אתם תסלחו לי על שלא נכנסתי יותר מדי לענייני ארז ביטמן בקרלסרוהה או חנוך מינץ ורוני בוסאני באשקלון. בסופו של דבר, אלה התפתחויות שהיו ידועות מראש. קרסלרוהה שקועה בצרות כספיות, ביטמן הולך למקומות שפוטנציאל הכישלון שבהם גדול מפוטנציאל ההצלחה, מינץ הרי תמיד מגיע להציל מתישהו ואו שזה הולך או שלא. ובוסאני? זו קבוצה שנערכה לליגה מאוחר ואם זכור לכם, כבר כתבתי מזמן שהמינוי שלו, כמאמן שהסתובב בתחתית בשנים האחרונות וירד ליגה בעונה שעברה, בקבוצה ששואפת קדימה – הוא הימור לא מובן ומסוכן.
ולפני שאני הופך לעוד אחד מאותם אלה שכותבים ואחרי זה אומרים אמרתי לכם (איכס, איכס, איכס, אם כי הפיתוי הגדול, יש להודות, וחטאתי בזה גם בעבר), בואו נעבור לעניינים מרתקים יותר. אני יודע שבעוד ארבע
שניות בדיוק, לפחות חצי מקוראי האייטם הזה יחפשו כבר אייטם אחר או אתר אחר, אבל רבותי – בואו נשאל את זה פעם אחת ולתמיד: אתם כאן בשביל לקרוא מה אני כותב, או לקרוא על כדורסל?
מה?? בשביל כדורסל? פייי קיבינימט. טוב, אז טוסו לי מהעיניים וחפשו מי ינענע אתכם (או שאולי יש כבר וריאציה חדשה ומעודכנת יותר, אז אתם מוזמנים להשתמש גם בה).
רבותי, ואתם יכולים למחות עד מחר או לפחות עד 2.00 בלילה, יש שחר פאר היום. ב-2.00, כן, לא טעיתם. ועוד נגד דניאלה האנטוחובה. ברבע גמר אינדיאן וולס, בדיוק. אני רואה שאתם בכל זאת מעורים.
עכשיו ככה: יותר מבוסאני, מינץ, ביטמן וקרלסרוהה, אני חושב שיש פה סיפור. כידוע לכם או שלא, אני קצת, ממש טיפה, עוקב אחר טניס נשים בשנים האחרונות וההתקדמות של שחר רק הופכת את כל העסק למעניין, מהנה ונגיש יותר. בעיניי, משחק מול האנטוחובה, חוץ משהוא חגיגה לעיני הגבר המרייר, הוא כזה שיכול לעזור לנו להבין אם שחר תיכנס בקרוב לעשירייה הראשונה או תיתקע לזמן ממושך יותר באזור המקום ה-15 בעולם. כאן כל שלב בדירוג העולמי הוא קריטי, והקפיצות כבר לא יכולות להיות מאוד משמעותיות בבת אחת.
האנטוחובה ניצחה את פאר בווימבלדון 2005 בשלוש מערכות. כמעט שנתיים עברו מאז ואת השיפור המשמעותי, האמיתי וההשתלבות בצמרת העולמית פאר עשתה, פלוס-מינוס, בשנה, שנה ורבע האחרונות. מה שאני רוצה לומר הוא כזה: האנטוחובה, על אף שהיא בכושר טוב וניצחה את מרטינה הינגיס (ארורה תהיי על שהתארסת עם סטפאנק שסוע-השפה), היא מסוג השחקניות ששחר צריכה לעבור אם היא רוצה להיכנס לעשירייה. וזה סתם ביטוי, כן? ודאי שהיא רוצה.
אני לא חושב שבמונחים של רעננות, אגרסיביות וכוח רצון, יש להאנטוחובה יכולת להתחרות בפאר. היא כבר היתה יותר גבוה, נפלה, חזרה, חזרה ועכשיו היא בסחרור הזה של להסתובב בין מקום 15 ל-30 בעולם ולעשות כסף. זה מה שאני מרגיש וקולט לגביה. כרגע היא מדורגת 18 והיא רק בת 24, אבל אני לא חושב שנראה אותה בין 7 או 8 הגדולות בעתיד. נאט אנימור. את פאר אולי כן, וזה תלוי במשחקים מהסוג הזה, שבהם היא, שמדורגת 16, צריכה להשאיר מאחוריה אחת ולתמיד את מי שאכן מדורגת מאחוריה.
פאר צריכה להגיע למצב שהיא מסתכלת רק קדימה ולא אחורה. הלילה יש לה הזדמנות להמשיך במצווה ולהשאיר מאחוריה שחקניות שעתידן, אפשר להניח, מאחוריהן. האנטוחובה דורגה בשיאה חמישית בעולם וזה היה לפני ארבע שנים. פאר צריכה לשחק הלילה כאילו היא בבחינת סימן קריאה לשחקניות מהסוג של האנטוחובה. משהו בנוסח: את כבר היית שם, עשית את הריצה שלך, עכשיו הזמן שלנו, של השחקניות הרעבות והצעירות ממך להשאיר אתכן קצת מאחור.
בואו ונראה אם היא תיקח את עצמה עוד צעד למעלה. קצת יותר חשוב מאימון הבכורה של חנוך מינץ באשקלון.