| |
|
| |
 |
|
| | איש הזאב |
בדומה לשאלה המיתולוגית "כיצד נברא העולם?", גם לסיפורים העומדים מאחורי כינויים של שחקנים יש כמה וכמה גרסאות. ואפילו עוד כמה.
הרעיון המקורי היה לא רק להסביר את הסיבות לכינויים, אלא גם לגלות מהיכן צצו ומהו מקורם. בעניין הזה הושגה הצלחה חלקית בלבד, שכן היו לא מעט מקורות שביקשו להישאר בעילום שם, או בתרגום חופשי: אבדו עקבותיהם, כשאפילו הכלי המדהים הזה, האינטרנט, נותר חסר אונים.
ברשימה זו יש המון כינויים מוכרים וגם, כמעט בוודאות, כינויים שעליהם תשמעו בפעם הראשונה כי איזה שמוק בטלוויזיה אמר וזה נשאר דחקה של המעגל הקרוב למושא הכינוי (או משהו בסגנון הזה).
חלק מהכינויים קצרים, חלקם ארוכים, חלקם מוזרים, חלקם טיפשיים וחלקם ממש, אבל ממש טיפשיים. ותהיו מוכנים נפשית: אתם עומדים לפגוש הרבה סבים וסבתות, דודים ודודות, וסתם הורים שנטרפה עליהם דעתם או שנחנקו באמצע האוכל ויצא להם שם הזוי, שנדבק כמו מסטיק לחייו של בנם המסכן.
בנוסף, בגלל שחלק גדול מעבודת המחקר התבצעה בסייבר-ספייס – ושם, כידוע, גם יש לא מעט שטויות – יכול בהחלט להיות שנפלה טעות בפירוש כזה או אחר של כינוי. היה ניסיון כן להסתמך רק על מקורות שנראים אמינים ולהצליב כמה שיותר, אבל אם אתם מכירים מקור רשמי לפיו קיים כינוי אחר, או פירוש שונה לכינוי – אתם מוזמנים לתקן את המעוות על ידי משלוח הערה לתיבת המייל הנשיאותית הקבועה בלינק המכובד 'דבר אלי יפה'.
ישנם גם כינויים שלא נכללו ברשימה: למשל, קיצורי שמות ("פיפ"), ראשי תיבות (KJ) ועוואנטות (CP3 או CB4), או כל מיני "ביג" למיניהם ("ביג זי"). אלה לא כינויים רציניים. זו עצלנות, יו נואו. כרגע מדובר בניסיון לקבץ כל כינוי של כל שחקן שכף רגלו דרכה ל-NBA, אפילו היה הפושטק ביותר. לא פשוט, אבל היי – גם לחיות עם כינוי כמו "Pig" זה לא פיקניק.
|
|
|
| בארנט, דיק – Fall Back Baby |
| צ'יק הרן, השדר המיתולוגי של משחקי הלייקרס, הגה את הכינוי בגלל סגנון הזריקה שלו: ג'אמפ ביד שמאל תוך כדי נפילה לאחור. |
| בסקרוויל, ג'רי – Hound |
| שיחק מעט מאוד בפילדלפיה בשנות ה-70', וזכה לכינוי מובן מאליו בעקבות שם משפחתו: הומאז' לספר "כלבם של בני בסקרוויל", מעלילותיו של שרלוק הולמס באדיבות ארתור קונן דויל. |
| בארנס, מרווין – Bad News |
| כינוי שעבר טוויסט ביחד עם הקריירה של הפורוורד בשנות ה-70. בעיקרון, הוא קיבל את השם במכללת פרובידנס, אז היווה חדשות רעות ליריביו. בהמשך הקריירה, הכינוי כבר מאוד התאים להסתבכויות התדירות שלו מחוץ לפארקט. בימיו האחרונים בליגה כבר כונה "Yestrday's News". גם בארנס נוסף, ג'ים, החזיק בכינוי. |
| ברקמן, רוג'ר - Instant Defense |
| היה אחד הגדולים במכללת לואוויל, אבל שיחק רק שישה משחקים ב-NBA במדי שיקגו. קיבל את הכינוי מאל מגווייר, המאמן האגדי של מכללת מארקט, בזכות היכולת ההגנתית שהציג, לה היה חלק משמעותי באליפות בה זכתה לואוויל ב-1980. |
