היי ערן,
אני שומע פה ושם (ושם ופה) ויכוחים לגבי האם זה יהיה טוב לליגה אם מכבי לא תהיה בה מסיבה כזאת או אחרת, מה זה יעשה לרמה, לכדורסל ישראלי באופן כללי?
מעניין לשמוע את דעתך (המלומדת) בנושא. חלק טוענים שזה יעלה את הרמה ואת העניין, בזמן שאחרים סבורים שהעסק במקרה כזה הולך להידרדר עוד יותר.
ד"א 1, האם דני קליין מתוסכל מכך שקבוצתו נראית כמו כלום ושם דבר ולכן יצא עם הערות פתטיות בקשר לתגרה מגמר הגביע? חסר לו קצת תשומת לב בזמן האחרון? הייתי אומר שאני לא מצפה מזה מאיש במעמדו, אבל הרי כולנו מכירים את דני קליין - האיש והדרכון (הצ'כי).
ד"א 2, פדרר עוד ממש לא גמור. הוא יזכה בעוד כמה גראנד סלאמים עד הפרישה. השנה הייתי מהמר על וימבלדון.
ד"א 3, חייבים לעשות גרסה קולנועית ל"24". אני מאוד מתגעגע לג'ק באוור.
ד"א 4 - ואפשר לתייג את זה תחת דברים לא מעניינים - פגשתי מישהו במילואים שמאוד דומה לך (כולל גובה, תספורת והכל). אבל לאכזבתי, הוא לא כל כך מתעניין בכדורסל.
שלומות ונצורות.
ריי אלן
ריישית כל, שם נאה בחרת לעצמך, ברם אולם ואף על פי כן אם אתה תוקף את דני קליין לפחות תזדהה בשמך הפרטי האמיתי, אם לא בשם מלא. לא נאה להתחבא ככה.
קראתי משהו שפורסם באתר ערוץ הספורט, על סמך דברים שקליין אמר ברדיו מקומי, והאמת? אני לא בטוח שדייקתי עד עכשיו בפרטים, ובאמת לא זוכר מה הוא אמר בדיוק. רק זוכר טענות ומענות וטרוניות כלשהן סביב הגמר. היות שכך, כנראה שזה לא היה מספיק חשוב, אז בוא לא נטרח.
בעניין מכבי והליגה – אני חושב שלאורך השנים שיניתי את דעתי לא מעט בקטע הזה. הדיעה משתנה, יו נואו, בהתאם לעונה וליכולת של מכבי. נכון להיום, אני לא מכיר אף קבוצה באירופה שאינה משתייכת לליגה שלה. יש קבוצות שמשחקות בליגות המקומיות באופן חלקי ומצטרפות לקראת הפלייאוף, ובשאר הזמן משתתפות בליגות איזוריות או יבשתיות.
האמת היא, שכאשר מכבי טובה מאוד כמו העונה, התחושה היא שהליגה לא מעניינת אפילו כלבים עזובים. כשמכבי בינונית ואפשר לנצח אותה מפעם לפעם, הליגה יותר מעניינת. אני חושש שאם יוציאו את מכבי מהליגה, לא יישאר את מי לנצח - שזו פחות או יותר תמצית ליגת קזינו. הרצון הזה, יו נואו, להפיל את השליט שוב ושוב ושוב, כל פעם מחדש.
בלי זה, הרושם הוא שליגת הכדורסל פה תסוקר ברמות של כדוריד וכדורעף, שזה לא משהו, יו נואו. המסקנה, בקיצור: שמכבי תהיה בליגה, אבל שיותר קבוצות ידעו איך לעבוד מולה ואיך לנצח אותה ואיך להתקדם מקצועית ושיווקית וכלכלית. נשמע קצת כמו סיסמאות באוויר, אבל זה בכל זאת הפיתרון הראוי ביותר, אני חושב.
אגב, הדרך היחידה בה אני רואה את מכבי ת"א מחוץ לליגה הזו, ואפילו מצדיק את בחירת המועדון בצעד כזה, הוא בעוד 40-30 שנים, נניח, כשיהיה קונפרנס אירופי בתוך ה-NBA ובתוכו גם מכבי ת"א. אז, עם 82 משחקים בעונה וגלובליזציה נוטפת משמה, מכבי תוכל להסתדר גם מצפונית בלי להיות חלק מהיומיום של הליגה הישראלית. אם זה יקרה אי-פעם? לא יודע, זרקתי מספר: 40-30 שנים. אם נחיה גם נראה.
פדרר? מפיך לאל הטוב.
ג'ק באוור? עברנו כאן ליס לפני כמה חודשים, ו-"24", קשה להאמין, נשכחה. מצטרף לאיחולים ולתקוות: שיהיה סרט, שיהיה. אלך לראות בוודאות, אם נחיה.
מילואים? קשיש מדי, ברך מעץ, לא עושה.
