דבון ג'פרסון תפס תחת. יותר מכל דבר אחר שקורה או קרה במכבי חיפה בתבוסה לג"ג הפקות, הכי צורם ומפריע לי שדבון ג'פרסון תפס תחת.

אפשר לדבר על דורון פרקינס שעזב והשאיר בור, על דרור חג'ג' שמנסה למלא את מקומו בהצלחה מועטה כרגע, על משה מזרחי שלא מפיק, על בן סטרונג שצריך לחפש בנרות אחר הצדדים החזקים שלו, על ג'ייסון ריץ' שרואים שהוא שחקן, אבל רק מעט מזה יוצא לפועל ועל אבי אשכנזי שלא ידע איפה לקבור את עצמו מול ג'רמי פארגו, הגאנר מגן נר.

אבל בסופו של דבר, ניצחון או הפסד, הצלחה או כישלון, 20 לכאן או 20 לשם, סדר צריך שיהיה וגם יחס וכבוד למקצוע, לחברים ולמאמן. וג'פרסון, כפי שדווח בלבדית ומזעזע בכדורסלע-האתר עוד בזמן גביע ווינר, הרים את האף מעל ומעבר.

אני קונס אותו בנקודה שלילית ב'מסדר הכלימה', זה בלי קשר, כן?

ההתנהגות של ג'פרסון על המגרש היא שחצנית ויהירה. הוא מרשה לעצמו להטיח כדור ברצפה כי לא מוסרים לו, מרשה לעצמו לקחת כמעט כל כדור לסל בהפגנתיות, עושה פרצופים של אי-שביעות רצון כלפי השחקנים שלצדו וכלפי המאמן.

הגיע לו להישאר על המגרש ברבע האחרון ולא לרדת לספסל כשהתוצאה נעה סביב 30. בדרך כלל במצב כזה, יו נואו, השחקנים המובילים זוכים לחמלה מהמאמן, שמבין שהמשחק נגמר ואין טעם לבייש את הכוכבים שלו. במקרה כזה הוא עובר לחמישייה השנייה. הפעם ג'פרסון נשאר ונשאר ונשאר. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שאשכנזי בחר בדרך הזו כדי להביע בפני השחקן את דעתו ביחס להתנהגות שלו. כאילו אמר לו: 'שב בלול חבוב, ותשתוק. תאכל את מה שבישלת'.

מדובר בלא יותר מאשר הערכות מהצד, כמובן, אבל התחושה שלי היא שג'פרסון מרגיש שנתקע. הוא אמנם צעיר, אבל פתאום נראה שאצה לו הדרך. כשהוא רואה את דורון פרקינס משחק במכבי ת"א ביורוליג בימי חמישי, הוא ודאי שואל את עצמו למה נשאר בקבוצה שנחלשה. השאלה הזו מתחדדת אחרי תבוסה כמו זו בגן נר.

עוד לפני שמכבי חיפה ממשיכה הלאה בניסיונות לשפר ולחדד (לפחות על פניו נראה שריצ'רד רובי יושב על משבצת של שחקנים אחרים, וספק אם הוא טוב ויציב מהם כרגע), היא צריכה לבדוק מה קורה אצל ג'פרסון. משהו ברמת המחויבות והאכפתיות נתקע ולא זורם הלאה. משהו במוכנות שלו להקריב למען הקבוצה, להילחם למענה, להירתם לעזרתה – את הדברים האלה צריך למצוא מחדש. אסור להגיע למצב ששחקן מבצע אקטים של מחאה על המגרש. מילא אני בגיל 16 עם מכבי פ"ת נגד אליצור כפר סבא, כן? זה גיל הפכפך ובעייתי לפעמים, 16. אבל לא מצד שחקן כמו ג'פרסון.

עניין אחר הוא כמובן ג'רמי טיילר, שחושף, עושה רושם, מערכת יחסים לא פשוטה כרגע בין המאמן לבעלים ג'ף רוזן. יכול להיות שביומיום ובכל עניין אחר קיימת אידיליה בין השניים. יכול להיות. אבל בכל מה שקשור לטיילר ישנה מתחת ומעל לפני השטח אי נוחות גדולה מצד אבי אשכנזי, שמרגיש ודאי קורבן למבצע של יחסי ציבור לקידום האינטרסים של הקבוצה ושל הבעלים.

