שידור שלישי מליגת התיכוניים בערוץ ONE מאחורינו, והפעם זה שבין גימנסיה ריאלית ראשון לציון לכצנלסון כפר סבא. באופן מפתיע, או שלא, היה פחות קהל הפעם מאשר בכפר בלום או בחיפה – מקומות מהם שידרנו במחזורים הקודמים.

מפתיע – כי חשבתי שכל משחק בליגה הזו מביא איתו משהו כמו 1000-800 צופים כמו כלום. לא מפתיע – כי יכול להיות שבאזור המרכז יש יותר הסחות דעות ופעילויות ביומיום מאשר לדבוק בנאמנות ובמסירות בקבוצת בית הספר, כמו שקרה במשחקים של עמק החולה, למשל, או בליאו בק. לא שהיה ריק, ממש לא. ולא שהיה שקט, ממש לא. והיו אפילו שתי קבוצות מעודדות, אחת לכל קבוצה, ותענוג של מיזוג. גם בריאן טולברט הגיע. אבל חשבתי שלמשחק בין שתי קבוצות שעומדות על מאזן 0-2 יגיעו יותר אנשים.

זו הפעם הראשונה שהגעתי למשחק ודיברו בו בפה מלא ובאופן גלוי על שחקן שיגיע לליגת העל, פשוט כי הוא טוב מכדי לא להגיע. יניב סולומון, אחיו של אור ממכבי ראשון לציון, 1.98, שסיים את המשחק עם 18 נקודות ו-14 ריבאונדים, אבל גם 8 איבודים. המטרה היא להפוך אותו לסמול פורוורד עם קליעה וכדרור בעתיד, למרות שהוא יכול לשחק בקלות בעמדות מספר 4 ו-5 בליגת בתי הספר. עמודת הריבאונדים ודאי מוכיחה את זה, מבנה הגוף והכוח המתפרץ ודאי מסבירים את זה, ונראה שהיכולת בריבאונד היא לא מקרית או חד פעמית.

זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו. לא צריך יותר מדי מבטים כדי להבחין, שמדובר בבחור שצובר לעצמו מניירות של כוכב. ויש פה שילוב: הוא גם לוקח את זה כי נותנים לו ודורשים ממנו, וגם כי הוא רוצה ויכול.

לאורך השנים פיתחתי אנטי מסוים לשחקנים שכופים את עצמם על המשחק, ובשלב מסוים נראה היה שסולומון הולך בדרך הזו. אני גם בטח לא ממהר להכתיר שחקן שאיבד 8 כדורים ל-MVP של המשחק (כזכור מהאייטמון הקודם, אני זה שבוחר את המצטיין) – אבל בשורה התחתונה הפוטנציאל של סולומון והקלות היחסית שבה הוא עושה את הדברים כל כך צועקים ובולטים, שאי אפשר להימנע מלפרגן לו את הג'סטה הקטנה הזו.

התלבטתי בינו לבין סיימון גרינברג, מין איגור נסטרנקו קטן וטכני, אולי
יותר מיומן בטיפול בכדור, שמשך כמעט 40 דקות על המגרש והגיע המון פעמים לקו. הוא נלחם, סחט עבירות, שיחק פיזי ועשה כל מה שצריך גם כשסולומון היה על המגרש, וגם כאשר הוא ישב בצד בגלל ארבע עבירות. הכל טוב ויפה לגיל הזה, אבל בגובה 1.96 לא יהיה לגרינברג מה לחפש בליגת העל כשחקן פנים. מקווה בשבילו שיגבה.

בסופו של דבר, גרינברג קיבל את הריאיון הקצר כמצטיין של המחצית הראשונה, סולומון את ראיון הסיום ומגן ההוקרה וגימנסיה ראלית שמחה וצהלה.

