אם יש משחק שהייתי מת לראות ולא יצא לי, זה המשחק. הפועל תל-אביב ביוון נגד פאוק סלוניקי, אוקטובר 1994, מוקדמות גביע אירופה לאלופות. אף ערוץ טלוויזיה לא שידר את המשחק, גם לא תחנת רדיו. אינטרנט עוד לא חדר לכאן באותה תקופה. מי שמע על זה בכלל.

עוד לפני כן נחת ערב קסום על אוסישקין, שעה שאדומי העור ניצחו את פאוק ב-12 הפרש במפגש הראשון. היתה שם הצגה גדולה במיוחד של באק ג'ונסון, להלן הפנתר הוורוד על שום ראשו המחודד וצעידתו החתולית, שסיים עם 41 נקודות. הפער היה גדול יותר בשלבים מסוימים במחצית השנייה, אבל הריאליים קידמו את ההפרש הסופי בברכה. לא כך עשה המאמן צבי שרף, שברדתו לחדר ההלבשה הכה בחוזקה בדלת וגרם לה שברים ונקעים. העריך כבר אז, שכל נקודה היא קריטית והביע צערו ברבים.

ניצחון או הפסד עד 11 נקודות הפרש היו מקפיצים את הפועל תל-אביב למפעל החשוב באירופה. המתח גבר והלך לקראת המפגש השני. עד אז לא שיחקה אף קבוצה ישראלית מלבד מכבי תל-אביב בגביע האלופות, ושלושה ניסיונות רצופים להצטרף אליה הסתיימו בכישלון בגלל פערי הפרש. ב-1991 ניצחה מכבי ראשון לציון את דן-הלדר ב-14 הפרש, אבל הפסידה בגומלין בהולנד ב-18 והימים ימי דייויד הנדרסון, מיקי ברקוביץ' ואנדרה ספנסר. שנה לאחר מכן, בתקופת השריף דייויד ת'רדקיל, חיים זלוטיקמן וראדנקו דובראש, ניצחה הפועל ת"א את מכלן בשמונה הפרש בלבד, והפסידה בבלגיה ב-14. עוד שנה עברה, הפועל תל-אביב ניסתה ונפלה שוב: המשחק הראשון בארץ מול בנפיקה ליסבון הסתיים בשמונה הפרש לביתיים, אבל בפורטוגל חטפו ננאד מרקוביץ' ותומר שטיינהאור 20 הפרש.

ההפסדים רדפו את הפועל תל-אביב מבלי להרפות. התסריט שבנוי מניצחון ביתי והפסד חוץ בהפרש גדול יותר הלך ונמאס על כל מי שסבב את הקבוצה אז, ובמקביל הגביר את המוטיבציה לקראת המפגש האירופי הבא שיועד לה מתוקף היותה סגניתה של מכבי תל-אביב.

הסיפור המקדים לאגדת הפועל תל-אביב והאויב האיום מסלוניקי מתחיל ב-10 באוגוסט, אז קרה משהו שהפיח תקוות וגרם לשינוי באזור אוסישקין. ביום האחרון להעברות שחקנים חתם מיקי ברקוביץ' על חוזה לעונה אחת אצל האוסישקינאים. זה לא היה מיקי של פעם, האיש כבר חגג 40, אבל לראות את הסמל המשמעותי ביותר בתולדות מכבי תל-אביב עובר להפועל היה רגע שהרבה אנשים המתינו לו. ברקוביץ' עזב את מכבי מספר שנים קודם לכן והספיק לשחק במכבי ראשון לציון ובהפועל ירושלים, אבל מבחינת כולם הוא היה מאז ולעולם מכבי תל-אביב. טופס השחקן של האיש הועבר ונחתם כדת וכדין באיגוד הכדורסל והוצג לעיתונות בגאווה בידי שחור, איש המשק של אדומי העור.

"עדיין לא ירד לי האסימון בעניין," התרגש ברקוביץ'. "זה חזון אחרית הימים, חתיכת היסטוריה. אולי רק כשאסע לאימון הראשון באוסישקין אבין מה עשיתי. זה צעד היסטורי בכדורסל הישראלי ובספורט שלנו. אל תשכחו שאת האימון הראשון שלי בכדורסל עשיתי כשהייתי בן 12 תחת שחקן זר בשם בילי וולד, וזה היה בהפועל תל-אביב".

זו היתה הפתעה. הפועל השתמשה עוד לפני כן בשתי ההעברות שעמדו לרשותה והחתימה את ג'יימס טרי וגלעד כץ. מיקי הפעיל למעשה חוק חדש שיזם בעצמו, לפיו שחקנים בגיל 40 ומעלה לא ייחשבו במניין ההעברות. הקבוצה לא ממש תכננה מהלך כזה, ושהתה באותו זמן במחנה אימונים ומשחקים בבולגריה. התברר שהנושא הועלה רק יומיים לפני ההחלטה הסופית, ובמאמץ משותף של מרכז הפועל והספונסר באותו זמן, 'טמפו – תעשיות בירה', גויסו 100 אלף דולרים כדי שברקוביץ' יגיע לאוסישקין ושיהיה לו ממה לחיות.

