נו, אז יש כאן ברוך בלתי רגיל. עוד שנייה ורבע נכנס אוקטובר, פורטלנד הספיקה לכנס את התקשורת, כנהוג, ליום פתיחת העונה או איך שזה נקרא בדיוק, ואין שום התקדמות באשר למסטיק שנמתח בלי סוף: רודי רוצה הביתה, פורטלנד רוצים שימשיך לשחק.

ועוד לפני שאני חוזר אליו, פתאום אני נזכר שגם ריקי רוביו לא רצה לצאת ל-NBA בקיץ שעבר. ושגם סרחיו רודריגס כבר לא ב-NBA אלא מנסה לסדר את הבלאגן של ריאל מדריד, שלא לדבר על חואן קרלוס נבארו שעונה אחת בממפיס הספיקה לו כדי להבין טוב יותר היכן נמצא הלב שלו. ועכשיו פרננדס.

הם לא רוצים את ה-NBA, הם לא רוצים, היה אומר על זה ודאי שליימ'ה לו היה נשאל.

ישנם האחים גאסול, זה נכון. אבל הם פריקים של הטבע. גם נפילים, גם מזוקנים מדי, גם מדובללים מדי, וההוא בכלל קוראים לו מארק. חצי אמריקאי, יו נואו. גם פאו לא נשמע לי ספרדי במיוחד. אולי הם בכלל בני מתבוללים, מי יודע.

יש הרבה כסף בספרד. יש גם חשיפה גדולה. כדורסל הוא ענף סופר-מצליח. החבר'ה האלה נוגעים בטופ העולמי גם כשהם לא ב-NBA. אם זה באולימפיאדות, באליפויות עולם, באליפויות אירופה, בסכומים שהם מרוויחים.

פרננדס אומר חד משמעית ובאופן שאין ברור ממנו, שהוא רוצה לעזוב מיידית. שלא מעניין אותו טרייד לשיקאגו או ניו יורק. הוא רק רוצה לחזור הביתה אל המשפחה ואל הכדורסל הספרדי.

מזכיר את סיפור ליאור אליהו (שבינתיים, במושגים אמריקאיים, ממשיך להישאר L-YAO-WHO). רק שבאופן מאוד מעניין, המקום שממנו אליהו רצה לברוח, ספרד, הוא המקום שאליו פרננדס רוצה לחזור.

משוואה מעניינת, עד שנזכרים שהמשפחה של אליהו היא מישראל, ופרננדס, כשהוא אומר שהוא רוצה לחזור לספרד, קרוב לוודאי שהוא לא מתכוון לקאחה לבוראל ודושקו איוונוביץ'. אבל בגדול הסיפור הוא אותו סיפור – השתלבות מקצועית לא מושלמת, שמובילה ליותר מדי מחשבות ומתגלגלות לכדי מסקנות אחרות מכפי שהיו לפני שנה-שנתיים-שלוש.

פרננדס מבין היום, או ככה לפחות הוא אומר, שסגנון הכדורסל שלו מותאם יותר לאירופה ולא ל-NBA. הוא עומד על זה. מתעקש. הג'נרל מנג'ר החדש של פורטלנד, ריץ' צ'ו, מתקשה להשלים עם העמדה הזו, ולפחות כלפי חוץ הוא ממשיך להזכיר שפרננדס הוא בחירת דראפט בסיבוב ראשון של פורטלנד, שחקן של כמעט 40 אחוז משלוש ובובל'ה חבובל'ה כשהקבוצה רצה ומצליחה. הוא מדבר בעיקר על אי הצלחה של הקבוצה והמערכת להפוך את ההרגשה של פרננדס לטובה יותר בפורטלנד, ופחות על לשחרר אותו לספרד. לא מאשים, לפי שעה, את השחקן בכלום.

את פרננדס זה לא עושה שמח יותר. הוא עדיין מצוברח למדי. אולי אפילו מאוד. מתישהו בקיץ הוא אמר שאם זה המצב, ואם לפורטלנד אין כוונה לשחרר אותו הביתה, הוא יישב בחוץ ולא ישחק עד שיסתיים החוזה שלו בפורטלנד. התקדמות מסוימת בכל זאת נרשמה, כשהבחור הגיע לאימון, לבש את הגופייה מספר 5 והודיע שהחליט בכל זאת להתייצב לאימונים, מתוך כבוד למועדון ולאוהדים. אבל שלא יטעו לרגע, הוא הוסיף: "הלב שלי לא כאן".

אוקיי, אז מתישהו תהיה פגישה וינסו להוציא את העסק הזה מהחול הטובעני. או שפורטלנד תדרוש פיצוי כלשהו מברצלונה או ריאל, שמועמדות לקלוט את רודי, או שהשחקן ישחק כשעננה אפורה וקודרת על פניו לאורך העונה הקרובה או עד שיהיה בלתי נסבל למשוך את הסיפור הזה.

ואולי פורטלנד פשוט תיתן לו ללכת ותחתים אותו על איזה מסמך שלפיו, נניח, אסור לו לשחק באף קבוצת NBA עד לפרישתו מכדורסל, אם היא רוצה להבטיח לעצמה שלא לצאת פראיירית מכל הסיפור. או, לחילופין, שאם הוא משנה את דעתו ומעוניין לחזור ל-NBA, הוא חייב להשלים את יתרת חוזהו בפורטלנד (שנתיים נדמה לי, על אף שאינני) לפני שהוא עובר לקבוצת NBA אחרת.

יכול להיות שרודי צריך להרים טלפון לליאור אליהו, ולשאול אותו אם יש פה איזה קש ששובר גב של גמלים, ואם לא קש אז קץ', שהוא לא רואה ומפספס בדרך לשבור את רוחה של פורטלנד והג'נרל מנג'ר שלה, ופשוט להשתחרר מהסיפור הזה כבר.

טו בי קונטיניוד, יו נואו.