לובצקי חי כבר הרבה שנים מחוץ לעולם הכדורסל והוא מנהל בית השקעות, יו נואו. עוסק בכל אותם תחומים הזרים לנו עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. כל מיני מלים וביטויים מוזרים כמו מדד ת"א 75, מדד דאו ג'ונס נאסד"ק וחרטאק הם לחם חוקו מזה הרבה שנים.

נעריכו על כך. עם זאת, לא נזדהה בעליל. שהרי מה עדיף: לטבוע במרשרשים ולצלול בשוק המניות כל היום, או להיות אביון למדי – בואו לא נכחיש זאת – אבל להימנות עם עולם מופלא בו חוזרת נהריה מפיגור 27 הפרש בראשל"צ ומנצחת בנקודה משלשה עם הבאזר של רון לואיס?

הבחירה ברורה לי. אם כי לובצקי ורבים אחרים ודאי חושבים אחרת.

ואם כבר אחרת, אז כך או אחרת, אחרת או כך, היו ימים בהם צבי לובצקי היה כוכב גדול בכדורסל הישראלי. האליל הזה היה חלק מהפועל ת"א של שנות השישים, קבוצה שהרביצה תורה בליגת קזינו, על אף שטרם נקראה כך. ההפועל ההיא, יו נואו, עם שמעון שלח כמאמן, אילן זייגר, עמי שלף, רמי גוט, גרשון דקל ועוד כהנה וכשמה שועי עולם ותיקים. מגדולי סמלי הפועל ת"א, למעשה, וככל הזכור אין עוד מלבדה עבורו: האיש לא שיחק מחוץ להפועל.

יאאא אולוהייים, איזה צילום נדיר!

עוד אחד מתוך סדרת מופת של צילומי כדורסלע-האתר, נתקשה שלא להתרגש ולהפגין זאת בפומבי.

שחקן טוב מאוד היה לובצקי, אומרים האומרים. 49 הופעות לו בנבחרת, 498 נקודות בסך הכל. יליד 1939 הינו, 1.88 גובהו, 238 הופעות ליגה בעברו, 2.256 נקודות מנת חלקו. ממוצעים אתם רוצים?
קחו את מחשבון הפלא של כדורסלע-האתר וחשבו בעצמכם. אההה, עוד לא זכיתם בו. טוב, זה כבר סיפור אחר. תתאמצו יותר.

שתי אליפויות אירופה מאחוריו לפני יותר מארבעים שנים. הוא עוד הספיק לשחק במשחקי אסיה בבנגקוק 1966. וזה נאה. נציין ביובש, כי סר ש. הרמלין הקשיש היה אז בחיים. כן, כבר אז.

ב-1977 היה לובצקי עוזר מאמן הנבחרת, קצת לפני שבוב גונן תפס את העמדה ויחד עם רלף קליין האגדי כמאמן ראשי הובילו את נבחרת ישראל לזכייה במדליית הכסף בטורינו. לימים, וזה שייך איפשהו לשנות התשעים כנראה – נתקשה לשחזר תאריך מדויק – היה לובצקי יו"ר הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל.

מאז, פחות או יותר, אינו לוקח חלק פעיל, ככל הידוע, בכדורסל שלנו. אם כי, וזאת יש לציין, נכח גם נכח בטקס היכל התהילה המופתי בקיץ 2005 ואף נבחר בידי עדת מקובלים ומומחים לאחד מחמישים השחקנים הישראלים הטובים בכל הזמנים ודורג במקום ה-32 ברשימה.

נאה כרפאל ואף מכובד. לובצקי, אתה מונצח בזאת. לכבוד הוא לנו. ולך.