הפנתר הורוד משחיל 41

בעקבות הניצחון הכפול נקבע, כי היריבה הבאה על כרטיס עלייה לאחד מבתי הגמר בגביע האלופות היא פאוק סלוניקי. גם היא אימתנית, אבל על אמת. גם היא גאה, אבל הפעם ברצינות. עד אז ציפה משחק בסיבוב הראשון בגביע המדינה והושג בו ניצחון חוץ גדול ומשכנע על מכבי חיפה, 104-76. ואגנר 21, טפירו 14 וגם 2 לשידלצקי.

את משחק הליגה הבא העבירה הפועל ת"א בנעימים מול קבוצת הבדיחה של בית"ר רמת-גן, שהופיעה בשחקני נוער בלבד וללא זרים. זה נגמר ב161-50- סתמי וחסר עניין, כמו כל משחק בו השתתפה רמת-גן דלת האמצעים באותה עונה. 150 צופים הגיעו לאוסישקין כדי לראות את ברקוביץ' ומארק קארבר מככבים עם 21 נקודות כל אחד, ואת צח יאיר מוסיף 20, בדיוק כמו שעשה טרי. אפילו אמיר ברנד קם מקצה הספסל.

ואז, טטטאאם, החלו ההכנות לפאוק סלוניקי. בזמן שהליגה ומשחקי הגביע כבר יצאו לדרך בישראל, היתה עסוקה פאוק עדיין במשחקי הכנה לעונה המתקרבת. דיווחים מיוון סיפרו על ניצחונות בשלושים הפרש על היראקליס ובתשע נקודות מול אריס בדרבי סלוניקאי.

זוראן סאביץ', הזר הסרבי המצוין של פאוק, הפגיז בראיון לעיתונות כאן: "אי-אפשר לנצח את פאוק בסלוניקי," והלחיץ את אנשי הפועל תל-אביב, שנאלצו לחשוב על הנאחס הקבוע לפיו הפועל תמיד מפסידה בגומלין בפער גדול מאשר ניצחה באוסישקין. זו היתה עונה שנייה לסאביץ' בסלוניקי, והיתה לו דוגמא טובה עליה ביסס את דבריו. "שיחקנו בעונה שעברה 29 משחקים באולם הביתי בכל המסגרות והמפעלים וניצחנו בכולם", טען. "אני מכיר את ג'ונסון, ואגנר, טרי והמאמן שרף, אבל נפעם בעיקר מברקוביץ'. מדהים ששחקן בן 40 מצוי עדיין ברמה האירופית הגבוהה ביותר. אני זוכר את עצמי צופה בטלוויזיה כילד במשחקים של מכבי תל-אביב וברקוביץ' היה שם בשיאו. למעשה, יצא לי לשחק נגדו רק פעם אחת במשחק הפרידה לכבוד מוטי ארואסטי בתל-אביב".

הדיווחים המשיכו להאדיר ולרומם את פאוק, סגנית אלופת יוון. ההכנה שלה כללה מלבד הניצחונות על יריבות יווניות גם שני טורנירים בספרד, מול ריאל מדריד, חובנטוד בדאלונה, ציבונה זאגרב ואחרות, ובשניהם זכתה בבכורה. למעשה, עד למשחק נגד הפועל ת"א נרשם לה הפסד אחד בלבד מול קאחה סן-פרננדו בספרד.

ותיקה ומיומנת היתה פאוק. לרכז, ג'ון קורפאס, אולי היחיד באירופה שזרק מקו העונשין ביד אחת, זו היתה עונה תשיעית ברציפות בקבוצה. המתאזרח באנה פרלביץ' שימש כסקורר העיקרי. נאסוס גלקטרוס, שאייש את עמדת הסמול פורוורד, נחשב לאחד השחקנים הטובים ביוון. למון למפלי, פאוור פורוורד ארוך-גפיים במיוחד שהגיע מטרייסט, תיפקד כזר לצד סאביץ'.

