשחק השתנה. פתאום היה לחץ על הכדור, פתאום ההתקפות נעו כמו שצריך, פתאום תרגילים הלכו עד הסוף. העסק קיבל תנופה גדלה יותר בהמשך, כשמכבי ת"א עברה להרכב שכלל את גל מקל, וישנייבסקי ודורון פרקינס בחמישייה אחת. מישהו דיבר על בעיה סביב שלושתם, או על זה שהם באים אחד על חשבון השני? לפחות בליגה הישראלית לא צפוי קושי כזה.

בדקות האלה אפשר היה לראות שוישנייבסקי פחות אפקטיבי כשוטינג גארד. הוא אמנם עשה מה שצריך, נע כמו קלע ויצא מחסימה כדי לקלוע שלשה פנויה וחופשית לגמרי כמו בספר, אבל אני מריח שיותר נוח לו להניע את העסק מאשר לקחת על עצמו את האחריות הקבועה לסיים אותו. מצד שני, זה מרגיש כאילו אין לו בעיה שמקל יריץ את ההצגה והוא לצידו, כל עוד הקבוצה מובילה בביטחון. נראה כמו שחקן חף מאגו.

ולמה כל הסיפור הזה לא עבד למכבי בפתיחה? כי וישנייבסקי לא היה שם, כי אנדרסון דחף מהר מדי לסל, כי לימונד כרכז גם הוא חושב על הסל יותר מאשר על הקבוצה וכי מכבי שיחקה עם גבוה אחד, לאמפה, וברגע שהוא נאלץ לצאת גבוה בהגנה כדי להפריע לגארדים של ג"ג, לא היה שחקן פנים נוסף שיחפה מתחת לסל.

זה זמן לומר – שוב – שלאמפה עוד יאכל קש מפיני גרשון. דקה ועשרים מפתיחת המשחק הספיקו לגרשון כדי לשלוח אותו החוצה. וזה השחקן עם המשכורת הכי גדולה בקבוצה, כן? לזכותו של הגרשוני יש לומר ולומר יש, הוא לא מחפש להתחיל כאן סדרות חינוך מיותרות ובהמשך המשחק נתן ללאמפה את הדקות שלו וניסה להרוויח אותו אפילו במשחק שהפך לגארבג'-טיים כבר במחצית.

לא תמיד זה עבד ולאמפה נראה קצת אבוד לפרקים, אבל מכבי נותנת ללאמפה לרוץ, כי היא מאמינה בו וכי אין סיבה להתייאש. עדיין לא. הרי הסיפור רק מתחיל עכשיו והפוטנציאל קיים כל הזמן. הרב יצטרך להיבדל ממאמנים אחרים בין השאר דרך הטיפול בלאמפה והיכולת להפיק ממנו – עדיף באופן עקבי - דברים שמאמנים אחרים לא הצליחו.

זה יהיה מוכרח לעבוד לפחות בטווח הקרוב, וזאת בהנחה שלאמפה מרגיש כרגע מחויב ומבין שהוא בפיגור לעומת השחקנים האחרים. ולא רק מבחינת מועד פתיחת האימונים, אלא גם ביכולת ובצורך שלו להשתוות לרמת ההשקעה והתפוקה. הוא מבין עכשיו שהוא צריך לעבוד יותר קשה כדי לגרום למעסיקים שלו להיות מרוצים.

זהו, בערך.

בסך הכל משחק אימון, כן?

שלומות ונצורות בשלב זה.