אולי אני קשיש (אם כי סר ש. הרמלין תמיד יהיה קשיש יותר), אולי אני אובר-נוסטלגי פשוט כי אני כזה, אבל כל הדיבורים על מכבי ת"א והסגל המבוסס על זרים שלה לא מזיזים לי בכלל כמו לראות את אפס פילזן של היום.
שמונה זרים יש ל"פילזן-שלנו", שהיא כבר מזמן לא שלנו. אמנם על הספסל פנים מוכרות, ארגין עתמאן ועוזרו אופוק סאריג'ה האגדי, קל הרגליים ורך הידית, אבל המאמנים לא משחקים ומרבית העניין בתוך הקווים ולא מחוץ להם.
מה לפרסטון שאמפרט ולנו? מה לבוטיס ת'ורנטון או דניאל סנטיאגו, שהסתובב כבר בחצי יבשת, ולנו? מדוע לא משחקים עם 7 טורקים גאים ונמרצים, שילוב נהדר של צולפי שלשות וחטובי עצים, זר אחד אקס-יוגוסלבי ונתרן אמריקאי אחד מתחת לסלים?
ד'אור פישר, למשל, או אפילו לאזמה הנגר, בהחלט היו יכולים להיות שחקנים משמעותיים מאוד בפילזן-שלנו. לצידם הייתי לוקח איזה גארד סרבי עם נשמה. איזה תיאודושיץ' כזה, עם זיפים, יו נואו. 20 נקודות ו-7 אסיסטים בכל משחק, המון אמונה בהולכת הכדור. הקבוצה שלו לגמרי. נאומוסקי חדש.
במקום זה מה אני מקבל, כאוהד ותיק של הקבוצה, בהופעת האורח של קבוצתי האהודה משכבר? כינים אני מקבל. אמנם קאיה פקר מזכיר בקטנטנה את חוסיין בשוק וקודמו טאמר אויגוץ', בעוד אנדר ארסלן הוא סתם מתחזה, להערכתי, וייתכן שיש לו שורשים מקדונים-יווניים רחוקים או משהו. צריך לבדוק את זה פעם לעומק.
כך או אחרת, אחרת או כך, היה כל כך הרבה יותר כיף פעם לראות את אפס פילזן מאשר היום, ואני לא יודע אם זה באמת רק הם והמבנה הקבוצתי, או שזה גם אני ועודף צפייה בכדורסל לאורך השנים.
קודם כל, אני רוצה שנאומוסקי יהיה המאמן, מה לא ברור או קשה בזה? החל מהעונה הבאה, הוא האיש. עתמאן שיאמן בעמאן.
מרגע שחותמים חוזה עם נאומוסקי (מינימום שלוש עונות), וזה צריך לקרות יום אחרי העונה הנוכחית, אני נותן לו חודשיים רצופים לחרוש את כל ערבות מקדוניה, לטפס בהרים, לשוט בנחלים ובנהרות, להצטרף לטראקים במדבריות ולמצוא את הגארד בן ה-21 החדש שיוביל את פילזן שלנו מעתה והלאה. בטוח שיש כזה. בטוח. צריך רק למצוא. אוקיי, אני מוכן שירחיב את החיפוש גם לקרואטיה/סרביה/סלובניה. משוכנע בכוחו למצוא את האיש הנכון.
פעולה שנייה – משחרר את כל הזרים. כולם. לא משאיר אפילו אחד, ואחד אני לא משאיר. סמית'-מה-סמית', לא רוצה אותם פה. הולך לחפש גבוה אתלטי ברמות מטורפות, כמו ד'אור פישר, נניח, ב-200 אלף דולר גג. היו לנו כאלה בעבר. הם אף פעם לא היו מושלמים, אבל באתלטיות ובריבאונד מי יכול היה עליהם. קונראד מקריי המת (שיהיה בריא, יו נואו), או לארי ריצ'רד אי-אז בימים. אפילו דרק אלסטון כזה, נגיד, אם כי פה כבר יש עליית מדרגה ומדובר ביוצא NBA. תביאו איזה תותח בוגר קולג', שמסתובב כבר חצי שנה עד שנה בכל מיני ליגות חצי מקצועניות ומישהו פשוט צריך להרים אותו. בדיוק כמו שהיה אנתוני פארקר כשהביאו אותו. בקיצור, שחקן של 11 נקודות, 10 ריבאונדים, 61% מהשדה, 3.8 עבירות ו-3 חסימות בממוצע למשחק.
ככה, עם נאומוסקי על הקווים, עם נאומוסקי חדש וצעיר במגרש מתוצרת אחת המדינות של האזור האדריאטי ועם אמריקאי אחד בעמדות 5-4, אני יוצא לדרך, לא לפני שאני ממלא את הסגל בטורקים צעירים, רעבים וגאים שהכי מבוגר בהם הוא בן 25.
אהה, כן, כמעט שכחתי: לצרף את טאמר אויגוץ' לסגל כמאמן גבוהים. שילמד את הבוקים החדשים ואת האתלט הצעיר מארצות הברית איך משחקים עם גאוות יחידה בולטת, כמו שהוא ואוצטורק שיחקו פעם בקו הקדמי של פילזן-שלנו.
עם תדמית כזו אבדי איפקצ'י מתמלא מחדש. רק 5,500 צופים הגיעו למשחק של פילזן בשבוע שעבר נגד סיינה. זה אמנם לא מנע מהטורקים לנצח את האיטלקים ב-10 הפרש, אחרי שכבר היה 20 ברבע האחרון, אבל לא ככה זה אמור לעבוד. אבדי איפקצ'י אמור להיות אחד האולמות הלוהטים באירופה, בדיוק כמו שהיה פעם.
עם נאומוסקי, סארגי'ה ואויגוץ' בצוות המקצועי (וגם וולקן איידין כסקאוט שאחראי על גיוס כישרונות צעירים מרחבי המדינה כבר מגיל 13 למועדון), אני מאמין שהקהל יחזור. לא יודע מה קורה שם כיום לגבי מחירי כרטיסים, אבל ראיתי שבנו כמה שורות למכובדים מאחורי הספסלים. וזה רע, רע, רע. להחזיר את המועדון לאוהדים האמיתיים, לעם, לילדים שקורעים את הגרון. ואם המחירים עלו, להוריד אותם ב-80 אחוז. כניסה לילדים חינם. בלי חוכמות.
יום אחד אחרי תום העונה, כן? לא דקה אחת מאוחר מזה.