בפעם הראשונה הגיע לאוזניים ישראליות שמו של פרדראג סטויאקוביץ', שעתיד היה להפוך לאחד האירופיים הטובים בכל הזמנים. ילד בן 19 שחילץ עצמו מיוגוסלביה המפורקת ומצא מקלט בסלוניקי. דיברו בו במונחים של טוני קוקוץ' הבא וכנראה שגם טוב ממנו. אחרי בדיקות הסתבר, שאין לו עדיין מסמכים מתאימים כדי לשחק במסגרת האירופית, אבל בליגה היוונית אושר זה מכבר ופאוק כל-כך סומכת עליו ומאמינה בכישרונו וביכולתו, עד שהחליטה שיתפוס את משבצת אחד הזרים בקבוצה. הפועל תל-אביב שמחה לשמוע, שאת משחקו הראשון לאותה עונה יעשה סטויאקוביץ' בליגה היוונית ולא נגדה.

גם להפועל היה שחקן שאינו רשאי לשחק בגביע אירופה, המתאזרח מארק קארבר. כה חבל היה שהאיש שסיגל לעצמו סימן היכר מיוחד
- משיכות קצביות בתנוכי האוזניים בזמן זריקות עונשין – לא יוכל להציג את מרכולתו החד-גונית למדי, יש לומר, דווקא במשחקים חשובים כל-כך.

המשחק בתל-אביב יועד ל-29 בספטמבר והגומלין בסלוניקי לשבעה ימים אחר-כך. עוד לפני כן אמר ברקוביץ': "שיחקתי בסלוניקי עשרות פעמים וזו חוויה בלתי רגילה. קשה מאוד לנצח שם. כיום, לאחר פעמיים שהקבוצה לא הצליחה, אני מאמין שהפועל תל-אביב מנוסה יותר. אני יכול לעזור ולתת ביטחון לשחקנים ולמאמנים, ולסייע לקבוצה להעביר הילוך מרביעי לחמישי".

כל משחקי הליגה וגביע המדינה היוו רק הקדמה. העונה האמיתית, העונה ממש, נפתחה רק במשחק הראשון מול פאוק. כאש, גופרית וגשם זלעפות גם יחד היה הפנתר הוורוד, שסירב להחטיא. טרי סגר את סאביץ' ולא נתן לו לקלוע אף סל שדה. דווקא הרכז המחליף, ניקוס בודוריס, סוג של גיא גודס יווני, החזיק את פאוק במשחק. 44-36 לתל-אביב בהפסקה.

ארבע דקות בתוך המחצית השנייה נפגעו סאביץ' בראשו ופרלביץ' בידו, וירדו לחדר ההלבשה. אי-נוכחותם על המגרש הכריחה את למפלי להתעורר ודקות טובות שלו עיכבו את הבריחה, רק 51-55 לתל-אביב. פרלביץ' חזר, החטיא שתי זריקות עונשין, הביט בידו הכואבת וביקש להתחלף. סאביץ' שב למגרש שמונה דקות לסיום ותפרים מעל עינו. נגמר 82-70 לתל-אביב.

אוסישקין המליך עליו מלך. ג'ונסון היה נפלא, נפלא, נפלא. הוא סיים עם 41 נקודות, 17 מ-20 מהשדה, קלע את כל ארבעת ניסיונותיו מחוץ לקשת, לקח 9 ריבאונדים ומסר 2 אסיסטים. ואגנר קלע 20, טרי 8, ארדיטי 7. ברקוביץ' לא קלע, גם לא טפירו. שידלצקי? לא. לפאוק: בודוריס 18, פרלביץ' 13, ממאציולאס 11.

