אוקיי, זמן לאייטמון מפוזר, זמן להתפרקות. שבוע דחוס מאוד יש פה, לא רק בהקשרי כדורסל. גם ענייני משכנתא, גם חתונה חשובה, גם מחויבויות אחרות ולחצים למיניהם.

יש לקוות ואף לקוות יש, שלא יירד גשם בשעות הקרובות כדי שאפשר יהיה לקיים הערב מצוות שעה וחצי טניס שבועיות כמקובל, כראוי וכנהוג.

בנוסף, ואולי בראש ובראשונה, בלי כל קשר, הסבר או סיבה, בא לי לצעוק: הוווווווויל סולומון, וויל סולומון, וויל סולומון, וויל סולומון! (מספר פעמים, כמובן, כמקובל ביציעי מלחה-האולם. איכשהו אני מוצא ש"בא לי לצעוק אני פרחה" לא תופס כאן).

ודאי שמתם לב שאני מנסה להתחמק בכוח מלכתוב על מכבי ת"א וההפסד אתמול בויטוריה. זה בדיוק זה, עליתם עלי. איכשהו, כשכולם כותבים - והרבה - על אותו נושא, אני נוטה להצטנף מלוא קומתי.

ובכל זאת, כמה מלים פה, כמה שם, ועוד כמה מסביב. בקטנות כאלה, יו נואו. בלי יותר מדי אוואנטות.

ריישית, כמה טוב שיש אחד כמו סטאנקו באראץ'. כל כך גבוה שמוסרים לו למעלה, מעל השומרים, והוא עושה מזה סל. דייויד לוגאן, בעיקר הוא, משחק איתו ממש ככה. חצי חדירה, מושך את ההגנה ואז פשוט מוסר לגובה. באראץ' כבר יהיה שם. אי אפשר לעשות את זה עם סחור-סחור. הוא גם לא מספיק גבוה וגם כבד מדי. הוא לא יתפוס את הכדור, הוא לא יתפוס.

שיינית, הריני עד בפני העם לספר, ששוטה הנבואה תפס את ראשו בשתי ידיים כאשר שמע שהווינר הוציא ליין של 2 נקודות לויטוריה כניצחון. "זה ליין טעות, חבל על הזמן. משחק כזה צריך לפתוח בליין של 5", אמר, ורץ לשלוח טופס ב-700 שקל לניצחון של ויטוריה מעל 2 נקודות. תפס. ברכות.

חושים חדים, לא פעם זה כל מה שצריך.

שלישית, במהלך המשחק שאלתי את עצמי איפה הוארטס. איכשהו ראיתי את כולם קולעים: טלטוביץ', לוגאן, סן אמטריו החבוב, באראץ', אפילו ריבאס קלע פתאום ולא ברור איך ומאיפה הוא בא. איפה הוארטס, שאלתי את עצמי, הוא הרי צריך להגיע ל-10 נקודות שלו פלוס-מינוס, לא? נו, הוא בא ברבע הרביעי, הוא בא. נראה לי שהשוטה ואני צריכים להקים סטארט אפ כלשהו של חיזוי העתיד.

רביעית, לאורך כל המחצית השנייה עמדה באוויר שאלה אחת: מתי והאם תגיע נקודת שבירה אצל ויטוריה. הפער ירד וירד, הגיע אפילו עד 4, אבל לא יותר. השאלה הזו תעמוד באוויר, להערכתי, אפילו יותר דקות מאשר במשחק הראשון. יהיו גם מצבים, יש להניח ולהניח יש, שויטוריה תמצא את עצמה מתמודדת עם סוגייה חדשה נגד מכבי: איך מתגברים על פיגור רצוף וממושך יחסית במשחק ביתי חשוב. אם נחיה גם נראה.

חמישית ועם זאת: אני רוצה להזכיר לעם, שבראד אולסון לא קלע אף נקודה ב-19 דקות שלו. כלומר, ויטוריה לא מיצתה את הידיות שלה. אחת עדיין לא התייצבה לסדרה.

שישית, הנדריקס מפתיע ולא מפתיע: ברור שהוא אתלט, ריבאונדר וגם חוסם לא רע ובעיקר מאוד רוצה. את כל זה ידענו, ראינו גם בהזדמנויות קודמות העונה במפגשים עם הספרדיות. ובכל זאת, גם בערב של 16 ו-16 עדיין יש תחושה לפעמים, שכל סל שני שלו הוא חצי פוקס, וכל ריבאונד שני מגיע בעיקר כי שחקני ויטוריה לא ממש הסתערו על הכדור.

