שלום, בתגובה לאחד המיילים האחרונים שהגיע מקורא לגבי שחקני מכבי ראשל"צ מהעונה שעברה שנפוצו לכל עבר, הרי שמאט מינוף פרש מכדורסל בגיל 25. בשנה שעברה יצא לי לקשקש איתו קצת ואז עלה כל הנושא של התואר שהוא רכש בייל בכלכלה ומנהל עסקים.

שאלתי אותו בחצי צחוק, חצי רצינות, "מה אתה עושה פה בכלל", והוא צחק. ואז שאלתי אותו קצת ביתר רצינות מה הוא מתכנן לעתיד, האם להמשיך בכדורסל או לפתוח בקריירה בארצות הברית, "זאת הדילמה שלי" הוא ענה. היו לו לבטים רבים. אחת הסיבות שהוא התלבט, זה הארגון שהוא הקים ונקרא 'לשחק למען השלום' והוא רצה להמשיך ולקדם אותו.

בסופו של דבר, הוא קיבל הצעה יותר מעניינת מהכדורסל, כברוקר בוול-סטריט או משהו כזה, וכך קריירה בינונית בכדורסל נגמרה לטובת קריירה כנראה קצת יותר מבטיחה בעולם העסקים האמריקאי.

אבי

יפה. שיחקת אותה עם המייל, החכמת את כולנו.

אם יורשה לי, כבוד הנשיא, לתקן אותך ולצדד ברן בורוכוב, שטען שכדאי שסטנלי ברנדי יחזק בעונה הבאה את ספסל הפועל ירושלים כאחד המחליפים לגבוהים. כאוהד ירושלמי, אני דווקא זוכר שהקדנציה (שלא לומר קדנציונת) של ג'ו בהפועל התאפיינה דווקא בתרומה לא רעה מצדו. השחרור שלו בא מטעמים לא מקצועיים, כל מיני ענייני כסף. זה די אפיין את הפועל של אותה העונה.

אני זוכר אותו כשחקן שעולה לעשר דקות - רבע שעה שלו על המגרש, נותן כמה נקודות, קצת ריבאונד, ובעיקר את ההגנה, שהוא גילה לפתע בגיל ארבעים.

אורן

צודק, אבל היו גם משחקים שהוא לא שיחק בהם בכלל. יש פרק בספר 'דרנק בפרצוף' שמביא ראיון נרחב מאוד עם דאוסן, שבו הוא מספר איך אוהדים השפיעו על ההנהלה שלא להאריך את החוזה איתו, ואיך בבת אחת פתאום הפסיקו לתת לו דקות משחק. גם אחרי משחק גדול שלו בניצחון חוץ על רעננה, לא האריכו לו את החוזה. פשוט דחקו את רגליו משם, לא ממש בטוח שזה היה בקטע הכלכלי.

על סמך זה, בין השאר, אני אומר שלהביא היום להפועל ירושלים, קבוצה שרוצה אליפות וחושבת הכי גדול, את סטנלי שן זהב ברנדי האגדי, זה קצת כמו לעג לרש, עם כל אהבתי אל האיש. אל תשכח שאת דאוסן הביאו באותו קיץ שזרים לא רצו להגיע וארז אדלשטיין הצליח להרכיב קבוצה רק באיחור ניכר. אין סיבה שקבוצה שגדולה שמתכוננת מספיק זמן מראש תחזק את עצמה בשחקן בן 40, אלא אם כן הוא מעוניין להגיע, להיקבר על הספסל ולהיטלטל בין הליגה כאן למשחקים באירופה.

שלום שוטה וצהריים טובים,

הייתי ממליץ ועל סמך נתונים בלבד להתרחק מהימור עדיפות נגד טאו, זה פשוט לא הולך. בנוסף הפעם הם גם הפסידו לבאדלונה בליגה, כך שהם ניצלו את "הקצאת העייפות". ברוב הפעמים טאו לקחו את ההימור עידפות ולכן דעתי היא שהסיכון גדול מדי אפילו שהמשחק בחוץ .

גיל

הסתבר שצדקת. הלכנו על רומא המנוולים + 4 בבית בשבוע שעבר, וטאו ניצחה שם בלי ארדוגאן ובלי סקולה. לך תבין חבורה נרפית של מנוולים כאלה, פשוט לא יאומן הרומא הדפוקים האלה.