"אני יודע טוב מכולם מה מחכה לנו בגיהינום בסלוניקי," אמר שרף שאימן את אריס, היריבה העירונית של פאוק, וזכה איתה בגביע אירופה למחזיקות-גביע ב-1993. "באק ג'ונסון הוא הזר הטוב בארץ, טרי וארדיטי היו מצוינים בהגנה, לוואגנר היה משחק גדול ומגיעה מלה טובה לטפירו שממעמקי לאומית ב' שיחק מול אחת הטובות באירופה. המשחק הזה הוא תעודת כבוד להפועל ולכדורסל הישראלי".

הפנתר נהם באצילות: "זה המשחק הכי טוב של כל הקבוצה עד עכשיו. צריך להגיע לשם לא שאננים וגם לא ביישנים. יהיה קשה." דראגן שאקוטה, מאמן סלוניקי, היה עצבני יחסית אבל סיים בנימה אופטימית: "ביוון, מול 7000 צופים, זה יהיה שונה."

"יש לי הרגשה שאנחנו עושים את זה"

ואז החלו הספקולציות השגרתיות לקראת משחק מכריע. 12 הפרש, טוב לאדומי העור אם לאו? יספיק או לא יספיק? האם יפשלו הפנתרים בפעם השלישית ברציפות, או שידהימו דווקא בסלוניקי וייצאו משם זורחים ומאושרים? חלפו יומיים-שלושה ובתוך כך הגיעה ידיעה מיוון: המכה בידו של פרלביץ' אובחנה כשבר, והוא לא יוכל לשחק בסלוניקי. מעניין מה יהיו פניה של פאוק בלי הסקורר המרכזי שלה. לפעמים, בניגוד לחשיבה המקובלת,
דברים כאלה עושים רק טוב לקבוצה.

הליגה הישראלית החזירה את הפועל תל-אביב מהר מאוד למציאות. הראשים והמחשבות היו עדיין בניצחון הביתי על פאוק, ומה לעשות שמכבי ראשון לציון היתה מרוכזת מאוד ולא התעניינה בסיטואציה בה נמצאים שוכני אוסישקין. ראשון הפגיזה 108 נקודות לסל של הפועל תל-אביב וספגה רק 80 בדרך לניצחון חמישי ברציפות ואף הפסד מתחילת העונה.

שרף שניסה לשמור על כבוד הקבוצה וכבודו הוא, איבד את הראש בתוך הליך הלוחמה הזה והתפרץ כלפי השופט דוד דגן. הוא הוצא בכוח בידי שוטרים מאזור חדר ההלבשה של השופטים בסיום המשחק ולאחר מכן
אמר: "ההגנה שלנו היתה מתחת לכל ביקורת, הם היו עדיפים עלינו בכל האלמנטים. אמרתי לשחקנים בהפסקה, שאם נספוג שוב 51 נקודות כמו במחצית הראשונה לא ננצח. ראיתי את ראשון לציון במשחק טרום-עונה מול מכבי תל-אביב וכבר אז הערכתי שזו קבוצה ברמה גבוהה יותר ממה שכולם חושבים. כרגיל, צדקתי".

ברקוביץ', אף לא נקודה מול פאוק, סיים עם 15 כדי להוביל את קלעי הפועל תל-אביב ביחד עם הפנתר שצנח מ-41 נקודות ל-15. ואגנר 14 באחוזי קליעה גרועים. שידלצקי לא שותף. ג'ראלד פאדיו מטמטם החושים קלע 31 לראשון לציון ותומר קרני 21. היה שחקן כזה, בחיי.

פפפפפ, איזו מכה. ברוח שפופה יצאו אדומי העור לסלוניקי העיר במטוס חכור בן 25 מקומות ישיבה, כדי לוותר על חניית הביניים באתונה המתארכת לפעמים לכדי שעות. שרף היה מאוד לא רגוע: "בשנה שעברה פאוק הפסידה ב16- הפרש בפזארו, חזרה למשחק גומלין והביסה את האיטלקים ב32- הפרש. אין עוד מדינה באירופה בה הלחץ על השופטים כל-כך משמעותי כמו ביוון. לביתיות יש משקל מכריע מאוד והשופטים הפעם יהיו ממדינות כדורסל מובילות, ספרד ואיטליה, ונקווה שיעמדו בלחץ.