שביעית, פ"פ לשלוש בויטוריה: 1 מ-8. מזכיר לכם משהו? אם לא, הנה זה בא: פ"פ בויטוריה במשחק הראשון העונה: 0 מ-5. יחד זה 1 מ-13 לשניהם מחוץ לקשת. הבשורות הרעות: תיכף מתחיל עוד משחק באותו מקום. אגב, פ"פ נגד ברצלונה בספרד: 0 מ-7 לשלוש. זו לא רק העובדה שהמשחקים מתקיימים על אדמת ספרד. אלה פשוט שחקנים בלי יד שאפשר לסמוך עליה.

שמינית, הפיתרון נמצא, אגב, לא מאוד-מאוד רחוק משם. באיים הקנאריים חי בחור נחמד למראה, ג'ייסי קארול שמו. הוא משחק בגראן קנאריה ועל פי דיווחים מאמננו העולה מאוד-מאוד רצה בו בתחילת העונה, אבל האיש, שהיה מלך הסלים בספרד ומוביל את הקלעים גם העונה עם 18.6 נקודות, היה קשור בחוזה לעונה נוספת עם פתח יציאה ל-NBA בלבד.

שחקן של 42% לשלוש ו-90 אחוז מהקו, יו נואו. מאלה, נו, שלא מחטיאים. הרביץ 4 מ-5 לשלוש, אגב, באולם בויטוריה העונה. בארבעה המשחקים האחרונים בליגה הספרדית יש לו 21, 23, 25 ו-30 נקודות. פתק לתזכורת: להביא אותו בעונה הבאה.

תשיעית, תחושה פתאומית: אם מכבי ת"א עושים מזה 1:1 הם לא ימשיכו ל-1:3 ויהיה משחק חמישי. אם ויטוריה עולה ל-0:2, מכבי מנצחת אותה במשחק מספר 3 ב-13 הפרש לפחות. תרשמו לכם, כן?

עשירית, העם מחכה עדיין שסחור-סחור יגיע ל-10 נקודות במשחק נגד ויטוריה. היו לו שלוש הזדמנויות כאלה והמספרים לפי הסדר: 9, 9, 4.

אחת עשרית (נניח שיש מלה כזו, מה אכפת לכם) בפעם האחרונה שדייויד לוגאן קלע 14 נקודות במשחק יורוליג כמו אתמול, הוא קלע רק נקודה במשחק שבא אחריו. במקרה לגמרי, המשחק שבו הוא קלע נקודה היה נגד מכבי ת"א. ויטוריה הפסידה.

שתים עשרית, הולך ומתגבש: החלום הרטוב של מרבית שחקני תבל הוא להיות מירזה טלטוביץ'. כלומר, טלטוביץ' כפי שהוא לידי ביטוי כשהוא משחק בקאחה לבוראל ויטוריה אצל דושקו איוונוביץ'. מדהים מה שקורה איתו: כמעט לא יורד מהמגרש, זורק כשבא לו, לא זורק כשלא בא, מפגיז מטווחים דמיוניים. איזו חירות. איזו יד חופשית. יאאא אולוהייים! אני מנסה להיזכר ולא בטוח שאפילו בימיי הגדולים ביותר במכבי פ"ת היה לי חופש כזה משלמה בנימין האגדי.

שלוש עשרית, האם רק נדמה לי, על אף שאינני, או שג'רמי פארגו הוא בכלל שחקן די-ליג כזה, יו נואו?

ארבע עשרית, ליאור L-YAO-WHO מהשדה נגד הספרדיות במשחקי חוץ העונה: 9 מ-27 ל-33%. ליאור אליהו נגד כל השאר: 66.7%.

חמש עשרית ואחרונה: משחק שמיני ברציפות ביורוליג עם סך נקודות חד ספרתי לגיא פניני, ו-13 מאז הפעם האחרונה שזה קרה במשחק חוץ (נגד חימקי). לא מבשר טובות העניין הזה, יו נואו.

אלה היו 830 גרם טקסט. לא יודע איך, אבל עובדה.

שלומות ונצורות בשלב זה.