התברר שברקוביץ' היה קרוב לחתום במכבי תל-אביב ולסגור בה את הקריירה העצומה שלו. "הדברים התפוצצו בדקה ה90-, אשקר אם אומר שלא רציתי לשחק במכבי תל-אביב," גילה מיקי. "אני לא רוצה לזרוק בוץ אבל זה פגע בי. הייתי בטוח שאני עומד לסיים את הקריירה במכבי ותוכננה לי שנת פרידה בכל המגרשים בארץ ובאירופה בסגנון קארים עבדול ג'אבאר. אם הייתי חותם במכבי זו היתה לבטח העונה האחרונה שלי. בהפועל אני עדיין לא יודע, גם מבחינתי זו פצצה".

אלה היו שנים מתוקשרות מאוד עבור הפועל תל-אביב וכניסתו של ברקוביץ' לזירה הגבירה את החשיפה והציפיות. הוא יצא בדחיפות לבולגריה כדי להצטרף לקבוצה, ומילטון ואגנר, הזר החדש של הקבוצה, ויתר לטובתו על גופייה מספר 9, שליוותה את מיקי לכל חור לאורך קריירה שלמה. "הוא אגדה בישראל. הוא ביקש את הגופייה מספר 9 ונתתי לו, אין לי בעיה עם זה," אמר.

ובעוד הפועל תל-אביב מתכוננת בבולגריה התפטר עורך-דין יוסי מולאור, יושב ראש הקבוצה ובמקומו מונה שלומי גרונר. אחרי בדיקה מעמיקה ומקיפה הבין מולאור שחובות הקבוצה גדולים משתיאר קודם כניסתו לתפקיד ועוד נחזור לזה, היות שהבעיות הכלכליות ליוו את הקבוצה באותה עונה מהרגע הראשון.

כחלק בלתי נפרד מההכנות שיחקה הפועל בטורניר אלון המסורתי בכפר תבור. ניצחונות על בני-הרצליה (110-98) ועל הפועל עמק יזרעאל (99-87) הפכו אותה לאלופת הטורניר. הפועל בנתה לעצמה אופי לוחם, בזכות הקפטן ליאור ארדיטי, עופר פליישר, צח יאיר, גלעד כץ ובחור צעיר בעונתו הראשונה בליגה הבכירה, מאיר טפירו. ברקוביץ' אמור היה להוסיף ניסיון, מנהיגות וברק ואספקת הנקודות נפלה בעיקר על הזרים, ואגנר והפנתר הוורוד. ג'יימס טרי, למען האמת, נראה קצת גלמוד בתחילת העונה ללא תאומו הרוחני קית' בנט, אבל התאפס עם הזמן. ונכון לאותו רגע, המאמן שרף ועוזרו יאיר שרון היו מרוצים מהתצורה הכללית.

סוף אוגוסט הגיע, והנהלת הפועל תל-אביב, כמו תמיד, המשיכה להתפלמס בינה לבין עצמה. הפעם היו אלה שלושת הבנקאים משה ויסמן, דוד בץ ויוסי סלמן, עופות מוזרים למדי בתחום הכדורסל, שהשתייכו להנהלת הקבוצה. "מינויו של גרונר לתפקיד היו"ר נעשה בצורה עקומה ולא מסודרת," טען ויסמן, הרהוט והייצוגי מבין השלושה. הבנקאים נעדרו מערב ההתרמה במועדון פאנץ' ליין בתל-אביב, להשלמת מימון הבאתו של ברקוביץ'. בתוך כך הודיע גרונר על צירוף שלושה חברים חדשים להנהלה, אחד מהם היה יריב בן אליעזר שנתפר במיוחד אל תפקיד הדובר.

"אמרו לו שהחולצה האדומה היא לא מציאה"

בטורניר תל-אביב ביד-אליהו, היה פעם דבר כזה, הפסידו הפנתרים הוורודים לפרישטרי מיוון 95-97 לאחר הארכה. ברקוביץ' שיחק רק שבע דקות, דקה מתוכן בהארכה בעקבות יציאתו של ארדיטי בחמש עבירות. עננים שחורים התקבצו מעל תקרת ההיכל. הנה משהו שלא ממש התעכבו עליו עד עכשיו. נכון שברקוביץ' בן 40, נכון ששיאו מאחוריו, אבל האם עומד שרף להתעלל באגדה ולייבשה על הספסל?

