שלום ערן,
ראיתי שפתחת באתרך פרויקט שאלות ותשובות, ולכן גם לי יש שאלה, שעוסקת ב-NBA.
פרסמתי בבלוג שלי פוסט שעוסק ביריבות בין ביל ראסל לווילט צ'מברליין. כידוע, צ'מברליין היה שחקן פשוט אדיר אבל הפסיד בפלייאוף פעם אחר פעם. בתגובה, כתב אחד המשתמשים שצ'מברליין היה שחקן אנוכי מאוד, שעניינו אותו הסטטיסטיקות האישיות שלו בלבד ולא הזכייה באליפויות עם הקבוצה.
הוא מעולם לא יצא ממשחק בשש עבירות, משום שרצה את הסטטיסטיקה הנקייה הזאת. גם מלכות האסיסטים שזכה בה ב-1968 הגיעה רק בגלל שהוא רצה את הסטטיסטיקה הזאת לעצמו והתחיל למסור כמו מטורף, גם אם זה לא היה המהלך הטוב ביותר בשביל הקבוצה שלו.
האם נכון הדבר?
ינון
רק עכשיו ראית את מהדורת שאלותשובות? הרי היא רצה עידן ועידנים. מה קורה לבני העם הזה, תגידו לי? יכול להיות שאנשים נחשפים אלינו רק כעת, ארבע שנים וחצי אחרי שמהגגים אנחנו את נפשנו ומוציאים את עינינו בשעות לא שעות?
כך או אחרת, אחרת או כך, צר לי, ינון. לא יכול לענות מה מי מו ולמה. לא ראיתי את צ'מברליין משחק בזמן אמת. הידע שלי לגביו ניזון מקריאה בלבד ומתיאורים ותיאוריות של אנשים אחרים, אולי פה ושם בקטעי וידיאו, ולכן אני לא ממש יכול לעזור כאן.
אגב, אם יש לך בלוג תן לדעת מהו, איפה, כמה, מתי. נרביץ פה לינק באחת המהדורות לרווחת העם.
שלונ"צ!
באיחור רב אתרום את אבחנתי לעניין ההערכות, לפיהן למכבי ת"א לא היה מאוד חשוב לנצח את בני השרון במשחק הליגה ביניהן נכון לאותה נקודת זמן.
כבר בתום הניצחון על קאחה לבוראל ראיתי משהו זחוח במיוחד בהופעתו של דייויד בלאט במסיבת העיתונאים (המשודרת כולה באינטרנט, במקום הלהג מאולפני ערוץ הספורט). לאחר שתמו השאלותשובות השבלוניות, וכבר נשמעה ה"תודה" מכיוון העיתונאים, שאל דייויד משהו כמו "זהו? דווקא יש לי עוד הרבה על מה לדבר" וגמר את ההלל על כל אחד משחקני הסגל, האריך כמובן על גרין, הבטיח כי עוד לא ראינו הכל מהנדריקס, ואפילו זרק מלה טובה על ג'ף פוט שבדיוק עזב. ולא עצר.
המשיך והסביר את השיטה, איך הקבוצה מתפקדת היטב בהגנה, איך עד שהיריב מגיע לפתיחת ההתקפה לא נותרו לו יותר מ-10-15 שניות וכו' וכו' וכו'.
ואני יושב לי מול המסך (שבשלב זה כבר לא קופא כל 20 שניות) ומנסה להבין: לאן הוא חותר? זה נשמע כאילו הוא קוצר את היבול. וכידוע לכל, לאחר הקציר לא נותר דבר, וכדי למלא את השדה בעוד פירות יש לחרוש, לזרוע ולהשקות הכל מחדש, אז למה לקצור עכשיו, כשיש עוד דרך ארוכה והכל רץ כל-כך יפה?
השאלה צפה ועלתה גם כששיבח את דן שמיר לפני המשחק מול בני השרון אופן שלפחות לי לא הריח כמו ניסיון להרדים אותו, אלא לטעת בו אמונה שהוא יכול לעשות את זה (סלח לי שאני לא מביא כאן ציטוטים, אך האמן לי כי זו היתה תחושתי).
