הרים לי טלפון איזה יווני שנופש באחד האיים שם, עיתונאי שמצוי איתי בקשר ברמות כאלה ואחרות, עוד מהימים בהם רצתי אחרי כל העברה של איזה ג'ורג' סמית' מהיראקליו לאפולון פטראס.
הוא שאל מה חדש עם איש הספחת. אמרתי לו שעל מקומו עומד.
איך זה, הרי רצו להחליף אותו, הוא אמר.
תנצח אתה את צסק"א וגם אותך ישאירו, עניתי.
הוא שאל מה קרה להלפרין והאם הוא היה חולה או פצוע בחמישי האחרון, אחרי שביום שלישי שיחק 23 דקות במוסקבה. אמרתי לו, שהוא הוכתר כנחנח הרשמי של מכבי ת"א, בכך שהספחת הוציא אותו מהרוטציה כדי לשחק הכי אגרסיבי שאפשר.
הוא שאל אם שמעתי משהו על זה שדייויד בלאט יחליף את פיני גרשון באולימפיאקוס בעונה הבאה. שאלתי אותו מאיפה הוא יודע מה מתרוצץ לי במחשבות כבר חודשיים-שלושה.
והוא שאל גם, מה הסיכויים לדעתי שמכבי עוברים את צסק"א ביום חמישי. אמרתי לו שבערך 20 אחוז, אולי 30 ושאלתי למה זה משנה. הוא אמר שיש לו התערבות על 50 דולר עם מישהו והוא רוצה לקבל חיזוקים מאנשים שראו את שני המשחקים בסדרה.
ואז התחלפנו ואני שאלתי אותו שאלות.
שאלתי אותו מה קורה עם רבנו הגרשוני. הוא אמר שלמיטב הבנתו, אין שום סיכוי שהוא ימשיך באולימפיאקוס בעונה הבאה, אלא אם כן יזכה באליפות יוון, אבל כרגע בכלל לא בטוח שאולימפיאקוס תעבור את אריס סלוניקי בחצי גמר הפלייאוף. הוא אמר גם שהשחקנים היוונים של אולימפיאקוס בטירוף על רבנו, מאחר שהוא בנה קבוצה של זרים, הביא כל מיני מולאומרוביצ'ים וסטפאנובים והוסקינים, לא סמך על מרבית המקומיים ולא נתן להם להתבטא כמו שצריך.
עד כדי כך, שאלתי, ומיד זממתי על צילום של סחור-סחור.
יותר מזה, הוא אמר. הם לא יכולים להסתכל לו בעיניים מרוב שהם כועסים עליו. גם הקהל בטירוף עליו.
וההנהלה, שאלתי.
אמר שהם רוצים לדעת טוב-טוב איזה מאמן יש להם בכיס, לפני שיסיימו את החוזה עם גרשון, ושכנראה שאין ברירה אלא להפוך הכל ולעשות חריש עונה רביעית ברציפות גם הפעם, אחרי שהקבוצה עברה ממש טלטול מוחלט בקיץ וגם תוך כדי עונה.
שאלתי אותו מה אומרים הלאה, מי ממשיך ומי לא. הוא אמר שסקוני פן והנרי דומרקאנט הולכים הביתה בקיץ, כי באולימפיאקוס אומרים שפן הוא לא רכז ושלא צריך לשלם מיליון דולר לדומרקאנט, שכל מה שהוא עושה זה רק לזרוק לסל.
אמרתי לו שאולימפיאקוס הביאו את דומרקאנט בקיץ, כי בשנים האחרונות הוא ניצח את פנתינאייקוס שוב ושוב עם אפס פילזן, אז כנראה שחשבו שם, שאם ייקחו אותו אליהם גם אולימפיאקוס תנצח בדרבים בלי הפסקה. הוא ענה לי: אז מה, גם גרשון ניצח את פנתיניאייקוס כמה וכמה פעמים עם מכבי, ומה נהיה עכשיו? מאזן הדרבים העונה עומד על 1-2 לאוברדוביץ'.
אמרתי לו שהוא צודק, העיקרון בשני המקרים של רבנו ושל דומרקאנט היה כנראה דומה. יפה, הוספתי. אולימפיאקוס באמת פראיירים. גם יסאיטיס רק זורק שלשות ומכבי משלמים לו פחות ממיליון.
אמר וואלה, היווני, רק במלים אחרות.
שאלתי אותו מה עוד. ורק עכשיו אני נזכר, שחבל שלא הזכרתי גם את ריאן סטאק.
הוא אמר שסם הוסקין, שהגיע כדי לשחק ביורוליג בלבד, סיים את הקשר שלו עם אולימפיאקוס ועובר כנראה לוידי ויצ'י בולוניה, או לקייב. שתיהן הציעו לו חוזה עד תום העונה, והוא מעדיף את בולוניה למרות שקייב דיברו על יותר כסף. אמרתי לו: יפה, סקופון חביב הבאת. ויש עוד?
אז הוא אמר, שאולימפיאקוס שמה עין פחות או יותר על כל היוונים שמסתובבים באירופה, בין אם זה ניקוס זיסיס, ביג פאפא, פוטסיס או קאקיוזיס, ובעצם גם על ספאנוליס מיוסטון רוקטס הם זוממים. הם הבינו, שצריך להעלות את רמת היוונים בקבוצה ולהביא לפחות עוד תותח מנוסה אחד מבין אלה, אם לא שניים.
אמרתי לו: נאה כרפאל. לא, סתם, לא אמרתי. הוא לא היה מבין.
אבל דווקא אז, מבלי ששאלתי כלום, הוא אמר פתאום שאולימפיאקוס רוצה לפנות לשאראס ולהציע לו חוזה גדול, במקרה שהוא ירד מהעץ של ה-NBA שטיפס עליו.
אמרתי לו: בואנ'ה, הכל אתה יודע. הוא הצטנע.
ביום שני אני חוזר לאתונה, הוא אמר. עכשיו חבר שלי קורא לי, אני הולך לאכול דגים טריים וביום שני אני חוזר לפיח.
איך הילדים, גדלים? הוא שאל, לפני שניתק.
מה אתה יודע, עניתי. גדלים, גדלים, אל תשאל. אנחנו הולכים על שלישי.
מה אתה אומר, הוא הזדעק. ברכותיי לך ולליידי. פיי, כוס אמק, הוא הוסיף, פחות או יותר, אני – אפילו חברה אין לי ואף אחת לא רוצה אותי.
איך ירצו אם כל יום אתה יושב בעיתון עד הלילה? בן כמה אתה כבר, יא חמור, התעניינתי.
לא זוכר, תאמין לי, הוא ענה. הלחץ בעבודה דפק לי את הראש. אני חושב ש-35.
טוב, סדר שני כרטיסים לפיינל פור, בחייך, אני אבוא עם מישהו ונדבר קצת, לא ראיתי אותך כבר שנים.
עזוב אותך, עכשיו אני הולך לאכול דגים טריים פה בפינה עם קוסטה. מכיר את קוסטה?
לא, עניתי. לא חושב.
לא נורא, הוא אמר. גם אני הכרתי אותו רק אתמול.
וזהו, ככה זה הסתיים. הכל אמיתי. כולל הסקופונים הקטנטנים שבפנים. שבוע נאה כרפאל לכם ופסח שני שמח ומבדח. אהה, ולמה אין גרשיים לציטוטים? רבאק, נו, ערב חג עכשיו, בחייכם.