"אני מעודכן בדיוק במה שקורה שם," סיפר המאמן שסלוניקי היתה ביתו, "היוונים הכריזו על מצב חרום ונשיא המועדון של פאוק אמר לשחקנים שזה המשחק החשוב ביותר שלהם העונה. עבורם כישלון בעלייה לבית הגמר פירושו נזק של כחמישה מיליון דולרים. הם ממש בלחץ והנשיא איים על שחקניו, שיקצץ בחוזים שלהם ויעיף אנשים. הזר למון למפלי, למשל, יודע שהוא חייב להיות טוב כדי שלא יעיפו אותו אחרי המשחק. מה שהוא לא יודע ואני כן, זה שבכל מקרה הם יעיפו אותו".

שרף, שזכה בגביע המחזיקות עם פנאיוטיס יאנאקיס, רוי טארפלי וג'יי. ג'יי אנדרסון, התקבל בידי שלושה צוותי טלוויזיה ואנשי העיתונות הכתובה ביציאה מביקורת הדרכונים בשדה התעופה בסלוניקי. מכונית משוריינת הובילה את הקבוצה אל חדר צדדי ומשם ישירות למלון.

"זה משחק של לחיות או למות," אמר ברקוביץ', "ויש לי הרגשה שאנחנו עושים את זה." שאול איזנברג, יושב-ראש הוועדה המקצועית, הרגיש אחרת: "הייתי כאן כל-כך הרבה פעמים, אני מכיר את פאוק היטב וראיתי אותה נותנת הצגה גדולה בגמר קוראץ' אשתקד. אני פסימי".

מה יהיה עם ברקוביץ' והאם שרף מתכוון להיעזר בניסיונו הרב במשחקים כאלה, היו רק חלק מהשאלות לקראת המשחק המכריע ושרף ניסה לעשות סדר בדברים: "זה כנראה ויכוח שלא ייגמר לעולם. בכל פעם שואלים אותי כמה דקות מיקי ישחק ואם יפתח בחמישייה. יש הרבה אנשים שרוצים ללבות את האש ולא אתן להם הזדמנות לכך. לא הגענו כדי לפתור את בעיית הדקות של מיקי, אלא כדי לעבור את פאוק. ולמרות הכל, ברור שהניסיון של מיקי, והעובדה שחזר לכושר משחק טוב וכבר ניצח פה בעבר עשויים לעזור לנו".

ערב לפני המשחק הגיעו מספר משחקני הפועל תל-אביב ושרף איתם למשחק של אריס סלוניקי בגביע המחזיקות. ברגע שזיהו אותו אוהדי אריס החלו להריע בשמו ולצעוק: "FUCK PAOK" והאיש מדושן כולו עמד שם קורן כמו מיליון דולרים נוצצים. אליל יווני היה שרף. בכל מסעדה, בכל קרן רחוב.

יום חמישי. הקפצת כדור הפתיחה נקבע לעשר בלילה, שעה מאוחרת מאד עבור מערכות העיתונים בארץ. למחרת אמור להתפרסם העיתון הנרחב ביותר של השבוע, וחובה לסגור עניין ולשלוח חומרים לדפוס במהירות שיא וללא שהיות. ובעוד מתארגנים מדורי הספורט לקליטת החומר מיוון, שלח שרף את הצעירים טפירו, יאיר ושידלצקי, ראשונים לפרקט בסלוניקי, כדי לספוג את עיקר האש ומרבית הדרכמות מהאוהדים היוונים ולאפשר כניסה חלקה יותר למשטח עבור השחקנים המרכזיים. המפלה בראשון לציון נשכחה מזמן. מאני טיים כאן ועכשיו בסלוניקי העיר.