דייויד בלאט הוא רץ למרחקים ארוכים, ונראה לי כי גם את התקלות שלו הוא מ(נסה ל)כוון. סוד גלוי הוא כי בני השרון בונה את הסגל שלה למץ' אפ מול מכבי ת"א, בידיעה כי האליפות צפויה לעבור דרכה. אלדד אקוניס ורו"ח ד. שמיר יודעים את זה, כמו גם בלאט ומכבי.
כשספליט הגדולה שיחקה ב- 1988(?) את המשחק האחרון של בית הגמר ביד-אליהו-ההיכל, היה ברור שמפגש חוזר מול מכבי אפשרי רק בגמר הפיינל-פור, ולכן הותירה על הספסל לפרקים ארוכים את שועי העולם שברשותה ראדג'ה וקוקוץ', והריצה צעירים כסובין וטבק, והפסידה ב-14 הפרש. בגמר, כידוע, מכבי לא הבינה מה נפל עליה.
כך גם בגמר פיינל-פור בארץ בשנה שעברה. קטש אמר לשחקניו בג"ג כי הוא מכיר היטב את מכבי, ונגדם פיגור ב-8 במחצית זו בדיוק התוצאה הרצויה. בלאט רצה את ההפסד לבני השרון בנוקיה-ההיכל לקראת משחק עתידי בפיינל-פור, ולא, אין שום ריח של הפתעה באליפות השנה.
ברכות רמות!
מייקי
אנחנו מדברים לגבי אותה מהדורת שאלותשובות דופלקס שעסקה בבני השרון מה-12 בחודש. הנה היא כאן. נרמז בה לגבי העניין ההוא של אפשרות החלקת המשחק, נקרא לזה, למען יירשם זעזוע קל, או מצוקה קלה, או כדי שילמדו שחקני מכבי ת"א לדקת שיש גם משחקים קשים וצמודים בליגה. והנה אתה מגיע ומרחיב ומפרט ועושה את העבודה. אני מציע לא לפסוח על המהדורה ההיא ולנצל את ההזדמנות כדי לקרוא אותה שוב.
בעניין ספליט, מדובר ב-1989. ספליט הגיעה לכאן למשחק במחזור האחרון שלא קבע דבר, יען כי שתי הקבוצות עלו לפיינל פור עוד קודם לכן. מכבי ניצחה 90-102 אחרי שהובילה ביותר מ-20 הפרש וספליט שיחקה דקות רבות עם השחקנים המחליפים.
במעמד החשוב יותר, הקרואטים ניצחו 69-75. כך מוסר קשבנו אורן דניאלי.
הי,
הרבה זמן לא שלחתי משהו ללינק המופתי "דבר אלי יפה" ונראה לי שהגיע הזמן. הנה כמה מחשבות מהתקופה האחרונה, לא בהכרח קשורות זו לזו:
יכול להיות שזה רק אני, אבל לדעתי עירוני נהריה חסרה בליגה. הכוונה היא לנהריה החזקה, של לפני כמה שנים, לא לנהריה שירדה מנכסיה בעונה שעברה, ובטח שלא לנהריה של שאול איזנברג. מוזר שאין שידורים מאולם עין שרה, מוזר שפתאום ברק פלג הוא עוזר מאמן בג"ג הפקות ובכלל מוזר שכל מה ששומעים העונה על נהריה נאמר בהקשר לא כזה חיובי.
דבר נוסף שמטריד אותי (והפעם אני די בטוחה שזה מטריד רק אותי) הוא העובדה שהמשחקים של הישראליות באירופה משוחקים יום לפני מועד הגשה של ארבע עבודות שונות בקורסים שונים. כבר פעם שלישית ברציפות. איך מתארכים ככה את המשחקים? לא ראיתי אף משחק במלואו בגלל זה. לא לעניין בכלל.