לפני כמה זמן, אחד האייטמים באתר (לא זוכר איזה, אמנם אני קורא קבוע אבל אין בידי רשומות), עסק בדמיון של ירטין לברד ליף, לפחות בתנועות הגוף. ועכשיו נפל לי האסימון למי הוא דומה בתווי הפנים ובסגנון הכדרור המעט מיושן - לבורקו לבית ראדוביץ'. יכול להיות שזה המראה המזרח אירופי הקלאסי, אבל אני חושב שיש בהם מן הדמיון המובהק שאין להקל בו ראש.

וגם: כאוהד מ.כ חיפה (כיום אנחנו שוב מכבי, היידה), אני זוכר היטב את השחיטה של מכבי תל אביב ביד אליהו על ראשו של סטנלי שן זהב ברנדי. אכן תמונות קשות. לא, לא נעים בכלל היה כל הסיפור הזה. מבחינתי, על אף חיבתי הרבה אליו, הוא מקום שני בחביבותו אחרי אליל חיפה, סביבותיה, פרבריה וקריותיה, לפחות ב-10 השנים האחרונות – הלוא הוא מרקו "הידית" בוליץ'. מה איתו באמת? בחיי שאין לי מושג ירוק.

יום טוב,
שי

שמע, לגבי הדמיון בין ראדוביץ' לירטין, נשבע לך שאני הופך והופך ולא מוצא שום דמיון. אפילו לא קלוש, בחיי. מצד שני, חוזר וטוען שיש דמיון מסוים, לפעמים בולט מאוד אפילו, בחלק מהתנועות שלו ושל ברד ליף, אבל כדי לעלות על זה צריך להיות כנראה מספיק ותיק עם מספיק שעות ברד ליף מאחוריך.

לגבי סטנלי, תגיד את זה לבורוכוב ולאורן, שמופיע מעליך. סטנלי של היום לא ממש ברמה של לאתגר את מכבי ת"א, ולכן אני חוזר ואומר שאפילו מבחינה תדמיתית ומבחינת היומרות שלה, ירושלים צריכה להביא מישהו יותר בכיר ובטח יותר צעיר.

בוליץ'? הוא הגיע לכאן לפני חודשיים עם ציבונה זאגרב למשחק נגד מכבי ת"א ביורוליג, אבל לא שותף. הצטרף לקבוצה באיחור. הוא בא לשם לחודש וחצי כמחליף לאחד השחקנים שנפצעו ועזב בסוף פברואר.

שלום,

מחפש את השיר (מי מבצע וכו'), שהיה בהצגת השחקנים של שיקאגו בולס בשנות ה-90 (ייתכן שגם היום). שמעתי אותו גם בפרומו החדש של ערוץ הספורט לערוצים החדשים שעולים לאוויר.

אשמח אם תוכל לעזור לי,

תודה,

ירון

קבל את זה כאן, קטע ידוע ומפורסם של אלן פרסונס פרוג'קט מתוך Eye in the sky שנקרא Sirius

בהמשך לקטע שכתבתי אני-עצמי-במו ידיי בוש ככריס אני. כותב על הא ועל דא ועל אלון ועל שטיין, ומתעצל בכלל לבדוק מה קורה עם הבחור. וזה לא שזה כזה מסובך, כן? הרי ככתב "יורובאסקט" מוסמך אני זקוק רק להינף מקלדת ותקתוק עכבר כדי למצוא את שטיין ולבדוק השלום לו. ועל זה היה אומר האח הרשע (כי מתקרבים לפסח, כן?): "מה העצלנות הזאת לכם?".

ובכן, כעת אכה על חטא: שטיין מתגבר כארי בקבוצת הפאר ז'נבה דבילס (הדבילים של ז'נבה) מהליגה השוויצרית. כפי שזה נראה על פניו, ז'נבה זו היא קבוצת מרכז טבלה סימפטית ותו לא. עוד מתברר, כי לא הייתי רחוק יותר מדי בניחושי, והבחור אכן כיתת רגליו בליגה השנייה בגרמניה, שם היה קנון-קנון עת שיחק במדי ( ועכשיו לקחת אוויר) אייסביירן ברמרהייבן, וקלע 14.5 נקודות במשחק. זה היה לפני שתי עונות.

