ידוע שמכבי ת"א, בהפסדים שלה, מעניקה כמעט תמיד שיאי עונה או קריירה לשחקנים שממול. עליתי מהר מאוד על העניין ובזמן אמת על הקטע של דושאן קצ'מן, שחקן שאני מעריך ואוהב מזה שנים, שקלע 29 נקודות. מה שפספסתי ולא ראיתי, אולי כי הסטטל'ה של המשחק לא היתה זמינה באותו זמן משום מה באתר היורוליג המכובד, הם עשרה הריבאונדים של בו מקאלב.

10 ריבאונדים.

1.83, ויש אומרים 1.80.

חוזר על דברים שכתבתי עוד לפני המשחק: זה הרכז הראשון ביורוליג נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שעומד יפה מול דורון פרקינס.

אמנם יש לו כרגע משבר-קליעה-מבחוץ חריף מאוד, ובכל מקרה זה תחום שאף פעם לא נודע בו לטובה במיוחד, אבל בכל שלל התכונות ובהתחשב בזה שהוא נמוך מפרקינס בחמישה סנטימטרים או קצת יותר, לאיש יש את הכלים. הוא חזק, הוא סוחף, הוא חודר, ועוד לא החלטתי מתי הוא מסוכן יותר – עם הכדור ביד כמתחיל התקפות, או דווקא כשהוא מקבל את הכדור במסירה השלישית או הרביעית בהתקפה.

בקיצור, אל תסתפקו בקצ'מן. גם מקאלב בשיאנים.

10 ריבאונדים. חרפה.

השני בין הריבאונדים בארבעה משחקי מספר 1 בסדרות, אחרי קינטל וודס שיצא מעורו כדי להוכיח לאולימפיאקוס מה הוא שווה, יען כי שיחק בה בעבר.

גם מאריץ' מעניין לאללה. טכניקה לא רעה בצבע, כדורסל של פעם. טנק דורס בפנים. קצת כמו צ'ורה או סלאבקו קוטניק של פעם. כדרור אחד ועוד אחד, הטעיית הקפצה, הלאזמה התורן מקפץ כחרגול, ומאריץ' מניח את הכדור עם קרש. שניים עליו, שלושה עליו. מנער אותם. לא ממש מוציא כדור החוצה, אבל עזבו: להוציא כדור החוצה זה הגבר החדש. התחילו עם זה רק ב-10 או 15 השנים האחרונות. אחרי שקוטניק וצ'ורה בישלו את כולם לארוחת צהריים בצבע.

ולא, אני לא כולל את מג'יק וקארים, עם האין-אאוט, אין-אאוט, אין-הוק-שוט. זה סיפור אחר, עולם אחר, כדורסל אחר.

אבל תכל'ס, וגם כאן אני חוזר על דברים שכתבתי לפני, וצר לי על טפיחת השכם העצמית אם היא מצטיירת כשחצנית: אין בפרטיזן אף שחקן מקומי צעיר שהולך להיות כוכב גדול, עושה רושם. אני לא רואה פה את הפקוביץ', הטפיץ' או וליצ'קוביץ' הבא. מה שיש הם שני אמריקאים, מאריץ' אוסטרלי מלידה אחד שנקרא לשירות מילואים במדינת האם ושרוך צ'כי מאוד מעניין, שצריך לראות אותו שוב ושוב כדי להבין עד כמה הוא שונה ומיוחד. הוא, מכולם, יכול לצאת כוכב-כוכב ביום מן הימים. הילד עוד לא בן 20, תיפח רוחי ונפשי גם יחד.

יאן וסלי הינו.

אהה, שכחתי 5 אסיסטים של לורנס רוברטס. עוד שיא עונתי לשחקן של פרטיזן. זה מדבק העסק הזה. הוא את הנקמה שלו ברבי פנחס הגרשוני על ששחרר אותו בזמנו מאולימפיאקוס עוד לפני שלקח חלק במשחק רשמי אחד – נקם גם נקם.

אבל אף אחד לא בנה על 29 נקודות של קצ'מן. אף אחד. גם לא קצ'מן עצמו. ובסופו של דבר, עם מלוא ההערכה והכבוד לקאמבק, לרוח, לצוות, למאמן שעל הקווים, להתגבשות תוך כדי משחק, לרפיון של מכבי ת"א ולהחטאות של אלן אנדרסון, בלי ערב כזה של קצ'מן – ערב קליעה של פעם-פעמיים בקריירה במעמד מהסוג הזה – הסיפור הזה היה נגמר אחרת.