| בארי, ריק –Greyhound |
| קיבל את הכינוי מהשדר ביל קינג על שום פיגורתו הרזה, המהירות והחן שהפגין בתנועותיו על המגרש. לאחר מכן ירש את הכינוי וולטר דייויס, עוד כלב ציד עשוי ללא חת וברנש מכובד בפני עצמו. |
| בל, ראג'ה –Kobe Chopper |
| בל וקובי בראיינט מעולם לא היו מאוהבים אחד בשני, ואחרי הורדת הזקיף שעשה בל לממבה בפלייאוף 2006 בסדרה בין פיניקס ללייקרס, הגיע גם הכינוי ההולם. |
| בלקמן, רנלדו – Taz |
| קיבל את הכינוי מחבריו לקבוצה בניו יורק. הם החליטו שהבחור מתרוצץ על המגרש ומתאבד על כל כדור בצורה שמזכירה את השד הטזמאני המצויר. |
| ביסלי, מייקל –Skittles |
| יש לו עוד כמה כינויים, אבל זה שקשור לחיבתו למתוקים הוא הוותיק מכולם. "בין גיל 8 לגיל 15 הייתי מכור, לא היו תופסים אותי בלי חבילה של 'סקיטלס' ביד", הסביר בעבר. |
| ברניאני, אנדראה – Il Mago |
| הכינוי "הקוסם" שברניאני קיבל עוד כששיחק באיטליה, עת הפעיל קסמיו בבנטון טרוויזו. דאג סמית' מה-"טורונטו סטאר" חשף כינוי אחר שלכאורה מאוד מפרגן, אבל בעצם הוא לא: ברניאני, שבדרך-כלל לא שש כל-כך למסור לחבריו לקבוצה, סיים משחק אחד עם 4 אסיסטים, הישג שהותיר רושם עמוק על העיתונאים עד כדי כך שאחד מהם הציע לקרוא לו "פסטה פיט", על-שמו של פיט מאראביץ' האגדי. |
| בראדלי, ביל – Dollar Bill |
| על פי האיש והאגדה, מנחם לס, בראדלי קיבל את הכינוי במהלך משחק סטריטבול בניו-יורק, שם השחיל זריקה אחר זריקה מבחוץ, וגרם להרבה אנשים להפסיד הרבה דולרים בהתערבויות על המשחק. גירסה אחרת טוענת שנחשב לחסכן במיוחד. |
| בארי, ברנט –Bones |
| כינוי שקיבל בצעירותו בזכות מבנה הגוף הכחוש שלו. אולי זה מה ששבר בסוף את אשתו, שעל פי השמועות התנחמה בזרועותיו של טוני פארקר. |
| בארי קארול, ג'ו –Joe Barely Cares |
| קיבל את כינויו בזכות האדישות וחוסר האכפתיות שהפגין כל אימת שנדרש – תחזיקו את עצמכם - לשחק כדורסל. |
| בראיינט, ג'ו –Jellybean |
| אבא של קובי קיבל את הכינוי מחבר בתיכון, וזאת בזכות חיבתו לסוכריות הגומי הצבעוניות, ובזכות העובדה שהוא נהג לרקוד – וכאן נביא ציטוט מדויק – "Like jelly shaking in a bowl". |
| באטי, דמיטריוס – Tony |
| העדיף את הקיצור של שמו האמצעי (אנטוניו) מאשר להיסחב כל החיים עם שמו המקורי בעל הניחוח היווני. |
| בלאמי, וולט – Bells |
| הקטע של להשמיע סאונד של שעון לא הומצא במיוחד עבור בן וואלאס (עבורו עדיין משמיעים את הביג-בן אחרי כל חסימה שהוא מבצע), אלא החל עוד בעידן של בלאמי, שעבור סל נאה במיוחד שלו היו מצלצלים בפעמון. |
| בליילוק, דרון –Mookie |
| כמו אצל אלפונסו "באק" ג'ונסון, גם את שמו האמיתי של בליילוק כמעט ואף אחד לא מכיר. לא ברור מאיפה הגיע המוקי, אבל מה שכן ברור זה שחברי להקת רוק מסוימת רצו בתחילה לקרוא ללהקתם "מוקי בליילוק", בעקבות חיבתם לשחקן. בליילוק שקל את העניין בחיוב, השיב בשלילה, ובסוף הם הסתפקו ב-"פרל ג'אם". |