אממה, עלתה שוברת-השיניים הזו לליגה הראשונה, וממוצעיו של שטיין צנחו ל-3.3 נקודות בלבד. העונה, כאמור, עבר לדבילים של ז'נבה, שם, ביחד עם עוד ברנש בשם טומאשביץ', הוא השחקן המבוגר ביותר בקבוצה בגיל 29. נו, ואני שואל: וכי אפשר היה לישון לילה נוסף שנת ישרים אמיתית בלי לדעת את כל זה?

אלעד

אתה תותח. אין-אין עליך, מתה עליך, אתה הגדול מכולם.

היי ערן,

בהתאם לכך שמכבי ת"א תשחק העונה בסדרת ההצלבה ללא יתרון ביתיות, הכנתי סקירה של כל הסדרות באירופה שהסתיימו עד היום עם ניצחון של הקבוצה חסרת הביתיות.

את המאמר ניתן למצוא ממש כאן.

המאמר הוא בן חמישה חלקים ואת ארבעת החלקים הבאים ניתן למצוא בהודעות שמתחת. עוד כמה פרטים טריוויאליים לרווחתך ולרווחת הקוראים בנוגע לסדרות שנגמרו לטובת הקבוצות חסרות הביתית בשלב ההצלבה:

1. עד היום נערכו 103 סדרות של הטוב משלוש או מחמש באירופה, 27 סדרות נגמרו לזכות הקבוצות ללא הביתיות.

2. הפעם האחרונה בה זכתה בגביע קבוצה שהיתה ללא ביתיות בהצלבה היתה ב-1997 (אולימפיאקוס).

3. טאו היא כוכבת הסדרות הללו, היא ניצחה בחמש סדרות שונות שבהן לא היה לה ביתיות לעומת אחת בלבד שהפסידה. למעשה, השנה תהיה הפעם הראשונה שיהיה לה ביתיות בסדרה.

וכמה הערות לגבי מכבי ת"א בשלב זה:

1.המאזן של מכבי בסדרות הצלבה הוא שישה ניצחונות וארבעה הפסדים.

2. בכל הסדרות שאותן היא ניצחה, עמד לזכותה יתרון ביתיות.

3. בכל הסדרות בהן היא הפסידה, היא היתה ללא יתרון הביתיות (אסטודיאנטס ב-1992, פילזן ב-1997, טים סיסטם ב-1998, קינדר בולוניה ב-1999).

4. רק פעם אחת היתה מכבי עם יתרון ביתיות, איבדה אותו והחזירה אותו לעצמה (מול פאף בולוניה ב-2000).

5. מתוך ארבע הסדרות בהן הפסידה, שלוש הסתיימו ב-2:1 ואחת בסוויפ 2:0 - מול קינדר ב-1999.

6. בשש הסדרות בהן היא ניצחה, שלוש נגמרו ב-1:2 ושלוש ב-0-2.

7. מעולם לא זכתה קבוצה שעברה את מכבי, בגביע עצמו. קינדר הגיעה הכי רחוק ב-1999, אבל הפסידה במשחק הגמר.

זהו.

עודד

אתה תותח, אין-אין עליך, מתה עליך, אתה הגדול מכולם.

היי ערן,

רק אתמול הרהרת לאן נעלם עדי אזולאי, והנה כבר למחרת הוא על הקווים בראשל"צ. מכיוון שאני אוהד מכבי ראשל"צ אני עדיין זוכר שהוא אימן את גיל איזה שנתיים, אז אולי תטיל על גיל משימה (אתה הרי האח הגדול, לא?) שייתן לנו את התרגיל של גיל הפעם על מאמן.

דבר נוסף, אני לא מבין את הסלידה משיטת הפיינל פור. מה לא לגיטימי בזה שמאמץ ספורטיבי ממושך מתנקז לשיא של אירוע אחד שבו מוכרעת האליפות. הרי זה קיים גם במכללות, ביורוליג, בצרפת ובענפים נוספים כגון הסופר בול, אגרוף וטניס שבהם התואר נקבע בהתמודדות חד פעמית ולא בסדרת משחקים. מה לא ספורטיבי בזה?

