אהלן ערן,

ליגת קזינו אמנם התחילה בצורה מעט מנומנמת, אבל יש תחושה שהמשחק בין מכבי ת"א לבני השרון היה המשחק שהעביר את הליגה באמת להילוך גבוה. בני השרון ניצחה את הקבוצה החמה באירופה, בביתה, עם הרכב חסר במשחק שבו רק 6 שחקנים קלעו עבורה נקודות. פשוט מדהים.

כבר כמה זמן שרציתי לכתוב משהו על בני השרון, עוד לפני ההחתמה של מייסיאו באסטון והניצחון על מכבי. בני השרון היא סוג של דאלאס מאבריקס של הליגה שלנו – קבוצה שנמצאת בצמרת באופן קבוע, עם שחקן זר מצטיין בעמדה 4 כמעט בכל עונה, שלא ממש מצליחה לעשות את הקפיצה הנוספת ולזכות בתארים.

לא ברור אם בני השרון תצליח דווקא השנה לזכות בתואר, אך מבחינתי היא כבר מחזיקה בתואר השנה, תואר שהחזיקה בעונה הקודמת ג"ג הפקות ואירועים – הקבוצה שהכי מסקרן לראות, זולת מכבי או הפועל ירושלים.

מבחינת הגבוהים הסגל נראה נפלא. על ניילון וג'יימס כבר דיברו מספיק, ובנוסף גם דן גרונפלד נראה נחמד. דווקא שרון ששון מאכזב – רק 18 דקות למשחק. אפשר לתהות איך שחקן עם רזומה וניסיון כמו שלו משחק כל כך מעט בעידן החוק הרוסי, אבל הוא היה גם פצוע ואולי עדיין לא נכנס לכושר מלא.

איך באסטון ייכנס לרוטציה הזו? כרגע לא ברור, כמו גם לא ברור בדיוק באיזה כושר הוא נמצא והאם הוא עדיין מטרייה אווירית ואטרייה אתלטית.

מבחינת הקו האחורי, העייסק נראה קצת פחות מרשים. ארז כץ הוא שחקן משלים מעולה, אבל לא בטוח אם הוא מספיק טוב גם כגארד הבכיר. רון סטיל השתפר משמעותית לעומת העונה שעברה, אבל ג'רמי פארגו הוא עדיין לא. מפילברטו ריברה לא ראינו מספיק אבל בכל מקרה דן שמיר כנראה בונה עליו רק כמחליף.

שמסתכלים על האופציות שיש ליריבות בקו האחורי – על סולומון-אוחיון-נעימי, על פרקינס-פארגו, אפילו על מקל-רודני גרין – על הנייר לא לגמרי בטוח שיש לבני השרון מה למכור. מצד שני, את הפועל ירושלים ומכבי ת"א הם כבר ניצחו, כאשר סטיל את כץ בהחלט מוכיחים את עצמם במשחקים הללו.

לסיכום, יש ניחוחות מעניינים מאוד שמגיעים מאיזור השרון.

ערן, בעונה שעברה היו לך תחושות חזקות לגבי ג"ג כבר בתחילת העונה. איך אתה מרגיש לגבי בני השרון השנה? נראה שהפוטנציאל הוא לא קטן, ובעידן הפיינל-פור זה יכול להספיק. בכל מקרה, נראה שהיא אולי רחוקה מרחק גארד יציב אחד נוסף, ישראלי או זר, מלהיות קבוצה שבאמת יכולה לקחת אליפות ולא רק לאיים עליה.

שי

וגם:

היי,

בקשר לאייטמון "חביב נולד" - עדכון מהשטח. אחרי שנגמר המשחק ביד אליהו, עמדתי עם עוד כמה אוהדים קרוב לספסל של בני השרון ועודדנו את השחקנים. כאשר תיישון חזר מעמדת הראיונות של הטלוויזיה עם מכונת הגילוח בידו, הוא ישר זרק אותה אל אחד האוהדים היותר ותיקים של בני השרון (ובני הרצליה קודם).

אז תיישון עמד במילתו לפיה לא יגלח את זקנו, ואף שימח אוהד מסור אחד.

עומר ה.

כדי להעמיד את כולנו בנקודת הזמן הנכונה צריך לומר, שהמיילים האלה הגיעו זמן קצר אחרי הניצחון של בני השרון על מכבי ת"א. ומכאן – לשם.

ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, הריני לברך את הנתין המסור והמכובד עומר ה., על שעדכן אותנו מהשטח. לא בכל יום אנחנו זוכים לעדכונים חמים מהסוג הזה, חשובים בהרבה מאשר הידיעות השופטות הממלאות את אזובי הניוז.

תיישון ג'יימס ויתר על מכשיר הגילוח זמן קצר אחרי שקיבל אותו ומסר אותו לאחד האוהדים. איזו הקלה, איזה איש גדול. ואיך שימח רבים בפעולה פשוטה זו: גם את אותו אוהד שקיבל בחינם מתנה בעלת ערך כספי נאה כרפאל, יש להניח ואף להניח יש; וגם גרם לכולנו לאנחת רווחה: זקן התיש, ממש כפי שהבטיח בשידור, יישאר על מקומו ולא יגולח.

