ונשאלת השאלה: האם מאמן חייב ללכת בכל מחיר עם הכוכב שלו בדקות האחרונות, גם כשלשחקן לא הולך וגם כשהקבוצה עומדת להפסיד?

לי קל להגיד שהתשובה היא לא, בפירוש לא, מכמה טעמים: אחד, אני לא מאמן ואף פעם לא הייתי, לכן אני מרגיש משוחרר מאמונות, רעיונות וכיווני מחשבה מסוימים שמאמנים אולי הולכים איתם לאורך הקריירה בעיניים עצומות.

שניים, חזיתי, צפיתי והערכתי תחת כל עץ רענן, שג'רמי פארגו עוד ידפוק משחקים לג"ג הפקות על סמך המשחק שלו שמהלך על חבל דק בדיוק כמו וויל ביינום במכבי ת"א בזמנו. בהמשך לזה אני גם מודיע לכם כאן ועכשיו שהמשחק אתמול בהרצליה הוא לא האחרון.

שלישית, מה לעשות – אני באמת מאמין בזה. מגיע הרגע שבו מאמן צריך לזהות שבערב מסוים לא תצמח לו תועלת מהכוכב שלו, והוא צריך להיות מספיק אמיץ, נועז, שקול וסוג של רואה את הנולד גם יחד כדי לקחת החלטה וללכת עם האחרים. קטש לא היה כזה נגד בני השרון. ג"ג הפסידה.

כמובן שעמדת המוצא שלי נוחה בהרבה משל המאמן. הדברים שאני כותב הם בדיעבד, המאמן חי את הרגעים בזמן אמת. יחד עם זה, גם קטש וגם אני כל כך הרבה שנים בכדורסל, כדי לדעת שבסיטואציה הספציפית הזו, כשאתה יוצא למשחק החוץ הראשון שלך אחרי נפילת המתח במשחק באמת-טוב נגד מכבי ת"א שהסתיים בהפסד, ומחבר לזה את רעד הרוטציה שעבר בקבוצה עם צירופו של גל מקל, תרחיש של הפסד במשחק חוץ קשה הוא יותר מריאלי.

זה עמד באוויר. כולם ראו, כולם הריחו, גם כשגליל הובילה ב-9 נקודות הפרש. פארגו עשה הכל הפוך. בלי לספור במדויק, אני מעריך שמתוך שבע הפעולות האחרונות שלו במשחק, שש היו בעלות אפיון שלילי (החטאות, איבודים, זריקות קשות מדי וכדומה). כאן היה בדיוק המקום להריח את ההפסד המתקרב.

יכול להיות, אגב, שקטש שאל את עצמו את השאלה הזו בדיוק בזמן אמת, אולי אפילו התייעץ עם ליאור ליובין, והשתכנע שאסור לו ללכת למהלך כזה. אתם ודאי מכירים את זה: אם אני אלך עם פארגו ואפסיד, לפחות המצפון שלי יהיה שקט כי הלכתי עם מי שהביא לי כמה וכמה (וכמה!) ניצחונות עד עכשיו. ואם לא אלך איתו ואפסיד, לא אוכל לחיות עם זה בשלום בשעות ובימים שאחרי.

למחשבה כזו יש עוד תת-סעיף: אם אני אלך איתו ונפסיד, ההפסד הוא על פארגו שהיה חלש מאוד ופחות עלי כמאמן. אם לא אלך איתו ונפסיד, ההפסד הוא בעיקר עלי כמאמן והשאלה הראשונה שאשאל היא איך, לעזאזל, לא הלכתי עם הכוכב שלי בסיום.

רק כדי להסיר ספק: אני לא מדביק לקטש את המחשבה שבפיסקה הקודמת, כי אני כמעט משוכנע שהיא לא עברה לו בראש. אבל אני כן חושב שהוא טעה כשלא הוריד את פארגו לספסל בדקות האחרונות.

בזמן אמת, כשקבוצה במצוקה אחרי תקופה ארוכה שכמעט הכל הולך לה, צריך גם לשאול את השאלה הזו: האם המאמן מאמין בהרכב ללא פארגו בדקות האחרונות? האם הרכב כזה בכלל בא בחשבון בעיניו? האם הוא חושב שסוואן ומקל על המגרש, או מקל ויזרעאלי, או יזרעאלי וסוואן, עם יבזורי נניח, יכולים לנצח לו את המשחק כשהוא נצמד? כנראה שנכון להיום התשובה היא לא.

אוקיי, עד כאן ג"ג, כי אין לי כוונה להיכנס ליותר מזה כרגע. הפסידו אז הפסידו. זה עמד באוויר בכל מקרה, בעיניי. וגם בעיניי שוטה הנבואה, אגב. הוא פשוט לא עובד בשבת, וככה הפסדנו כולנו הזדמנות להרוויח כסף. לא נורא, יגיעו הזדמנויות אחרות.

מלה על רו"ח ד. שמיר ואנקדוטה בעניינו: סופית ורשמית, כנראה אחרי שקרא כאן בעצמו או שמישהו העיר לו, הוא כבר לא משתמש בכלל ב"א-רייט?" בפסקי זמן. האלמנט הכל-כך חינני הזה הלך לעולמו מוקדם מהצפוי וחבל. במקום זה הוא פשוט מסיים ב"אוקיי?" צנוני-משהו. נצטער על כך.

יחד עם זאת, רו"ח ד. שמיר, שהוא בהחלט אחד מהמאמנים האהודים על דירקטוריון כדורסלע-האתר, מצא דרך אחרת להבליט את הקטע האינגליזי שאיתו הוא מסתובב כמעט כמו אותו ברנש שמסתובב עם אגודלים תחובים תחת בתי השחי בבחינת שופוני נאס.

מה עכשיו? ראן, ככה הוא קורא לרון סטיל בפסקי הזמן. ראן. כאילו, רון סטיל? רון לואיס? רון שטרייכמן? רון פלדהיים? רון בן ישי? רון מ"אל-תצטער-רוני-רון-זה-סופו-של-כל-בלון?" רונלד רייגן? אצלו זה ראן. במבטא אינגליזי מהוקצע. בקיצור, אם אתה משתמש ב"ראן" הזה, תחזיר לנו בבקשה את ה-"א-רייט", א-רייט? בלעדיו פסקי הזמן מעט נעדרי חן. מה זה פה, אנחנו בדינמו מוסקבה? דבר איתנו עברית, דבר. במזרח התיכון אנחנו חיים. כאן כולם רון. אפילו סטיל. תאמין לי.

כן, זה מה שיש לי לומר כרגע על בני שרון. נונסנס. על שון ג'יימס אני כותב כבר עונה שנייה שהוא גם פטיש וגם מסמר בשחקן אחד, ושום דבר לא מפליא אותי בנתונים שלו. כל השאר הם כל השאר ואני עדיין לא מאוד מתרשם, למעט ההשתלבות המצוינת של דורי אסף (עם הג'אמפ-שוט הרותם ארליכי שלו לשלוש) בליגת העל. לא מתרשם גם מראן סטיל בינתיים, שניצח את המשחק אתמול למעשה בשתי צ'אקות מדויקות, כי עוד לא התאוששתי מהמשחק האנמי להדהים שלו נגד מכבי חיפה לפני שבועיים. כשאתאושש, אולי אתן לו צ'אנס מחודש.

זה הכל בינתיים. ובינתיים, זה הכל.

שלומות ונצורות בשלב זה.