"אני יוצא עם הילד הזה לכל מלחמה" (מאמן כותש וצוהל חובק רכז דומע שאינו יודע נפשו מרוב אושר, בערב בו זכתה ג"ג הפקות ואירועים בגדולה שבהפקות).
"מכבי ת"א שחררה את גל מקל, שאינו נמצא בתוכניות לעונה הבאה, והודיעה לו כי היא אינה מממשת את האופציה עליו"
(אתר או עיתון כזה או אחר).
ממממ.
מה היה לנו פה, בעצם?
אם עודד קטש מגיע לאמן את מכבי ת"א במקום מאמננו העולה (הגולה לשעבר), לא רק שמקל היה משחק בעונה הקרובה במכבי, הוא היה עושה את זה כנראה מעמדת רכז שני בטוח עם 12 דקות יורוליג בממוצע עונתי, פלוס-מינוס, 18 דקות למשחק בליגת קזינו ואולי גם הופך שחקן להרבה שנים במכבי.
אותו שחקן בדיוק, עם מאמן אחר בתמונה, לא נכלל בתוכניות של הקבוצה ולמעשה מכבי מאפשרת לו לסיים את החוזה במקום אחר וללכת לאן שירצה לאחר מכן. מסירה ידיה ממנו באופן הכי ברור
שניתן.
האמ-אמא של הדלתות המסתובבות.
האם מינויו של דייויד בלאט למאמן מכבי ת"א הוא נקודת המפנה בקריירה של גל מקל, לטוב או לרע? לא נכחיש זאת כלל ועיקר. ואם נחיה גם נראה איך כל זה יתגלגל. או יסתובב.
ובכלל, מה זה אומר על נבחרת ישראל? הבחור שהוקפץ בבת אחת כדי לשמש רכז ראשון באליפות הקודמת, ולהחליף שועה עולם מכחכח כמו מאירק'ה רב הרושם, אינו נמצא בתוכניות של מכבי ת"א. לא רק לעונה הבאה, אלא לשלוש העונות הבאות. אולי יותר. כלומר, כל עוד בלאט באזור. אלא אם פתאום הוא יהפוך למג'יק ג'ונסון איכשהו.
אפשר היה לחשוב שמכבי תקפוץ על מקל ותשאיר אותו אצלה, אחרי שהזיק לה במקום אחר. ואולי, בעצם, הצורך והתיאבון הבסיסיים האלה, שהודגמו שוב ושוב לאורך השנים לגבי שחקנים נוספים מקבוצות אחרות, באו לרגיעה עם החתמתו הקיץ של אלישי כדיר מאותה קבוצה ממש.
הילד שאיתו קטש היה יוצא לכל מלחמה ושימש רכז ראשון של הנבחרת (אם כי נבחרת שכשלה), לא נספר לחלוטין במכבי ת"א. מעניין. טוויסטים שעולים על כל דמיון.
מצד שני, זה כבר גרשון ודרוקר שהביאו את פרקינס ברגע האחרון + בלאט, נגד קטש אחד.
מצד שלישי, קטש אלוף. גרשון לא בתמונה, דרוקר נשאר עם 'מאמננו העתידי' למי יודע עוד כמה שנים ובלאט קצת התקשקש בשלוש שנים האחרונות. אז מי יותר מעודכן?
יהיה מה שיהיה, יקרה מה שיקרה, מכבי ת"א קנתה לה אויב להרבה שנים. אם גל מקל ישחק בארץ בשנים
הבאות כל משחק שלו נגד מכבי ת"א יהפוך לגמר גביע עמוק בראש ובלב. הוא יחטוף ממנה לא פעם, יש להניח ואף להניח יש, אבל יכול לחבוט במקום הכי כואב ובזמן הכי קריטי. דוגמא אחת כבר יש.
הצפי הזה הוא ודאי לא סיבה מבחינת מכבי ת"א להחזיק בשחקן כשהיא לא מאמינה בו מקצועית, אבל הוא בהחלט עשוי להתרחש כשמדובר בשחקן שמוחתם לשלוש עונות ובקושי זוכה ללבוש את בגדי המועדון.
ליאור ליובין עשה להם את זה ב-2004, עם 25 נקודות ב-25 הפרש של הפועל ת"א באוסישקין. משחק של פעם בחיים, ההפרש הגדול ביותר בדרבי התל אביבי בכל הזמנים בתולדות הפועל.
מקל הספיק להיות בין אלה שלקחו למכבי אליפות.
ואם אני קורא נכון את האופי ואת הראש של הבחור הזה, זו לא היתה הפעם האחרונה שהוא הולך להעמיד את גופו בדרכה של מכבי.