ערן,
נדמה שהסיבה המרכזית להצלחה המפתיעה של הפועל חולון העונה היא ניר כהן. הוא אמנם לא גבוה במיוחד יחסית לסנטר אבל נותן המון לחימה מתחת לסל ובעיקר, איזשהו כיוונון קבוצתי נכון יותר.
כהן משדר איזה שקט על המגרש ולא עושה פעולות לא נכונות, מצד שני גם לא מדובר פה באיזה "חוטב עצים". נראה גם, שלבן אדם יש אינטליגנציית כדורסל ראויה, מבין את המשחק ויודע לעשות בזמן הנתון את הדברים הנכונים.
האמת, כהן מזכיר לי יותר מכולם את עפר פליישר שהיה בזמנו. אמנם אחוזי העונשין של כהן כנראה טובים יותר משל פליישר, ועדיין, פליישר תמיד היה הגורם המאחד בקבוצות שבהן שיחק ובמיוחד הפועל תל אביב.
עוד נושא לי, ולי עוד נושא: מה עושים לעזאזל במגידו? ומי באמת חושב שיצא משם איזה כשרון? האם לא עשו את ניסוי "החברים מהעתודה" כבר בהפועל ירושלים בזמנו? יש באמת מישהו במכבי תל אביב שמאמין שהניסוי המיותר במגידו יעבוד?
בזמנו הרי, אחרי ההצלחה המטורפת של נבחרת העתודה באליפות אירופה 2000 אם אינני טועה, ואחרי אליפות העולם הלא מזהירה ב-2001, איחדו בהפועל ירושלים חמישה שחקנים מאותה נבחרת עתודה מתוך אמונה (כפי שאמר אז יורם חרוש בראיונות) שהחיבור ביניהם בתוך המגרש ומחוצה לו יוליד איזה כשרון יוצא דופן להמשך.
וואללה לא עבד. מתוך איציק אוחנון, ארז כץ, שחר גורדון, משה מזרחי ואורי יצחקי, נשארו ברמות הגבוהות של ליגת העל רק ארז כץ ומשה מזרחי. אז חלאס עם השטויות, לא יכול להיות ששני הרכזים היחידים שיש היום בכדורסל הישראלי מעל 1.95 לא משחקים בליגת על, רק בגלל ששמעון מזרחי רוצה לחזק את הקשרים באזור עמק יזרעאל. יש את הפועל חולון, יש את מ.כ. חיפה שצריכה חיזוק בנרות.
חגי
לא משוכנע שניר כהן הוא הסיבה המרכזית להצלחה של חולון בשבועות האחרונים, אבל הוא בטח חלק חשוב ממנה. יחד עם זה, ראיתי אותו בכמה החטאות מדהימות/מביכות נגד מכבי ראשל"צ, כשהוא מעדיף פעולות מיותרות על פני פשוטות. לראות ולא להאמין. אולי זו - מעין חוסר בגרות במשחק – היא הסיבה שהוא התקשה להמשיך את המומנטום שנוצר אחרי העונה הטובה שהיתה לו בעירוני רמת גן. כך או אחרת, אחרת או כך ומכל מיני בחינות, אני מסכים שהוא שחקן שאין לו הרבה מקבילים בליגה שלנו.
לעניין יקנעם/מגידו, לא רוצה לשחק אותה מבין גדול. לא מצוי מספיק בליגת קזינו 2. ברם אולם ואף על פי כן, אם כשל רעיון לפני עשור בהפועל ירושלים, זה לא אומר שאי אפשר לנסות רעיון דומה במידה כזו או אחרת במקום אחר, תחת מאמן אחר ועם שחקנים אחרים.
לפחות על פי המספרים של תומר בר אבן בליגה השנייה, אני לא בטוח שהוא מתאים לליגת קזינו 1 כרגע, ואין סיבה שלא ירוץ עוד שנה-שנתיים בליגה השנייה וישתפר.
גם אצל נמרוד טישמן רואים ניצוצות והבלחות אבל עדיין לא ברקים ורעמים. בחייך, אלה שחקנים של עונה ראשונה בליגה הלאומית. תן להם לסיים עונה אחת לפחות, רצוי שתיים. זמנם יגיע, כנראה, ודי בקרוב. לא כל שחקן צעיר, אפילו אם הוא טוב ומוכשר, תופס גל נהדר לרכב עליו וגיבוי יוצא דופן מהמועדון והצוות המקצועי בליגה הראשונה, כמו שקורה לבן רייס בבני השרון.
ולגבי החיבור בין מכבי ת"א ליוקנעם/מגידו – באמת שלא רואה בזה משהו רע. גם לא מוצא סיבה ששחקנים שעוברים או משתפשפים שם, ייכשלו במשימה להפוך לשחקנים מובילים בעתיד.
הי ערן,
רציתי לשמוע את דעתך לגבי פציעותיו של יניב גרין. גרין ספג ביקורת נוקבת (אולי מוצדקת) על התעקשותו (לא) לשחק במכבי במקום לשחק דקות רבות בקבוצות אחרות בליגה, אבל הייתי רוצה להתייחס לסוגיית הפציעות שלו.
