קורים דברים, לא נכחיש זאת.

דברים מוזרים אפילו.

עידו קוז'יקרו חולה במחלת הנשיקה, למשל. לא ידעתי שגם קירות בטון יכולים להיסדק בפני מחלות. פה בקע, שם קילוף, פה חריץ. אבל ככה? לא העליתי על דעתי, ועל דעתי לא העליתי. בריאות, חבוב.

או, למשל, הסיפור הזה עם ווילי דה צימעס בנתניה. האיש שימש שם כמאמן כושר ועוזר מאמן שני ויום אחד, פתאום, בעיתון, שורה וחצי חסרת פשר והסבר: סימס לא ימשיך בנתניה, את מקומו יתפוס מאמן הכושר אור שוורץ.

הסבר, אניוואן? משהו? קצת יותר משורה? זו היתה הידיעה המעניינת ביותר בעיתון באותו יום, ודווקא אותה קברו והחביאו. ניסיתי לברר באמצעות מקורות עלומים וקיבלתי הסבר, שאותו פשוט לא נעים לי לכתוב כאן. פשוט לא נעים.

עם זאת, היות שלא כל העיתונאים הם נשיאים רגישים, אני מניח שבעיתון שפעם היתה לו מדינה, זה שבו פורסמה הידיעה על ווילי דה צימעס, פשוט לא חשבו שזה מעניין מישהו.

ובכן, מדובר בסימס. משועי עולם. אחד היהודים-עולים/מתאזרחים הבודדים שנותרו לחיות כאן וקיבלו צ'אנס בליגת קזינו מזה הרבה שנים. הייתי מצפה לשמוע או לקרוא כמה מלים, ולאו דווקא במקומון של פרדס חנה-כרכור, אזור מחייתו של האיש "שלא ימשיך בנתניה".

בושה ואטלולא. חוכא ומבוכה.

ואלה לא העניינים היחידים שמרצדים באור מוזרויות.

למשל, עודד קטש וסיפור ששווווון – ושמחה! אך לא מזמן, תיפח רוחי ונפשי גם יחד אם אני משקר, קראתי שמאמן הפועל ירושלים החדש נפגש עם "שמחה!" והסביר לו כי הוא מעוניין לראות אותו ממשיך בירושלים מתוקף חוזהו. והנה, עבר שבוע, אולי חלפו שבועיים, וקטש התחרט, מדווחים המדווחים ומספרים המספרים. עכשיו הוא רוצה את משה מזרחי. למעשה, מזרחי כבר סיכם.

מאחר שטרם נתקלתי בקבוצה שהחזיקה את משה מזרחי ושרון ששון גם יחד באותה עונה, יש להניח ואף להניח יש שהפורוורד השתקן ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי יחפש קבוצה אחרת. מחיר הפרת החוזה, אם להיצמד לדיווחים: 43 אלף דולר.

אוקיי, אני מניח שירושלים תעמוד בזה. אבל מה לגבי הזיג-זגים האלה של קטש? זה לא עומד להסתיים אף פעם, אה?

עוד עניין שקשור בירושלים – ושוב, בהתאם לדיווחים שאולי לא מדויקים במאתיים אחוז, אבל ודאי קרובים לאמת ברוב המקרים – הוא זה שנוגע בדיון דאוול. נכתב שהדעות בהפועל ירושלים חלוקות לגבי מידת התאמתו של דאוול לקבוצה.

ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, מי חלוק עם מי? ואם כבר חלוק, מה שלום אותו שחקן טורקי ידוע בעבר, חאלוק ילדירים, ששיחק במשך שנים רבות באולקר ואף בנוקיה-ההיכל ביקר?

ובכל זאת, לעניין. דאוול שיחק אצל קטש בג"ג הפקות ואירועים בע"מ. אם יש מישהו שרוצה להביא אותו לירושלים, זה בטח קטש ולא גידי דודי או דני קליין, כן? אז זה אומר, בעצם, שהנהלת הפועל ירושלים הביאה מאמן חדש בהרבה כסף, הוא מגיש בפניה את שמות השחקנים שהוא רוצה לאמן בעונה הבאה והם אומרים לו אם שחקן מסוים הוא טוב מספיק או לא טוב מספיק? מי קובע אם לא קטש, קליין?

מישהו אחר?

אני מעז לנצל את חרותי ולקבוע, שלא דרור כהן, עוזרו החדש של קטש ויס-מנו, או יד ימינו, הוא זה שקורא תגר על רצון המאמן.

כאמור, דברים שמרצדים באור מוזרויות.

עוד אחד אחרון ברשותכם ושוב ירושלים, איכשהו יצא שדברים מתנקזים לשם בזמן האחרון, או שסתם מדובר בצירוף מקרים.

ושוב קטש. הפעם בעניין בריאן רנדל. וסתם תהייה: קטש רצה את אלישי כדיר לירושלים, ובסופו של דבר החבוב הלך למכבי ת"א. הוא רצה ואולי רוצה עדיין את דאוול, אלא שהדעות חלוקות, על פי המדווחים. גם את רנדל הוא רוצה ואומרים שהוא כבר חתום. אני מניח שאם יובל נעימי ויוגב אוחיון לא היו חתומים בירושלים, הוא היה רוצה גם את גל מקל.

ונשאלת השאלה, האם מקובל, האם הוגן, או שמא אין עם זה בעיה, להעביר איתך מקבוצתך הקודמת שחקנים לקבוצה החדשה? האם יש כאן ניצול של קשריך הקרובים שחוצה את גבול הטעם הטוב, ודאי כאשר היחסים בין גלבוע/גליל לעודד קטש טובים כל כך? ואולי רנדל ודאוול וכדיר נתנו לכולם להבין שאין בכוונתם להמשיך אצל האלופה (ואללה, האלופה), ככה שזה ממש בסדר לפנות אליהם? שאלות ברומו של עולם. בטח מעניין יותר מקבלת הפנים של נבחרת הולנד באמסטרדם, כן?

אין לי תשובות בדוקות, מדויקות ונחרצות ונצורות מספיק בעניין הזה, אולי בגלל שאין תשובות בדוקות, מדויקות ונחרצות ונצורות בעניינים כאלה. כל סיפור לגופו.

עם זאת, אצטט משפט שקראתי מפי דושקו וויושביץ', מאמן פרטיזן בלגרד שחתם הקיץ לשלוש עונות בצסק"א מוסקבה. האיש הבטיח ש"לא אקח איתי למוסקבה אף שחקן של פרטיזן". אני מניח שהתכוון גם לאלה שחתומים עדיין על חוזים, וגם לאלה שסיימו חוזה.

יותר מזה, הוא יצא גברבר למדי כש"החרים" מהמופארם ורשאץ', היריבה הגדולה של פרטיזן בסרביה, את אחד הסנטרים שלה והחתים אותו ברוסיה.

אז זהו. יחשוב כל נתין ונאמן כדורסלע-האתר מה שיחשוב. אני, אחרי 730 גרם טקסט, סיימתי כאן זמנית. אשוב, אם נחיה, באייטמון חדש. וסתם ככה, לסיום, כמו שהספקתם להבין בכותרת, הנה לינק לשיר ששמעתי אתמול, מזדמזם ארוכות ונואשות וטרם יצא מהראש. הוא אפילו כפה עלי כותרת מאולצת לחלוטין.

שלומות ונצורות בשלב זה.