ומה היום בגזרת רוז'ה פדרר? עוד בומבל'ה נעימה למראה והפעם על הראש של טים "שחקן עבר" הנמן, האנגלי שאמור היה להביא פעם אחת נחת לאוהדים המקומיים, אבל שוב לא הצליח, אם כי במקרה הזה הדברים ברורים לחלוטין, צפויים לגמרי, כל כך לא מפתיעים והלכו לפי הספר ואיזה עוד ביטוי אתם רוצים שאכתוב כאן, כדי להסיר כל ספק מהעניין?

כמו בניצחון על רישאר גאסקה, גם הפעם סיים רוז'ה-שלנו את המשחק אחרי שלוש מערכות קלות: 4-6, 0-6, 2-6. מה אפשר להגיד עוד מלבד צמד המלים הכה רומנטי: איזה תותח.

ומה קורה אצל שאר החבר'ה שעלולים לסכן, אם וכאשר, את פדרר בהמשך הדרך? איוון לוביצ'יץ', המפגיז הקרואטי, ניצח בקושי רב את פליסיאנו לופז אחרי חמש מערכות כשהאחרונה נמשכת ונמשכת ונמשכת ומוכרעת בדרמה גדולה.

לייטון יואיט האוסטרלי, אחלה שחקן בעיניי אבל מהסוג שמשתפן כשהוא רואה את רוז'ה-שלנו, עבר בקלות את פיליפו וולאנדרי האיטלקי, אבל גם אתם הייתם מנצחים אותו כי הוא שחקן חמר לכל דבר ואין לו הרבה מושג על דשא בכלל ובטח על הדשא של ווימבלדון המחייב. עוד מתקפל ברגעי-אמת, מריו אנצ'יץ', עבר בקלות את סנגווינטי מאיטליה 0-3.

מה עוד, מי עוד? אוקיי, דויד נלבנדיאן מארגנטינה, אחד הטובים בעולם כרגע, ומאלה שאני הכי פוחד מהם במקרה של רוז'ה-שלנו, עלה לסיבוב השלישי אחרי ניצחון חלק על ארנו קלמנט הצרפתי. מוכרח לומר שלא אהבתי את הניצחון הקל הזה ואני דורש במפורש משאר המתמודדים נגד נלבנדיאן לנסות ולסחוט ממנו מערכות כדי לעייף אותו ככל האפשר לקראת השלבים המכריעים. עשו ג'סטה, בחייכם.

האמריקאי אנדי רודיק, גם הוא אוכל קש באופן רציני מאוד מפדרר בשנים האחרונות, עבר את יאנקו טיפסרביץ' הסרבי ויצא בשלום מהפסד במערכה הראשונה בדרך ל-1-3. גם ג'יימס בלייק, עוד אמריקאי, עלה לסיבוב השלישי אחרי ניצחון 1-3 על וואנג מטייוואן. כמה חבל.

בסיבוב הבא יפגוש רוז'ה-שלנו את ניקולס מאהו הצרפתי, הנחשב טוב פחות משני היריבים הראשונים שלו בטורניר, גאסקה והנמן. לא שאני חושש, אבל אלה, הקטנים האלה, הכי מסוכנים בדרך כלל. אבל עזבו, מאמין שיהיה בסדר.