נמשכות ההכנות לסדרת ההצלבה של מכבי ת"א נגד צסק"א מוסקבה דרך 'שיר אחד ביום', ואחרי בוני אם וסטינג הגיע תורו של אלטון ג'ון. 'ניקיטה' היה אחד השירים הכי מפורסמים שלו באמצע השמונים והצליח מאוד גם בארץ.
בגדול, אם אני מבין נכון, הסיפור הוא כביכול על בחורה שהתאהב בה (ניקיטה, כמובן, תתעוררו), אבל אין מצב שהקשר יתממש. היא תקועה שם מאחורי חומת ברלין, מבלי יכולת לפרוץ אל המערב. כל השנים הייתי בטוח שהשיר הוא על בחורה רוסייה, וגם הקליפ עם השלג והחיילים עזר לי לחשוב ככה. פתאום אני מבין שמדובר בכלל בתקופה של חומת ברלין ומזרח גרמניה.
לא קריטי. רוסיה, מזרח גרמניה. לא רחוק מדי מבחינת הכיוון והרעיון הכללי. מה גם שניקיטה הוא שם פופולארי לגברים ברוסיה, ראו המקרים ניקיטה קורבאנוב, שחקן צסק"א בהווה, או של מורוגונוב ושבאלקין, שניהם שחקני צסק"א מוסקבה בעבר. והרי עבור צסק"א הגענו ולשם כך התייצבנו כאן, לא?
יפה.
כאן זה אלטון ג'ון עם ניקיטה היפה שלו.
וכאן שני הקישורים הנוספים לשבוע צסק"א ורוסיה בכדורסלע:
זה של סטינג.
וזה של בוני אם.
שניהם הופיעו כאן בימים האחרונים בלינקים נפרדים (תציצו בארכיון של 'שיר אחד ביום').
תיהנו מהשלישייה וסופ"ש נאה כרפאל לכם.