אנדרסון. הזכרתי אותו. כמה עליות וירידות אצל שחקן אחד בעונה אחת. בעצם, כמו שהיה לו ברוב התחנות. ברור שהממוצע הסופי הוא חיובי. השאלה היא אם רצוי שנמשיך לראות את הטווס הזה כאן. התשובה היא: לא יודע, אבל כנראה שלא. אם הוא NBA גארד בנפשו שלא השלים עם הפליטה שלו לאירופה, שיעשה טובה וימשיך להילחם בליגת הקיץ על מקום בסגל בתור גארד שלישי באיזו אינדיאנה פייסרס וזהו.

לא מתאים הקטע הזה. לא ההליכות עם ראש בקיר, לא המהלכים השקופים מדי ולא העליות והירידות מדרגת אמן שהכל הולך לו, לדרגת שחקן בליגה לנערים שמשחק רע כאילו הגיע שתי דקות אחרי שחברה שלו זרקה אותו וכל מה שנשאר ממנו זה לב שבור וחלום שהתנפץ.

יאללה, חבוב. אפשר לחיות גם בלעדיך. הנה, וויל ביינום לדוגמא. שותה עכשיו מכוס יגונו בדטרויט פיסטונס המידרדרת, שובר ודאי קרסוליים של יריבים עם הקרוס-אובר המופתי וחי קרוב לאימא. לא עניין של מה בכך. לא שמעתי שמישהו מתגעגע אליו באחרונה כאן. אפשר יהיה לחיות גם בלי אנדרסון. כלומר, בלי אנדרסון של משחק מספר 1 ועוד כמה וכמה (וכמה!) לאורך העונה הזו. רוצה להיות אנדרסון האחר? בבקשה, משחק מספר 2 פתוח לפניך. היד רושמת והפנחס פתוח ונותן קרדיט.

מסכים עם החבר בורוכובסקיה-סוקולובסקיה. איפה היה שארפ? מה זה, שומרים אותו לעיתות נס רק בליגת קזינו? האיש נולד למשחקים מהסוג הזה. לא בטוח שהיה מציל את העייסק, אבל סיכוי צריך לתת לו. עוד לא נולד האדם שניצח מהספסל, אלא אם כן קוראים לו אמנון אבידן. ומי שלא יודע במה מדובר, שיקרא ספרי היסטוריה בבקשה. רצוי בערך על שם ליבוביץ', בארי.

חטף זפטה, הפנחס, לא נכחיש זאת. מילא שנדבק לו עד לא מזמן סיפור ההפסד מול ספרדיות מאז חזר מאולימפיאקוס, עניין שטואטא בשני ניצחונות יפים וטובים על אטורה מסינה וריאל מדריד. עכשיו הוא מקבל את התווית הזו של ילובאץ, ספאחיה, שרף ואחרים – כאלה שהובילו ב-20 פה ושם ושם פה, וההפרש עמד עליהם לכלותם. שיקרה כדבר הזה לגרשון? בנוקיה-ההיכל? בגיים נאמבר 1 בשלב ההצלבה? פשששש, נדיר, לא נכחיש זאת.

מה עוד רציתי ושכחתי?

לשבח את לאזמה על שתי צ'אקות בנונשלאנט מחצי מרחק. לרגע שפשפתי עיניים, אבל כשהוא החטיא פעמיים מהקו ברציפות כבר ידעתי שאכן בו מדובר. ואגב, זו בושה שטרם נמצא הרוכש לקלף ה-NBA שלו שעומד כאן. האיש אמנם נגר למדי, אבל תנו לו רספקט. חוץ מזה, אין לי ספק וספק אין לי שלו היו גבונאים רוחשים כאן בכדורסלע-האתר, היה הקלף נמכר זה מכבר.

ואגב, בהזדמנות הזו, המוצרים האחרונים שעמדו כאן ונרכשו (הספר של מנחם לס, הקלף של רג'י מילר, הקלף של ראשיד וואלאס) – ייצאו כולם בדואר ישראל, אם נחיה, בתחילת השבוע הבא.

וזהו, עד למשחק מספר 2.

שלומות ונצורות בשלב זה.