יש משהו מאוד מיוחד בכך שמאמץ של עונה שלמה מוכרע בבת אחת בין שני הטובים ביותר, שעמלו כל העונה כדי להגיע לרגע הזה. זו דעתי האישית לפחות. מה שכן, היה עדיף ליצור קצת יותר עניין ומשחקים בשיטה של פלייאוף בסדר יורד: כלומר, 1 עד 8 בשיטת הטוב מ 5, חצי גמר בשיטת הטוב משלושה ומשחק גמר אחד. מה אתה אומר?

דדי

דיברתי עם גיל על העניין הזה, הוא לא מת על הרעיון. כנראה שזה קרוב וטרי מדי, ואולי ישנם דברים שלא מתאים לו לומר, לך תדע. לא נכנסנו לזה, אבל הוא ביקש שלא. אח גדול או לא אח גדול, הוא צפצף עלי הפעם. בסופו של דבר, אל תשכח שהוא לא עיתונאי שיושב בצד ואומר את דעתו. הוא מעורבב, או היה מעורבב עד צוואר בעולם הזה, ואני יכול להבין את הבחירה שלו שלא לכתוב על אזולאי.

מבחינת הפיינל פור, אני אומר שיש כבר שיטה כזו. קוראים לה גביע המדינה. בעצם, מה שעשו כאן זה להפוך את הליגה לעוד טורניר של גביע המדינה, רק כזה שאורך 27 מחזורים שרובם לא קובעים שום דבר. לכן אני לא בעד פיינל פור וגם לא בעד הרעיון שהצעת.

אני כן אומר, שאם כבר פיינל פור אז רק מסיבה אחת: מכבי ת"א היא לא קבוצה רגילה, והליגה הישראלית היא לא ליגה רגילה. בליגה שבה אותה קבוצה לוקחת אליפות ב-36 מ-37 מקרים, או כמה שזה, מן הראוי שהקבוצה הזו תיתן פור לאחרות. אין מה לעשות, זה המצב. הפור הוא מסוכן, הוא בהחלט כזה שקבוצה אחרת יכול לקחת אותו בשתי ידיים, אבל זה מחייב את מכבי להמשיך ולהיות חזקה. אם היא תהיה כזו, רוב הסיכויים שהיא תזכה גם הפעם, על אף השיטה שדופקת אותה באופן מאוד מובהק וברור. בגדול, אני בעד גמר פלייאוף של הטוב משלושה, או גמר בשיטת בית-חוץ על פי הפרשים, כפי שמתקיים בחצי גמר גביע יול"ב, למשל.

כתבת לאחרונה באחד האייטמים: "מדהים. אין פה מאמנים". צודק, באמת אין פה מאמנים ולכן בתור קורא נלהב אני לא מבין איך בן אדם כמוך, בעל ידע והבנה כה נרחבת בכדורסל על כל ההיבטים שלו לא הולך ופוצח בקריירת אימון.

יאללה ערן, מחכים לך על הקווים, תעשה את כולנו גאים!

נ.ב. - כל הנאמר פה אינו נאמר בציניות.

אסף

תודה-תודה וגם חן-חן. אבל כנראה שלא. קודם כל, רקע: יצא לי לאמן קבוצה בליגה לילדים במכבי פ"ת לפני הרבה שנים אחרי הצבא) והלך ממש לא רע. העניין הוא שנכנסתי לתוך עולם העיתונות , השקעתי בו ולא נותר לי זמן. היום, כשדווקא יש לי זמן ברמה העקרונית לפחות, חייבים ללמוד וצריך תעודת הסמכה. התשובה האמיתית פשוטה עד מזעזעת: אין לי כוח לשבת וללמוד עכשיו. אם אפשר היה לאמן כמו פעם, בלי תעודה, יכול מאוד להיות שהייתי הולך על זה בכיף, אבל לא בגילאי בוגרים. מקסימום נוער או נערות וסביר שאפילו מתחת לזה.

השן כשל ולא הגן על מבצרו בנצרת עילית. 14 ו- 14 סולידיים (ו-6 איבודים). הפסד להפועל חולון מוליכת הטבלה 92-85.

דודי

כנראה שהוא כועס ומבואס על שכתבתי עליו, שהוא לא מתאים לשחק בעונה הבאה בהפועל ירושלים, אז הוא משחק בהילוך ראשון, החביב הזה. וזהו זה להפעם. עד כאן.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד לכם.