הבטחתי לפני כמה וכמה שבועות להציג כאן את איתי סלע הפלאי, ילד שאוהב את העולם והעולם אותו אוהב, מכל הלב.

ובעיקר, הוא אוהב NBA. עד כדי כך אוהב NBA, שהוא עושה דבר מדהים בעיניי, בטח ובטח בגיל הזה (עוד מעט 8). הילד מכוון את הסלולארי ומזמין השכמה בכל יום שבת לפנות בוקר, כדי לראות שידור חי של משחק NBA. ואם יש שני משחקים בזה אחר זה? הוא מנסה לראות את שניהם. לפעמים גמור מעייפות ומוותר באמצע, אבל היו גם מקרים שראה שניים ברציפות.

וזה הרי סבל בלתי יתואר, תגידו מה שתגידו, לראות שני משחקי NBA בשידור חי עם כל ההפסקות, הפרסומות והטיימאאוטים הבלתי מסתיימים שיש שם. סבל בלתי יתואר. סיפור של 5 וחצי שעות בערך.

בבית, מול המחשב, הוא עובר על כל הבוקסות של המשחקים ומאתר דאבל-דאבלים וטריפל דאבלים. בין לבין הוא שואל אותי אם השחקן ההוא מיוסטון היה פעם בדאלאס, ולמה השחקן מטורונטו לא בחמישייה, אם הוא קולע בדרך כלל יותר מהשחקן האחר. עניינים שברומו של עולם, רבותי.

על בסיס רעיון שכבר הגו לפניי ועלה כאייטם גם כאן (אחיינו של סהר רחמים המדווש נמרצות בערבות היורוליג, זוכרים?), הנה אותו פרינציפ בכיכובו של איתי סלע הפלאי, רק שהוא מדבר על NBA ולא על יורוליג. בינינו, עושה בשכל כבר מגיל צעיר. יורוליג, כמו שאנחנו רואים כמעט מדי שבוע - זה חרטאבונה. אם כי נאהב כדורסל אירופי לנצח, עד נשוב אל עפר.

תראו כאן רצף שאלות מקריות שמופנות לילד, והוא עונה עליהן באחוזי הצלחה גבוהים מאוד. ותאמינו לי שאפשר היה להעלות את הרף ואת רמת הקושי בכל הקשור ל-NBA, וגם שם הוא היה מצליח לא רע בכלל.

אז תרשמו את השם. וגם את הפנים. יכול להיות שיום אחד, בעוד 30 שנה או משהו, יבוא איזה מטורלל, יבנה אתר וישים צילום של איתי בחידת בעל המאתיים. בינתיים, הוא מתחיל את הקריירה בבית הספר לכדורסל של עירוני רמת גן. כתה ב'. נראה מה הלאה.

כך או אחרת, אחרת או כך, עברו כמה שבועות, התנהלנו באיטיות האופיינית לנו, שהרי נוחות, נינוחות ונוחיות הוא המוטו המוביל בחייו של יו"ר הדירקטוריון. ועכשיו הקלטת הלוהטת של איתי סלע סוף-סוף מוכנה.

אז צאו לדרך, ממש כאן (ותסבלו פרסומת קטנה לפני רק בשביל החלון וידאו)