מעטים זוכרים את חנן קרן כשחקן ספסל במכבי ת"א של 1981, העונה הגדולה ההיא של רודי ד'אמיקו עם זכיות בכל התארים האפשריים. הרבה יותר זוכרים אותו מימיו בהפועל רמת גן. ברם אולם ואף על פי כן, ועם מלוא הכבוד לת"א או ר"ג, האיש בכלל קיבוצניק שעשה כמה וכמה צרות לקבוצות הליגה עם הפועל רמת השופט/מגידו.

היום הוא זכור בעיקר כאחראי על קורסי מאמנים ומדריכי כדורסל, והתפרסם, כביכול, אחרי תקופה של שקט, בעקבות התנגדותו לקיצור הליכי קבלת תעודת המאמן וההסמכה לעודד קטש. ככה זה: יום אחד אתה צלף שמאלי קטלני משלוש בתקופות שעוד לא היתה קשת, ויום אחר אתה עוכר ישראל ומה לך ולכדורסל.

לקראת סוף הקריירה שיחק גם במכבי קרית מוצקין, הפועל אילת ואליצור קרית-אונו. זכור בעיקר מהמפגש ראש בראש עם נשיא הסיפרה, עת היה שחקן מזדקן והנשיא ערך את משחק הבכורה שלו בבוגרים של מכבי פ"ת. זה היה משחק פתיחת העונה בליגה הארצית וחמש דקות לפני הפתיחה התבשר הנשיא הצעיר כי יעלה בחמישייה לראשונה בחייו. מרוב הלם, קלע 15 נקודות כבר במחצית הראשונה מול הקבוצה שנחשבה לפייבוריטית לעלייה.

מפה לשם, במחצית השנייה הפקידה קרית אונו, כולה חיל ורעדה, את קרן הוותיק לשמור על הילד החצוף. הנשיא-הנער, שראה את קרן בטלוויזיה וקרא עליו בעיתונים בילדותו, עשה במכנסיים למראה קרן השומר עליו באדיקות משל היה ג'ק צימרמן או משהו, וסיים את המשחק עם שלוש נקודות נוספות ו- 18 בסך הכל. אכן כי כן, בכורה נעלה היתה זו.

קרן גם אימן קצת במכבי ראשל"צ, תמך באפיק נסים וקידם אותו. ידוע בסגנון דיבורו שאין לו מעצורים ומעצורים אין לו. באיזשהו מקום, התחושה היא שהוא, הוא ולא אחר, המציא את הכדורסל. אתם יודעים מה, יכול להיות שאת הפרק על הקליעה הוא עצמו כתב. לימים התפרסם גם כמאמן אישי בעיקר בנושא הקליעה. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא שכל הזמן נדמה לו ונדמה לו, שבשלב מסוים הוא לקח גם את דורון שפר, בין השאר, תחת כנפיו הקולעות.

101 הופעות בנבחרת מאחוריו וגם 911 נקודות, למרות שכבר בגיל 26 פרש ממנה לטובת אימון וניהול בית ספר לכדורסל בקיראון. בהמשך עבד גם בהפועל גבעתיים ובשנים האחרונות אימן ברמת אפעל, קצת במכבי שוהם ומי יודע – אולי היתה עוד איזו תחנה בדרך ושכחנו.

אליל קליעה היה. נכבדו על כך.

וגם חבר בחיל התותחנים של כדורסלע-האתר.