הודעות נשיאותיות אל העם הצמא לעוד

ידוע, ידוע. הקצב קצת הואט, אבל גם התנאים לא משהו. יש הרבה עבודה והכל בבת אחת. ההצלבה כאן, ירושלים – מכבי, חופשת פסח, רעיית הנשיא נופשת לה, הילדים, הברדק. לא קלה היא לא קלה דרכנו כבר אמרו חז"לינו. ועל זה אין אלא לומר: לא נכחיש זאת.

הלאה. ולפני הכל, גם לפני ג'נקינס, ביינום וכל אלה, טניס וכמה מלים על רוז'ה-שלנו.

פדרר הפסיד בפעם השנייה בתוך שבועיים בשלבים המוקדמים של טורניר. קודם זה היה באינדיאן וולס, עכשיו במיאמי. בשני המקרים זה קרה נגד גיז'רמו קניאיס מארגנטינה, שחזר משנה ורבע של השעייה בגלל ענייני סמים כאלה ואחרים. קניאס, כמו הארגנטינאים שאנחנו מכירים מהכדורסל, הוא פייטר בן זונה, שמאוד קשה להוריד מהגב. הוא מטפס ושורט ולא מרפה.

אכלנו אותה 6-7 במערכה הראשונה, חזרנו עם 2-6 לטובתנו ובשלישית, אחרי שכבר הובלנו 0-3, הוא פתאום חזר. באאאם – שוב 6-7 לטובת הארגנטיני. נגמרו מסעותינו על המשטחים הקשים בארצות הברית. ועכשיו, אחרי מנוחה קצרה וחזרה לאימונים, רוז'ה-שלנו ייצא לאירופה כדי לשחק על חימר ולהתכונן לשאיפת חייו כרגע - זכייה ברולאן גארוס. הפעם הוא לוקח ולא יעזור כלום, כל ההפסדים האלה הם רק קומופלאז' גדול, זה לא ברור לכם?

כדי לעודד את רוחו אבקש מכולם לספירת אחת, שתיים, שלוש אורי גלרית, להתייצב על רגליכם ולזעוק עימי את ההמנון: היידה רוז'ה-שלנו, היידה, היידה, היידה!

מה עוד?

מלחה. תגידו, זה לא אשכרה פלאשבק? לא רק החזרה של ג'נקינס להפועל ירושלים, אלא גם המפגש בינו לבין וויל ביינום. ת'אמת, זה לא שחזור של ג'נקינס-סולומון? שני פרחחי כדורסל, שכל אחד מהם יכול לנקוע קרסול ליריב בזכות המהירות, והאחד על אחד, והטעיות הגוף ושינויי הכיוון, ייפכשו לראשונה. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שכבר היינו בסרט הזה.

כולם מדברים על זה שג'נקינס לא הגיע כדי לשמש רכז ראשון, אלא יעלה מהספסל כמחליף לדרור חג'ג'. והנה, באותה נשימה ממש, אומרים שחג'ג' פצוע ורוב הסיכויים שלא ישחק. זה אומר שנראה את ג'נקינס מהרגע הראשון על המגרש. ומה אם הוא ידפוק משחק של 24, 7 ו-6 וגם 4 חטיפות ודאנק מנצח, וירושלים תנצח ב-15 הפרש? גם אז הוא יהיה על הספסל כמחליף של חג'ג'? אתמהה ממושכות נוכח הסיטואציה המוזרה, ואמתין לתשובתו של דן שמיר.

הלאה.

הולכים ומתגברים הקולות הטוענים, שמכבי ת"א לא רק שתגנוב משחק מצסק"א אלא רק תעבור אותה ותגיע לפיינל פור. איפה שמעתי אותם? אולי בחלום. סתם, סתם. האמת שיש יותר ויותר תגובות ותחושות חיוביות מסביב פתאום. קשה להסביר. אולי זו האופטימיות שאנשים במכבי ת"א חייבים לשדר, כי אם לא הם אז מי? ואולי אלה חוזי הנבואה השונים, שזורעים שביבי תקווה כדי לצאת אחר כך בגזירי כותרות ולהציג אותן לראווה כדי לומר: 'הנה, ראיתם שאמרתי את זה ראשוןו? אמרתי לכם, אמרתי לכם'.

לא בדיוק ברור על סמך מה מכבי תעבור את צסק"א, אבל אם אני לא טועה, ונשיאים בדרך כלל מדייקים בעובדות שלא לדבר על ראשי דירקטוריונים, מלבד פפאלוקאס והולדן אין לצסק"א מוביל כדור אמיתי שיכול לחפות על שניהם. במלים אחרות: מה קורה אם ירטין מצליב קרניים עם פפאלוקאס באמצע המשחק, דוחף לו נוגרה והשניים מובהלים לבית חולים?

להלן הודעת בית החולים סוקולובסקה, מיסודו של הגביר רן בוגרשוב, אשר במוסקבה העיר: 'כדורסלן צסק"א מוסקבה ויקיר העיר, תיאודורוס פפאלוקאס, נפגע היום קשות במהלך משחק כדורסל בעקבות פגיעה אלימה ומכוונת של הפרחח הסרבי גוראן ירטין. בראשו של פפא בוצעו 16 תפרים והוא נשלח לביתו תחת השגחה רפואית צמודה לאחר שחש בכאבי ראש עזים מלווים בבחליות והקאות. הוא ייאלץ להיעדר מפעילות בשבועיים הקרובים. באשר לכדורסלן מכבי ת"א ירטין, ובכן, הוא עדיין שרוי בקומה'.

טפו טפו טפו, מלח מים מלח מים, חלילה וחסה, כן? אבל תודו שזה פתרון לא רע. ואם זהו התסריט, פתאום אני מבין את כל אלה שאומרים שמכבי ת"א תעבור את צסק"א, וגופו של אטורה מסינה יתכסה ספחת כחול אשר על שפת הים לרוב.

יש עוד? כנראה שכן, כי האצבעות מסרבות להפסיק ולנוע על גבי המקלדת הנאה כרפאל של איתי סלע הפלאי, שגירש אותי מהמחשב הנשיאותי כדי לשחק בו עם חבר באיזה ספיידרמן או משהו.

מסתמן: תגידו, יום חמישי, מחר כאילו, רמת חן נגד רמלה. באיזה שעה זה? כי אם זה מוקדם, נניח 18.00, יש בהחלט מצב ריאלי במיוחד שנקפוץ לראות. הלו, אהובתי משחקת שם. תמרה מור, מה זאת אומרת מי? ולראות אותה (היום, השעון נראה כמו שחוזר אחרי עצמו במין דיוק מרגיז) נגד פלאנט פירסון ולייני סלוויין וכל אלה, יכול להיות מעניין. מודה, הטחינה הבלתי פוסקת של 'ספסל' בענייני פלייאוף הנשים הכריעה אותי. בכל זאת, פלייאוף, אתם יודעים. שווה איזו גיחה.

וזהו בינתיים. אורי גובר, אתה שומע? זוכר שזכית בשטר הריחני לא מזמן אחרי שפתרת את אחת החידות של בעל המאה? יפה, אז הנה, הנשיא מבצע הליכה במיוחד בשבילך לעבר תיבת הדואר כאן לא רחוק. צפה הגעה אולי כבר בששי. ואגב, מה עם החידה הנוכחית, אתם פותרים או לא פותרים? מה יהיה איתכם, תגידו? אוזלת יד משוועת, סיומת רעה מאוד בתוך הצבע. יאללה. תתאפסו.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד לכם.