| בירד, לארי – Larry Legend, The Hick from French Lick |
| האם באמת יש טעם להכביר במילים על הכינוי הראשון, תוצרת אוהדי/עיתונאי/אנשי בוסטון? אגדה בחייו הוא לארי בירד, תותח בן תותחים, אדיר בן אדירים. הכינוי השני הגיע לאחר שאמר פעם "לא משנה כמה טוב אהיה בכדורסל, אני עדיין רק בחור פשוט מפרנץ' ליק (אינדיאנה)". |
| ברבוסה, ליאנדרו – Leandrinho, The Brazilian Blur |
| הכינוי הראשון הוא סוג של הקבלה לברזילאים הבכירים בענף הביפ. הכינוי השני ניתן לו בזכות תכונתו הבולטת ביותר. הטענה הרווחת היא שברבוסה הוא עד כדי כך מהיר, עד שכל מה שהיריב מספיק לראות כשהוא פותח מבערים זה כתם מטושטש עם כדור ביד (ולפעמים אפילו את זה לא). גם דווין האריס הוא "טשטוש", מאותה סיבה בדיוק. |
| בול, מנוט – The Dinka Dunker |
| תופעת הטבע הזו (ז"ל) הגיעה ל-NBA משבט הדינקה שבסודן, ובגלל ששם המקום דומה למילה "דאנק", עשו מזה כינוי. אבל היי, הבן-אדם הרג אריה עם חנית. רק על זה מגיע לו. |
| בראון, פרד – Down-Town |
| אחד הקלעים הגדולים בהיסטוריה של הסוניקס זכה לכינוי בשל צליפותיו החוזרות ונשנות, ששירתו את קבוצתו נאמנה, בדיוק כמוהו (שיחק 13 עונות ב-NBA, כולן במדי סיאטל). |
| בארקלי, צ'ארלס –The Prince , Sir, Round Mound Of Reboun |
| שני הכינויים הראשונים משחקים על האירוניה הטמונה בממלכתיות שבהם, שכה רחוקה מבארקלי. הכינוי השלישי, שניתן לבארקלי בימיו במכללות, משלב את עליונותו של בארקלי בתחום הריבאונד ביחד עם קורטוב הסתלבטות על גזרתו העגלגלה (היי, תמיד נהיה עדינים עם צ'ארלס). |
| בראיינט, קובי – Black Mamba |
| אחד הכינויים היחידים ברשימה הזו שמי שהגה אותו הוא מושא הכינוי בעצמו – עובדה לא מפתיעה בהתחשב בכך שמדובר בקובי בראיינט. הוא החליט שכמו שנחש הממבה יכול להכיש בקטלניות, כך גם הוא פוגע ביריב בצורה קטלנית. הצניעות, הווו, הצניעות. |
| ביילור, אלג'ין – The Man With A Thousand Moves |
| מי שראה את ביילור משחק טוען כי הוא היה מכונת התקפה של איש אחד, והיה מסוגל לעשות סל בכל מיני צורות שונות ומשונות, תוך שהוא ממציא מהלכים חדשים כמעט בכל משחק. "הרבה מאוד מהמהלכים שאנשים אומרים שהומצאו על-ידי ג'ורדן או דוקטור ג'יי, אני ראיתי מבוצעים קודם לכן על ידי ביילור", טוען צ'יק הרן, השדר המיתולוגי של משחקי הלייקרס. |
| בראון, קולייר –P.J |
| הכינוי של קולייר הוא ראשי-תיבות של המאכל האהוב עליו, Peanut-Butter and Jelly. |
| באס, ברנדון – The Animal |