או כמו שאמר זאת כבוד מאמננו הלאומי מכס הפרשן: "אולי מכבי חיפה היא קבוצה מפורסמת יותר עכשיו בארצות הברית, על המגרש זה לא בא לידי ביטוי בתפוקה של השחקן".

ואגב מאמננו – הגיע הזמן לומר pargo בעשרה מתוך עשרה מקרים, ולא רק ב-7 נניח. שאר השלושה הם prego, כמובן.

להתעשת, מאמננו. להתעשת ולדייק.

היתה זו רעיית הנשיא שמנעה ממני לראות את הרחקתו של טיילר מהמשחק. אי-שם ברבע האחרון, נשמע קולה לפתע: "אתה יכול להכין בקבוק לתומר?". אכן כי כן, בקשה כמעט קבועה היא זו והיא מתרחשת תוך כדי אמבטיה נשיאותית שמעניקה הרעייה לתומרינגו סטאר. שלפתי את עצמי לכיוון המטבח ב-30 הפרש או משהו מתוך הערכה ששום דבר קריטי לא יכול לקרות. כשחזרתי, ותומרינגו סטאר רחוץ ונקי להפליא ובפיו כבר הדייסה החמימה והמרגיעה לסיומו של יום, התברר שטיילר הורחק.

אז שוב, לא ראיתי, אבל מאיפה החוצפה הזו שלו? הבן אדם בקושי נתן משהו מאז שהגיע ומעמדו הולך ונחלש, והנה הוא מורחק אחרי איזה עימות. ומבלי לראות מה קרה זה חייב להיות מטופש. מי מגיע למצב של הרחקה ב-30 הפרש?

ההסבר ההגיוני היחיד לעניין הוא, שמה שאכל אותו הוא תסכול מצטבר. הרי מהרגע הראשון של העונה הזו טיילר לא עונה לציפיות. לא של עצמו, לא של הקבוצה, לא של הבעלים ובטח לא של המאמן. תרגם לו ודאי מי שתרגם לו, שהמאמן לא מסוגל לשמוע יותר את התקשורת בעניינו, אחרי שדנו ושאלו ודיברו לגביו חודשים לפני שהעונה החלה. יש שם מתיחות נוראית באוויר, עושה רושם, והתסכול המצטבר גרם לו למרפק או לנגוח שם במישהו (מוסקוביץ', אומרים).

נו, על הנייר זה אולי אוכל. אבל אני אומר ככה: מי שהוא בן 18 או 19 וכבר מתוסכל, שילך הביתה ויבדוק את עצמו. הגישה צריכה להיות שונה לגמרי וכנראה שטיילר לא מבין את זה. אני לא נמצא באימונים של מכבי חיפה כדי להעריך אם מגיע לו לפתוח בחמישייה או לא, או אם הוא פחות טוב מבן סטרונג כרגע, אבל לפחות על המגרש, בדקות שקיבל, הוא לא מצדיק את ההשקעה בו.לא נעים אפילו להציץ בשורה הסטטיסטית המצטברת שלו.

ובקיצור, זו אולי תהיה פדיחה בינלאומית. אולי יהיו כותרות ובלאגן ורעש, אבל כנראה שמכבי חיפה צריכה להיפרד מהבחור הזה. מקסימום היא תיזכר כלא יוצלחית במיוחד בארצות הברית, אם וכאשר טיילר יעשה הצלחה גדולה בעתיד. ובכל זאת, אין סיבה להיבהל מהכתמת שמנו כאימפריית כדורסל מזרח תיכונית. רבי פנחס הגרשוני כבר הוציא לנו שם למרחוק בהופעתו הבלתי נשכחת במדיסון סקוור גארדן.

יכולתי להמשיך ולהמשיך, אבל אני חושב ש-850 גרם טקסט ביום ראשון בבוקר, הטיימינג המאוס ביותר שיכול להיות, הוא די והותר. בטח עבור קבוצה שחטפה 35 הפרש.