סוגיה נוספת שמעניינת אותי מאז שאליהו התחיל לזרוק ולקלוע שלשות היא סגנון הזריקה שלו - איך יכול להיות שכשהוא זורק לשלוש הזריקה שלו נראית ממש טובה (יחסית), וכשהוא סנטימטרים מהסל הזריקה שלו משתנה לחלוטין והופכת לזריקה בין המוזרות ביותר שראיתי? כנראה שהזריקה הזו כבר לא תשתנה, ואולי עם האחוזים הטובים שלו בכלל אין צורך שהיא תשתנה.
אגב, בליגת בתי הספר ניתן להבחין בכמה וכמה שחקנים שפיתחו זריקה דומה לשלו. כמה לא נעים לצפייה.
ודבר אחרון - בכל התוכניות של "חמישיות" הם מתעקשים לכתוב כותרות עם משחקי מילים מאולצים משהו. באחת התוכניות הראשונות היתה הכותרת "הארנולד הוליד עכבר". זה הטוב ביותר שהם מסוגלים?
ומצד שני, גילי מוסינזון הוא הדבר הכי מרענן שהיה בתוכנית הזאת וגם בליגת בתי הספר בשנים האחרונות.
שבוע טוב וגשום לכולם, וכפיים לרן בורוכוב-סוקולוב שבכל אייטמון מעלה חיוך מחדש על השפתיים.
שירה
הווווו שירה היקרה,
איך זה שאת פוגעת בול בכל הנקודות שלך, או לפחות ברובן. ובוחרת אותן באופן מוקפד. מענייני היורוקאפ ועד בתי הספר, מהלימודים הפרטיים ועד האבחנה הדקה לגבי הזריקות של אליהו לשתיים ולשלוש.
תמיד הן נראות ונשמעות כל כך טוב, ההערות שלך, מתיישבות בול על העניין. יפה, יפה, ואף נאה.
תגובותיי בקצרה: לא יודע אם נהריה חסרה לי עד לרגע הזה, אבל מרגע שהעלית את העניין היא בהחלט חסרה. גם לי. לכבוד האירוע, הנה שילוב: צילום של אליהו במשחק נגד נהריה.
באשר ללימודים ולעבודות ולימי השידור של הישראליות באירופה, מצבך לא רע בכלל. אני מוותר עליהן מיוזמה בדרך כלל למען משחק הטניס השבועי. חייב אדם להזיז את ישבנו מפעם לפעם, יו נואו.
באשר לאליהו, זהו ההיי-לייט במייל שלך, לדעתי: שחקנים בליגת בתי הספר החלו לחכות את הזריקה של אליהו? והרי זהו דיון כדורסלעי טיפוסי רב חשיבות ורם דרג. חבל שאני לא רואה (כן, גם על זה אני מוותר) כדי לחוות דעה. אולי יימצא הנתין המכובד, אולי אפילו את, כדי לתת פרטים נוספים ולהרכיב מהסיפור חצי קילו טקסט, נניח.
ולגבי השאלה למה הזריקה לשלוש נראית נורמלית – נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא (שנעלם לגמרי ממסכינו, אה?) מאוד פשוטה בעניין הזה: מדובר בכל זאת בטווח זריקה רחוק מאוד מהסל והשלכת התפוז הרגילה אינה מספקת מטווחים כאלה. מה שטוב לשניים וחצי מטר או שלושה לא טוב לשבעה מטרים כמעט. אליהו נאלץ, לפיכך, להתיישר עם הנורמות וממש לזרוק כדור לסל כאחד האדם.
באשר למשחקי המלים ב"חמישיות" מסכים איתך לגמרי. ובאשר למוסינזון, מרענן הוא בטח. לשאלה אם טוב או לא טוב, ובאיזו מידה הוא באמת יודע על מה הוא מדבר בתחומים שמריחים מעט זרים לו (בעיקר בכל הקשור ל"חמישיות", אני לא רואה בתי ספר, כאמור) טרם מצאתי תשובה הגונה והוגנת.
ולגבי רב"ס? אחחחחח, הוא בטח מתענג על המחמאה שלך עכשיו. נראה לי שנתת אנרגיות לכתוב עוד כמה אייטמונים לעצלן המוכשר הזה.
רוב תודות לשלושתכם: ינון, מייקי ושירה, נציגי העם.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.