איך יכול גרין לבוא בטענות על אי-שיתופו במכבי, אם כבר עונה שנייה ברציפות הוא לא עומד לרשות המאמן ברוב העונה בגלל פציעות, וזאת על אף שהוא בקושי משחק. האם הוא לא מספיק מקצוען בשביל לשמור על הגוף שלו באימונים?
זכורים לי לפחות שני משחקים העונה שסופו (שחקן עם נטייה טבעית גבוהה יותר לפציעות) עלה לשחק חולה עם חום גבוה ולא ויתר בשום אופן על אף משחק.
או שמא מדובר בגרסה חדשה לשביתה איטלקית? יכול להיות שתגובתו של גרין על אי-שיתופו היא בכך שהוא מדמה פציעות או מפריז בחומרתן, כמו ילד שלא משתפים אותו במשחק ואז הוא טוען שהוא בכלל לא רוצה לשחק?
יודגש עם זאת שגם במשחקי הנבחרת בקיץ, שם נוכחותו הכרחית, הוא בדרך כלל לא כשיר במאה אחוז.
אשמח לשמוע את דעתך בנושא.
בברכה,
אסף
לא יכול להיכנס לספקולציות מסוג ה"תיקים באפלה" בנוסח מדמה לעצמו פציעות או מפריז בחומרתן. כן יכול לומר, שלמרבה הצער הכשירות לא כמו שהיתה פעם, ואני חושב שאין כאן קשר לעניין של חוסר מקצוענות. האיש הוא אחד המקצוענים והמסורים ביותר שיש.
אולי-אולי-אולי, רק אולי, בכל זאת לפעמים קל יותר לשקוע מנטאלית כשלא משחקים בכלל, וכשמביאים באמצע העונה עוד שחקן פנים, מצ'באן, על הראש שלך. גרין על פרשת דרכים בתום העונה הזו. במכבי ת"א הוא לא ימשיך יש להניח ואף להניח יש. נראה מאוד לא סביר שיחדשו איתו את החוזה, בטח לא בסכומים שהוא מרוויח היום, והוא יצטרך להמציא את עצמו מחדש.
גב חדש, או הסיפור שיש לו שם, נראה לי שלא יוכל להשיג.
שלום ערן,
עברתי על סיכום מחזור 17 בליגת קזינו במדור "חביב נולד" ונדמה לי, אף שאינני, שיש מקום לתת נקודה מיוחדת לפנים משורת הדין למורן רוט, על ההופעה שהוא נתן מול הפועל "תיראו איזה תקציב ואילו ספונסרים יש לנו ובכל זאת מה אנחנו מצליחים להפיק מעצמנו" ירושלים.
18 נקודות (71% לשתיים), 3 כדורים חוזרים, 2 חטיפות (נכון, 5 איבודים) 6 אסיסטים ואפילו חסימה אחת וסך הכל רק 18 נקודות מדד , אבל הלב! הלב הוא דבר שלא ניתן לכמת אותו או להציג בסטטל'ה, אבל רואים אותו בכל רגע שהבחור על המגרש.
הכוח והנחישות לאסוף כוחות ומוטיבציה וכמו עוף החול להתרומם מהמצב הבלתי אפשרי שהקבוצה נמצאת בו וביחד להביא ניצחון. אני חושב שיש להוקיר את זה ולזכותו בנקודה.
בברכה,
ארנון
יודע מה, קניתי והוספתי.
הי ערן,
מה שלומך?
שאלה קצרה: האם עודד קטש הוא גדול האתרוגים בתקשורת הספורט הישראלית בכלל ובכדורסל בפרט. התשובה הקצרה שלי - כן!
מה דעתך?
אלון
גדול האתרוגים? חושב שלא. ישנם כאלה בתקשורת שנותנים לו חזק על הראש בלי משוא פנים, ולפעמים זה נראה כאילו ממש מחפשים אותו. לא רוצה להיכנס לשמות, אבל אם אתה ממש עוקב אני מניח שתוכל לזהות לפחות גוף תקשורת מוביל אחד שלא מהסס למרוח לגביו כותרות וצילומים וכתבות לא סימפטיות במיוחד, כשהוא מפסיד שניים-שלושה ברצף.
אני מכיר גם איש טלוויזיה אחד לפחות בכדורסל, שקטש לא יוצא נקי בכלל - להיפך - כשהוא פותח את הפה.
ובכל זאת, ישנו הצד השני ושם נמצאים הרבה אנשים שנותנים לו קרדיט גדול ונזהרים בכבודו. אולי זכר להיותו כדורסלן גדול ונערץ על פי רוב, ואולי כתוצאה מזה שקטש הוא מאלה שמחוברים לצד הפנימי, הניתוחי, ה"הרהורי-פילוסופי-מיוסר" – אקרא לזה. ומי שמחשיב את עצמו לטיפוס דומה, יכול לחוש הזדהות ולהימנע מלבקר אותו באופן חריף.
עד כאן מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד. | 