| את הפנינה הזו הדביק לבאס אייברי ג'ונסון בזמן שאימן אותו בדאלאס. באס עצמו הסביר שזה בא בספונטניות במהלך אימון שבו הוא טחן חזק בצבע כל מי שניצב מולו, ואף הוסיף בהתרגשות "זה דבר גדול כשקוראים לך ככה כשאתה משחק ב-NBA". האנימל המקורי היה כמובן קני באניסטר, שהסתפק בחמש עונות חלשות ב-NBA לפני שעבר לפזר פרומונים באולם בחולון. |
| בלייק, סטיב – Los |
| הופה, כינוי מעולם הספרות, די נדיר ואולי אף חסר תקדים ב-NBA. בלייק זכה לכינוי הזה בגיל צעיר בשל שם משפחתו, שזהה לזה של המשורר והצייר האנגלי וויליאם בלייק, שיצר בכתביו גיבור בשם לוס, סוג של נביא נצחי. הכינוי אמור להעיד על כך שלסטיב יש יצירתיות, מנהיגות ופרודוקטיביות, כמו שיש לדמות הפיקטיבית. |
| בלאטשי, אנדריי – Bulletproof |
| ב-25 לספטמבר 2005 שרד בלאטשי – אז רוקי בוושינגטון וויזארדס – אירוע ירי שהתרחש ליד ביתו ובו חטף כדור בחזה. הבחור החלים ושב למגרשים מהר מהמצופה, ועל הדרך גם הרוויח כינוי מדליק כמו "חסין כדורים". |
| בונר, מאט –The Red Rockett |
| קיבל את הכינוי שלו מהתקשורת בטורונטו בעונת 2004-05. בונר – ג'ינג'י מלידה – היה משתמש באופן קבוע בתחבורה הציבורית בעיר ובפרט ברכבת הקלה והאדומה שהסלוגן שלה הוא "Ride The Rocket". |
| ביינום, וויל – Bynumite |
| ביינום הוא שחקן נפיץ, זה ידוע. בכל רגע הוא עלול לפגוש את איליאסובה ולדפוק לו דאנק מטורף על הראש. אוהדי הפיסטונס אפילו הוציאו חולצת "ביינומייט" מהודרת. |
| בוגוט, אנדרו – The Boogey Man |
| כינוי שההגדרה המילונית שלו היא "ישות מאיימת כלשהי, אמיתית או דמיונית", אותו העניקה לבוגוט חברת נייקי במסיבת עיתונאים רשמית ב-2005. בוגוט, שסיפר כי בתור ילד כונה בכלל "בוגוס", לא נראה נלהב מדי מהכינוי החדש שלו, והודה כי כבר התכונן מראש ל"חרא שהוא יאכל על זה מהחברים לקבוצה". טוב שהוא קיבל מנייקי חמישה מיליון דולר שמרככים את המכה. |
| ברואר, קורי – The Drunken Dribbler |
| כינוי חמוד שהודבק לברואר על ידי חבריו לקבוצה במכללת פלורידה. ברואר, שצורת כדרורו הפרועה העלתה להם אסוציאציה של שיכור שמנסה לשלוט בכדור, קיבל בהכנעה את הכינוי. |
| באטלר, קארון – Tough Juice |
| אדי ג'ורדן, מאמנו לשעבר בוויזארדס, העניק לבאטלר את הכינוי המוזר אחרי הופעה שכללה 20 ריבאונדים במשחק פלייאוף מול קליבלנד. בא לתאר כביכול את העובדה שבאטלר הקשוח משחק ללא פחד. |
| באטלר, רסואל – Sual-Bop |
| כינוי חיבה שקיבל בילדות מחבריו לשכונה והלך איתו כל הדרך ל-NBA. |
| בואי, סאם – The Big Bust |
| אין מה להגיד, כשנותנים לך כינוי כזה, אתה יודע שעשית משהו לא בסדר. דווקא שחקן סימפטי היה בואי (אם כי פצוע כרוני), שכל חטאו הסתכם בכך שנבחר מקום אחד לפני מייקל ג'ורדן (וזה גם המקור לכינוי). |
| בילאפס, צ'ונסי – Mr. Big Shot |
| כינוי שניתן לו בעקבות נטייתו לקחת את הזריקות הקריטיות בדקות הקריטיות. |
| בייליס, ג'רד - Pay Up |
| לכאורה, הוא גורם ליריביו לשלם. בפורטלנד זה לא קרה, אולי בהמשך הדרך. |
|
|
|
|
|
|