ההרהור התחזק והתעצם, שעה שחלק מאוהדי מכבי תל-אביב שנכחו באולם לקראת המשחק הבא שרו לברקוביץ': "אמרו לו שהחולצה האדומה היא לא מציאה, אמרו לו שהוא נכנס כאן לצרה ואין יציאה." זו לא היתה כוונתו המקורית של עלי מוהר, כשכתב את המלים עבור אריק איינשטיין, אבל אין כמו אוהדי ספורט להתאים מלים ולחן לצרכיהם. רבע נחמה הגיעה במשחק על המקום השלישי, כשהפועל ניצחה את היראקליס שהופיעה ללא הזרים וולטר ברי ויורי זדובץ'.

העונה החלה רשמית עבור הפועל תל-אביב בניצחון חוץ על הפועל גבעתיים 84-78. הפנתר הוורוד הראה מהרגע הראשון שהוא אחד הזרים הטובים בארץ וסיים עם 21 נקודות, ג'יימס טרי סגר דאבל-דאבל של 15 נקודות ו-11 ריבאונדים. קיבל חיזוקים וריגושים, כנראה, בעקבות המפגש המחודש עם בנט ששיחק בגבעתיים.

הסיבוב הראשון בגביע אירופה לאלופות זימן התמודדות כפולה נגד מולרסדורף טרייסקירשן האימתנית, אלופה אוסטרית גאה. מלאי חשש נסעו אדומי העור לביתה המה-זה לוהט של האוסטרית וניצחו בקלות, כיאה וכראוי, 86-75. ואגנר והפנתר סיימו עם 22 כל אחד, טרי קלע 12, כץ וארדיטי הוסיפו 10 כל אחד וברקוביץ' תרם 4 למאמץ המלחמתי. בלילה, בבית המלון, ברקוביץ' לא הצליח להירדם. טרוד היה, על סף בכי ממש, בדקות המשחק המועטות מאוד שקיבל. לפעמים, כשטפירו הצעיר עלה לפניו, הבין מיקי שבישל לעצמו דייסה לא מתוקה. כבר אז היה ברור שהחיבור ברקוביץ'-שרף-אוסישקין רחוק מרחק טרייסקירשן מתל-אביב להיות מושלם.

טוב לחזור הביתה, בדרך-כלל. אבל כשהפועל תל-אביב שבה מאוסטריה המתין לה במשרדי המועדון צו עיקול זמני בגובה 595 אלף שקלים, שהטיל בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב על כספים המגיעים למחלקת הכדורסל. העיקולים הוטלו לבקשת עורך-הדין איתן ארז, פרקליטו של שמעון אמסלם. ככה זה, סמל ונשמה הם סמל ונשמה, אבל חוב הוא חוב, והפועל ת"א נותרה חייבת לאמסלם סכומים גדולים. עורך-דין ארז תבע גם פיצויי פיטורין ופדיון חופשה, מונחים לא מקובלים עד אז בעולם הכדורסל המקומי.

הסתבר שמולאור, יושב הראש הקודם, ידע היטב מה הוא עושה כשהתפטר. הפועל היתה חייבת 1.6 מיליון דולר והתקשתה לשלם לשחקנים אפילו את המשכורת הראשונה במלואה. הפסימיים ביותר בקבוצה דיברו כבר אז על פירוק. תומר שטיינהאור, שעזב לחולון, המתין למיליון שקל. 450 אלף שקלים הגיעו לעמוס פרישמן שחתם בגבעתיים, 300 אלף לזלוטיקמן, 200 אלף למרקוביץ', 100 אלף לנאווי, סכומים קטנים לפליישר ועוד כ-150 אלף שקלים לשחקני ספסל ששיחקו בקבוצה בשנתיים הקודמות, שלא לדבר על חובות מצטברים לספקים שונים. מעל כל זה ישב העיקול הענק שהטיל אמסלם ועוד קודם לכן התפטר חבר הנהלה בכיר נוסף, גבי אביצור. שישו ושמחה, פחות יותר בתקופת סוכות ושמחת תורה.

הפועל תל-אביב של אותה תקופה עבדה קשה, נלחמה, ובאותה נשימה לא קיבלו השחקנים שכר באופן סדיר. התפתחו בה מאבקי אגו לגבי מי יזרוק לסל מתי, למה וכמה. זו היתה קבוצה שתלויה בפנתר כמעט טוטאלית. ואגנר התחיל לאבד סבלנות וגלעד כץ, שמשך אותו איתו מבית"ר רמת-גן להפועל תל-אביב, תיפקד על תקן הפסיכולוג הפרטי שלו.

כאילו בהזמנה ועל מנת להשכיח במשהו את הדיכאון הגיעה אותה אוסטרית גאה לאוסישקין, השלימה את התהליך ושבה הביתה מוכה, חבולה והרבה פחות גאה מבעבר. זה הסתיים ב-92-58 עם 25 של הפנתר ו15- של ארדיטי. רואי שידלצקי קלע 2. למה זה חשוב? זה חשוב, עוד תיווכחו לדעת.