בממוצע סטטיסטי שמעולם לא נבדק מדעית, יוצא לי להחמיץ משחק יורוליג אחד של מכבי ת"א מדי עונה. הסיבה היא בדרך כלל אותה סיבה: חופשה. המשחק האחרון נגד מארוסי שילב עוד סיבה, ומלבד החופשה בשבוע שעבר נוספה מחלה בת יום וחצי-יומיים כזה, יו נואו. קצרה, אבל אינטנסיבית. אינטנסיבית עד כדי כך, שבזמן המשחק בהיכל פשוט שכבתי במיטה, תשוש, חסר אנרגיות ומוותר על צפייה בדעה צלולה וביוזמה מלאה ובלי שום נקיפות מצפון מקצועיות.

איכשהו ומתישהו התעוררתי, נזכרתי וניגשתי לבדוק מי, מה וכמה. התוצאה היתה 61-68. הווליום הונמך טוטאלית. העיניים עוד מצמצו-משהו מול התאורה. היה כדורסל לא טוב. הרגשתי מאוד לא מחובר, מאוד לא אכפתי. במיוחד כשראיתי את צ'אק איידסון מבצע עוד אחד מהסבסובים שלו ומסיים אותו באיבוד כדור (צריך לבדוק אם האיש סובל מהיפראקטיביות לסוגיה השונים, זה יסביר הכל). בסיום עוד הרביצו בטלוויזיה כמה וכמה וכמה וכמה (וכמה!) תגובות, עד 23.00, אז עברו לאולפן 'חדשות הספורט'.

שם, כרגיל, הלכו באותה דרך. תקציר אירועים, ניתוח של אביב 'נדמה לי' לביא, ובהמשך עוד תגובות. ועוד. והנה אנחנו חוזרים להיכל שוב אל כתבנו עומר בנוביץ' עם עוד תגובות. ואחר כך קפיצה אקראית לשלושה משפטים וחצי של פיני גרשון ממסיבת העיתונאים הרשמית אחרי שכבר שמענו אותו בנפרד.

ליין אפ של תוכנית, ודאי כזו שמועברת בשידור חי, מאוד לא אוהב שינויים או אלתורים. ברוב המקרים עורכים ומפיקים הולכים עם המובן מאליו, עם הברור מראש ובעיקר עם הדברים שהכינו הרבה קודם.

יכול להיות שנקודת המוצא היא ש"העם רגיל להזרקת המכבי השבועית שלו מדי חמישי בלילה ואין לנו כוונה לשנות מההרגל הזה, בטח לא כשהזכויות על המשחקים בידינו", אבל הייתי רוצה להיות מופתע ולו פעם אחת.

במלים אחרות: מותר ואפילו מומלץ לבצע מפעם לפעם סלקציה מקצועית והגיונית. גם אם יש לכם את הזכויות לשידורי מכבי ת"א ביורוליג, אבל נפל על כולנו משחק אפור וחלש יחסית, מותר לקצץ במאסות ולוותר קצת. לא כל משחק של מכבי ת"א הוא כזה שצריך בעקבותיו לצאת מגדרו. המשחק הזה לא עניין במיוחד מלכתחילה, והוא עוד עניין פחות אחר כך. קצצו בהתייחסות למשחק הספציפי הזה, קחו עניינים אחרים לדבר עליהם (שתכינו כמובן מראש כאלטרנטיבה) ותשאירו משהו לצפות לו כאשר יבואו משחקים גדולים יותר.

לעומת זאת, הייתי מאוד שמח לשמוע בזמן אמת התייחסות כלשהי לתוצאה של המחזור: ברצלונה הביסה את סיינה באיטליה. חוץ משקופית עם תוצאות, אף אחד לא דיבר, לא התייחס. לא במהדורת הלילה, לא בעיתון שלמחרת. סיינה מפסידה אצלה בבית בערך פעם בעונה (אירופה + ליגה) וה-19 הפרש בבית נגד ברצלונה היה ראוי לאייטם נפרד. אבל לא, זה לא הגיע. ולא רק זה: מה עם הניצחון של פרטיזן על אולימפיאקוס? או ה-17 הפרש של לובליאנה על רומא? העיקר שסימנו וי על עוד תגובה, הפעם מלאמפה, שנראה משועמם מעצמו למען האמת.

אני בעד הרחבת הסיקור כפי שערוץ הספורט מציג העונה, כולל הלפני והאחרי, בעיקרון, ובטח בעד השידורים ממשחקים נוספים. חייב להודות שלא יצא לי לראות אף פתיח של שידור, שנמשך שעה וחצי, ורק חלק קטן בלבד מהמשחקים האחרים שמשודרים חי, אבל אני מניח שישנו קהל לעניין.

ובכל זאת, התחושה היא שדברים לא מחולקים כמו שצריך. 90% לענייני מכבי ת"א ו-10% לכל השאר לא יושב טוב, בעיניי. די נו, צאו מזה כבר. חגגנו את עניין הזכויות, עלצנו, פיזזנו, רקדנו. עכשיו בואו ונהיה גם קצת יותר גמישים, אוקיי?.