מייל שהגיע מאבי סגל גרם לאנשי דירקטוריון כדורסלע ללחוש מקרוב את זיפי זקנם המצמחים באיטיות. הצדק בדבריו של האיש לא נתן לנו מנוח. וכך הוא כתב:

"אני קורא בעניין את הדיון סביב מלחמת יותם הלפרין והעיתונאים, וכרגיל אני נהנה מכל רגע של קריאה באתר זה - עד שאני מגיע לביטוי 'איש הספחת'.

כשהייתי בכיתה ד', חבריי לכיתה קראו לי 'סוס' כי שם משפחתי התחיל באות סמ"ך. זה בערך הגיל המתאים ביותר להדביק כינוי גנאי לאדם על סמך שמו. קל וחומר כינוי המתאר מחלת עור מאוד לא סימפטית. אני שמח בשביל ספאחיה שלא קוראים לו סרטניה או איידסון, בעיקר אם הוא מקוראי אתר זה, אבל גם כך זה לא מתאים לעיתונאי ברמה גבוהה, ובעיקר ברמת רגישות גבוהה בדרך כלל - כפי שאתה מפגין בפרשת הלפרין.

ואגב, אני מתאר לעצמי שלא היית מעז לכנות בשמות דומים אנשי ספורט ישראלים. לא היית מדבר על 'פיני גרדת', או על 'צביקה שפשפת', או על פרשן הספורט הוותיק 'אריה מניאק'. קל יותר להיטפל למאמן זר, בעיקר כשהוא לא נראה בגודל של צ'ורצ'יץ'. גם אם ספאחיה באמת קשה על אנשי מכבי ואוהדיה כספחת, זה עדיין לא אמור להפוך לשמו השני. בקיצור, לא מתאים.

(ובהזדמנות זאת, אני שמח לקרוא אותך גם במקור-ראשון, שם עבדתי פעם ככותב - הרבה לפני שהגיע לשם אבי סגל מהספורט)".

מה נאמר ומה נוסיף. חשבנו על זה. מעט מאוד זמן, אגב. היה ברור לכולנו מהר מאוד שהצדק בדבריו. מסכן הספחת, מה עשה לנו שהדבקנו לו פסוריאזיס? והאם אין הוא צודק, מר סגל, כשהוא סונט ביו"ר הדירקטוריון וטוען כי המעשה מקביל לשטות מטופשת במיוחד של ילדים בכתה ד'?

אכן כי כן, היה אומר על זה דני דבורין, הגיע הזמן לעשות מעשה. אמנם תיכף מסתיימת העונה ואיש הספחת הוא ביטוי אליו כבר התרגלנו, אבל בואו נודה בשקט-בשקט שהוא אינו מהמוצלחים. יש עוד כמה ביטויי סלנג וכינויים שצמחו כאן, בכדורסלע, לאורך העונה הזו כמו נאה כרפאל, למשל, שגם הוא מכוון לאדם מסוים ואיש אינו מבין או יודע את פשרו האמיתי, יען כי הוא סתם משתלב בתוך משפט איך שבא לו. אבל איש הספחת?

ויתרנו.

מחקנו.

גמרנו.