הודעות לאומה היושבת בציון ובתפוצות

ראשית, כמובן, הבעת עצב ויגון קודר, בעקבות מותו של סטיב מאלוביק, האיש שדפק צ'אקות מאותן בלטות במשך כל כך הרבה שנים בארץ וקודם שהגיע לכאן הספיק לעשות גם עונה בליגה האיטלקית (רומא), הנערצת עלינו עד מאוד, כאן בנשיאות ובדירקטוריון גם יחד.

נבנה לו היום-מחר הספד ונמצא לו חלקה טובה בתוך הלינק המפואר והמכובד 'לזכרם', המהווה חלק בלתי נפרד מכדורסלע, ואולי אחד החשובים בו.

שנית, אני מבין שמחר אמור להתקיים משחק השלמה בין מכבי ת"א למכבי ראשל"צ שסוגר את הסיבוב השני בליגה באופן סופי ומוחלט (איבדתי לגמרי את הכיוון בליגה הזו, מוכרח להודות על אף שאיש אינו מכריח אותי). לפיכך, ביום שלישי תופיע כאן מהדורת ניפויים חגיגית מרשימת המועמדים לתואר 'חביב נולד', מבית מדרשן של סיפרה בסלע וכדורסלע. כל ניפוי או עלייה לסיבוב הבא ילוו בנימוקים. לא כל אחד מהם יהיה מקצועי, ובהחלט יכולים להיות גם נימוקים והסברים רגשיים שילוו את ההדחות, למשל, אבל שום דבר לא יתבצע ללא הסבר.

שלישית, התייחסות קצר לפסקה שקפצה לי מתוך טור של אריה מליניאק היום בעיתון שיש לו מדינה: "במקום להתווכח אם העונה היתה הצלחה או כישלון", הוא כותב, "צריך לראות את העובדות כהווייתן. נכון שמכבי הגיעה למרחק 40 דקות מהפיינל פור ונמנית עם שמונה הראשונות באירופה. אבל הפער בין הראשונה (צסק"א) לבין השמינית (מכבי ת"א) במגרש נייטרלי הוא 25 הפרש".

נו, מוזר ומעניין גם יחד. זו פיסקה שאמורה היתה לחתוך עניין במקום להתלבט בפרהסיה, ולהדגיש 'עובדות כהווייתן'. אז ממתי צסק"א ראשונה? ממתי מכבי שמינית? ועל סמך בדיוק? אולי פנתינאייקוס או טאו הן הראשונות דווקא? אולי דינמו מוסקבה היא שמינית? שהרי צסק"א נזקקה לשלושה משחקים כדי לעבור הלאה, וטאו ופנתינאייקוס לשניים בלבד.

ועל סמך מה החליט רייב מליניאק, שבמגרש נייטרלי הפער בין צסק"א למכבי ת"א הוא 25 הפרש? שלושה משחקים התקיימו בהצלבה, אף אחד לא במגרש נייטרלי, אז מה הביא אותו לחשוב ככה, תחושות? הערכות? לא סיכמנו שמדברים על עובדות כהווייתן? אתמהה נואשות וממושכות ולא אבין זאת.

רביעית, היום, במודעה בעיתון, שמתי לב שערוץ 5+ לייב פתוח ללא תשלום לתקופת היכרות. אפשר בבקשה שהוא יישאר כזה עד סוף תקופת הפלייאוף ב-NBA? אחר-כך אתם מוזמנים לסגור אותו, אין לי בעיה עם זה.

חמישית, ברכות לחנוך מינץ ולאשקלון, על שהביאו זר בכיר לפחות בפוטנציה, דימרקו ג'ונסון, שעד לפני כמה שנים עוד דיברו עליו כעל מועמד למכבי ת"א ושיחק במילאנו ובפזארו. ברור לגמרי שאם הוא מסתובב חופשי בתקופה הזו ואף אחד לא צד אותו ושם אותו בכלוב של זהב, הוא כנראה לא מה שהיה פעם. ברם אולם ואף על פי כן, מאוד ייתכן שהוא יכול לעשות הבדל באשקלון בין ירידה להישארות.

שישית, בקרוב יתקיים שינוי והלינק 'אנאלפבית' ייפרד מאיתנו לטובת לינק אחר. אפשר לשמוע את גלגלי המוח טוחנים במרץ בעודם תרים אחר רעיון חלופי, מכאן ועד למקום מושבה של נשיאות הסיפרה אי-שם ליד המערה החשמלית, הסמוכה לחוף הים בתל אביב העיר.

שביעית, מאוד מצא חן בעיניי החיבוק הממושך בין אטורה מסינה, שמעדיף לשמור על הבעה קפואה ורצינית משך רוב ימות השנה, לבין דייויד ואנטרפול, אחרי הניצחון על מכבי ת"א. ואנטרפול פצוע כבר זמן רב ואם הבנתי נכון, הגיע במיוחד למוסקבה מארצות הברית, כדי להיות ליד הקבוצה ולעודד מהצד. זה היה חיבוק אמיץ, מה שנקרא. חיבוק של המון הערכה והמאמן הוא שיזם אותו. אהבתי מאוד. וגם נזכרתי, שאי-שם, עוד לפני שהגיע אנתוני פארקר למכבי ת"א, הצבתי את שמו של ואנטרפול באחת הרשימות שעסקו בשמות מועמדים כדאיים למכבי ת"א בעמדות הגארד. נו, אז כתבתי.

שמינית, התפנו בשעה טובה ימי חמישי בערב. מה עושים עכשיו, מפעילים קצת את הגוף? למשל, הליכה? כדורסל בהליכה? מחיים קצת קשרים שמתו או הלכו לאיבוד ונפגשים? אולי אפילו יוצאים לאיזה סרט קולנוע טוב ומזמינים בייביסיטר? החיים עשויים להיות יפים מאוד בלי נואל פיליקס, גוראן ירטין ומבטם המדופרס של שמעל'ה מזרחי ודייויד פדרמן על הספסל, לא נכחיש זאת.

תשיעית, אני צריך עוד לעבור על ים מיילים שהגיעו מכם ולהעלות למהדרות שאלות-תשובות. חלק מהם ארוכים ודעתניים משהו, ויהפכו כנראה לאייטם אחד ארוך של קוראים-כותבים או משהו כזה. מקווה להגיע לזה מחר, לא שכחתי אף אחד והכל כאן, זה בסדר.

עשירית והכי חשוב, שלומות ונצורות לכם לאורך כל היום, השבוע ועד סוף החודש לפחות.