אליל הוא התיישון, אם כי כדאי לו להגביר הילוך בתחרות 'חביב נולד', יען כי ג'רמי פארגו וגל מקל מדורגים לפניו.

ובעניין הקבוצה עצמה. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, ששרון ששוווווון – ושמחה! ומייסיאו באסטון הם כרגע לא יותר מאשר שחקן אחד מבחינת התפוקה, וייתכן שנכון לרגע זה אפילו הגזמתי. "ושמחה" מאוד חשוב למערכת, בהנחה שיוכל לשחק כמו שהוא יודע וכמו שהראה בעבר. היכולת שלו לפתוח את המגרש עבור מטווחים ארוכים מאוד יכולה לעשות נפלאות למען הקבוצה. בינתיים, הוא פצוע בדיוק כפי שהוא כשיר וישנם סימני שאלה לגביו.

ולגבי באסטון, כמובן שצריך לאפשר לו עוד שבועיים-שלושה של אימונים והתערות בקבוצה, לפני שאפשר יהיה להעריך את סיכוייו להצליח בקדנציה השנייה שלו כאן. ובעצם, אפשר לומר זאת על כל קבוצה שמצרפת שחקן במהלך עונה.

אם ירושלים תנחית כאן פתאום שחקן, נאמר בדיוק את אותם דברים גם עליו ועליה. אם מכבי ת"א תחתים שחקן בקרוב, נדע רק מאוחר יותר אם הגדילה את סיכוייה להצלחה, או שאולי השחקן החדש ידרוך על מישהו אחר.

ככה שאולי לא רק גארד נוסף חסר בבני השרון, אלא גם גבוה נוסף בכושר טוב. אם נחיה גם נראה.

אישית, אני אוהב לראות את בני השרון זה כמה וכמה (וכמה!) שנים, עוד בוריאציות קודמות ותחת מאמנים אחרים. בני השרון היא, למעשה, "קבוצתי האהודה" כפי שהיא מוגדרת בכדורסלע-האתר, ואני חולק על ההכרזה לפיה היא הקבוצה שהכי מעניין לראות אותם כיום (מעבר למכבי ת"א והפועל ירושלים). מבחינתי, היא הקבוצה שהכי מעניין לראות אותה. נקודה. ולא מהיום, אלא שנים. לצד הפוטנציאל יש בה משהו סיזיפי. ומשום מה, לא שזה אומר עלי משהו, אני אוהב לראות את זה.

לשאלתו של שי: מה אומרים חושיי והאם אני מריח מעשה ג"ג הפקות ואירועים, כפי שהרחתי בתחילת העונה שעברה?

ובכן כי כן, צמצמתי עיניי, הרחבתי נחיריי וניסיתי לחוש דברים באוויר. ואלה מסקנותיי: לא מריח נסים ונפלאות, גם לא גדולות ונצורות על אף הסגל המרשים למדי בראשות רו"ח ד. שמיר. אקח ריסק קל ואומר, שבני השרון לא תזכה באליפות השנה. ככל הנראה, גם לא בגביע. לעומת זאת, נראה באופן כמעט ודאי שהם יהיו בפיינל פור.

אני חושב שרו"ח ד. שמיר לא יושב על אותה משבצת כמו זו שעליה עמד קטש לפני שנה. הריני להזכיר שקטש, למעט אותה חריגה קצרה במכבי ת"א, עשה בג"ג כמה וכמה (וכמה!) עונות והתבשל לאט ובהדרגה עד שהגיע הרגע, בעוד מאחורי שמיר זכייה בשני גביעים. הוא היה שם. גביע, אליפות, במתכונת הנוכחית זה די דומה.

ג"ג שיחקה כדורסל יותר טוב מאשר בני השרון בשלב הזה של העונה. היה בה משהו התחלתי, בוסרי, שאפתני וצעיר ומלא אמונה יוקדת ביכולת. טרם הצלחתי לספוג תחושות דומות מבני השרון, אולי בגלל חוסר היציבות: על כל ניצחון חשוב מפסידים משחק, בן רייס הוא פעם ככה ופעם אחרת, הוסקין בא והלך, באסטון בא ועוד לא ברור מי-מה, ששוווון – ושמחה כשיר ופצוע.

ובכלל, לעומת ג"ג של העונה שעברה, בבני השרון השחקן המוביל מבוגר מאוד. יש לי תחושה שקיימת הסתמכות יתר על המידה על לי ניילון. אני מרגיש שחסר לו משהו להיות מנהיג של קבוצה שזוכה בתואר. אולי זו התווית, שלפחות לגבי עדיין עושה את הפעולה וצמודה לניילון, לפיו הוא שחקן של נתונים אישיים יותר מאשר תארים קבוצתיים. היה ונשאר, גם אם הוא מוסר יותר מבעבר ומדברים עליו יותר ויותר במושגים של קבוצה.

אם נחיה גם נראה. ואם אטעה, זה לגמרי בסדר ואפילו מצוין.