בואו נקפוץ לשמיים רגע וסליחה מראש על ההשוואות החצופות. יניב סולומון מזכיר לי במשהו שילוב בין גלינארי לברניאני, אבל בדגם מוקטן. הראשון בגובה 2.05, השני באזור ה-2.13. לא יודע אם סולומון סיים לגבוה או לא, אבל אם יתפוס עוד כמה סנטימטרים בזמן הקרוב זה ודאי יועיל מאוד. בינתיים הוא נהנה להוביל כדור במגרש הפתוח, יודע למצוא שחקן פנוי, אבל לא בהכרח מסיים טוב באחד על אחד. פעמיים או שלוש הוא הסתבך בסבסובים מיותרים בדרך לסל שהסתיימו בעבירות תוקף או סתם איבודי כדור, פשוט כי לא ידע לקבל את ההחלטה הנכונה ברגע הנכון. אולי כדאי לוותר על הסבסובים האלה. לך פשוט, וזה ייגמר בטוב. היו מהלכים שבהם חילק מסירה לחברים בטבעיות, וזה נראה מצוין. הוא מפעיל גם לחץ נהדר על הכדור. נראה טוב, בקיצור, וחשוב שיזכור כל הזמן שהוא חלק מקבוצה ולא נובאק ג'וקוביץ'.

ראשל"צ התנפלו על כפר סבא מהפתיחה ועלו ל-2-12, אולי 2-14, לא זוכר כרגע. בדקות האלה מאוד בלטה האינטנסיביות בהגנה של הגבוהים דווקא, ולא רק של הגארדים. עם סולומון בקו הקדמי של ההגנה וגרינברג ונתנאל יוסף מאחור, הם פשוט לא נתנו להתקפה של כפר סבא להתפתח.

סיפרו לי שמעיין דגן מכצנלסון הוא גארד יוצר ומוכשר מאוד, וציפיתי כל המשחק לראות ממנו דברים מיוחדים. קיוויתי לראות אותו או שחקנים שלצדו מתמודדים עם ההגנה של ראשל"צ, מקצרים התקפות, מגיעים ליותר מצבי אחד על אחד, חודרים לסל כדי לסחוט עבירות במקום למרוח זמן ולהסס. זה קרה מעט מדי, ולפעמים לא קרה בכלל.

כצנלסון לא הצליחה בשום מצב לפתח דומיננטיות מלאה, למעט אולי שתי דקות ברבע הרביעי אחרי ששלשה נכנסה סוף-סוף, לחץ הגנתי עבד לרגע ועייפות של גרינברג בריבאונד אפשרה להם חטיפה ונקודות מריבאונד התקפה. זה החזיק בדיוק דקה-שתיים, וגם זה בקושי. השחקנים של ברק דמיציאן לא מצאו דרך לקלוע מבחוץ וסיימו עם 2 מ-19. לא היה אפילו אחד שאפשר היה לסמוך על היד שלו הפעם.

בגימנסיה הריאלית צריכים להשביח גארד תוך כדי תנועה כדי שיגיע לפחות לאחת מתוך שלוש: רמת הכישרון של סולומון, רמת האינטנסיביות של גרינברג או רמת היעילות של יוסף. יהיה להם הרבה יותר קל להגיע רחוק אם זה יקרה בהמשך. בסופו של דבר, היה משחק כדורסל בינוני מאוד, עם אחוזי קליעה ירודים ושום דבר משמעותי לזכור ממנו. אפילו אצל סולומון, למרות הדאבל של 18 ו-14 ומבלי שאני מכיר אותו, התחושה היא שמדובר במשחק בינוני לגמרי מבחינתו.

הרושם שנותר לי מגימנסיה ריאלית ראשל"צ אחרי הניצחון בכפר סבא (58-71) הוא שהם יכולים לשחק טוב יותר, בעיקר התקפית. כפר סבא שיחקה מתחת ליכולת הרגילה שלה, קרוב לוודאי, בעיקר בכל מה שקשור לקליעה, אבל אם אני צריך לבחור קבוצה אחת לצאת איתה לקרב מתוך שתי אלו זה גימנסיה ריאלית ראשל"צ.