נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ככה, בקטנה, לקראת גמר היורוליג
על בצ'ירוביץ', אלוורטיס, סמודיש, טורס, וויאניץ', קטש, טוני דלק ואחרים, זמן קצר לפני משחק השיא של הכדורסל האירופי לעונה זו.
6/5/2007    
 



מספר הערות כלליות לפני גמר היורוליג, למען העם היושב בציון ובתפוצות


לסאני בצ'ירוביץ' יש תדמית של ילד פלא מוכשר, כישרון התקפי עילאי שלא מלכלך את הידיים ובומבה אחת לצלעות גומרת אותו. בגיל 27-26, אחרי פספוס אחד בגמר של 2002 עם בולוניה, אחרי פציעה קשה והתמוטטות וירטוס בולוניה שלו (בין השאר בעקבות תביעת ענק שהגיש נגדה), בצ'ירוביץ' הגיע לגיל הנכון ולמקום הנכון. גמר היורוליג במשחק ביתי, כשחקן מוביל בפנתינאייקוס. אם לא עכשיו, אני לא יודע אם תהיה עוד הזדמנות.



בכלל, ההתקבצות הזו של בצ'ירוביץ' ומילוש וויאניץ' בקבוצה אחת היא לזכותו של אוברדוביץ' שהאמין בשניהם דווקא בפרק הזמן הכי חשוב מבחינתו, העונה
שבה הקבוצה שלה עמדה לארח פיינל פור. שני טאלנטים ענקיים שעברו פציעות שהשביתו אותם לתקופה ארוכה מאוד. במקרה של בצ'ירוביץ' כבר דיברו על סוף קריירה קרוב, אבל הוא חזר. אצל וויאניץ' זה נגמר, פחות או יותר, בעונה אחת בחוץ. הקאמבק של שניהם, שיכול להסתיים בזכייה בתואר, מזכיר לי את עודד קטש והמאבק הממושך שלו בפציעה בברך. זה נגמר ברע במקרה של עודד, אבל לחשוב שעם גורל אחר הוא יכול היה להמשיך בקריירה ולחזור לצמרת עושה קצת צמרמורת וגורם לכיווץ השפתיים. פספוס גדול.



ומלה על אלוורטיס. הבחור שם מגיל 17 ברציפות והיום הוא בן 34. לא יודע אם יש עוד מקרה כזה. אולי, בעצם, פרדריק פוטו מפו-אורטז. בכל מקרה, נדיר מאוד לגלות סיטואציות כאלה בצמרת הכדורסל האירופי. אני די משוכנע שההחלטה של אלוורטיס להישאר והרצון של המועדון לראות אותו ממשיך באופן קבוע, עשו רק טוב לשני הצדדים ובעיקר לשחקן. באיזה עוד מקום הוא היה מרגיש כל כך נוח וזוכה בכל כך הרבה תארים? ואם כבר השלכות, אז המרה שלו מעלה אצלי אסוציאטיבית את התאומים אלי וקובי בלול. כל עוד שיחקו בחולון הכל היה נפלא, אבל מהר מאוד הם נפרדו וכל אחד הלך לדרכו. צ'יק-צ'ק נגמר הסיפור ושניהם פרשו בגיל צעיר. לא יודע אם הם יודו בזה, אבל לי לפחות ברור ששחקנים מסוגם לא היו צריכים לזוז לשום מקום, לפחות כל עוד חולון שיחקה בליגה הראשונה.



ואם על אלוורטיס נתתי מלה, על טוני דלק לא? מדהים איך אוברדוביץ' ויתר עליו למעשה, ובכל זאת מצא עבורו שבע דקות נגד טאו. דלק גמר את הסיפור בפנתינאייקוס. כבר היה סיכום על שחרור שלו, אבל ברגע האחרון החליטו להשאיר אותו. להשאיר, אבל לא לבנות עליו ולשנות את ההרכב. במקום שיעלה לפני וויאניץ' הוא עולה, אם בכלל, אחריו. בגדול, החלטה נכונה (כל עוד דלק לא מפזר רעל בתוך הקבוצה מתוך התמרמרות, ולגבי זה אין לי אינפורמציה). וויאניץ' מתאים יותר לצרכים הספציפיים של פנתינאייקוס בפיינל פור. דלק יכול לעשות בלאגן, לשחק אותה גיבור גדול ולהוציא מאיזון את המשחק של היוונים. וזה היה הרכש הכי גדול וכבד שנעשה העונה באירופה, כן?





ממול עומדת צסק"א. רק פעמיים הם הפסידו העונה, המנוולים של מסינה. אחת מהן במשחק מכריע וקובע בהיכל נוקיה, מול קהל גדול ונלהב. התיאור הזה יתקיים ויתממש גם הערב. אז, במשחק מספר 2 נגד מכבי ת"א, הם הגיעו קצת שאננים ולא מוכנים. התיאור הזה, לעומת זאת, לא יתממש הערב. אני חושב שהמפתח העיקרי לכל העסק הערב, ובעיקר לדקות הראשונות, הוא סמודיש. הוא השחקן שיכול ליצור את ההבדל הכי גדול בין פתיחה טובה ללא טובה אצל הרוסים. סמודיש הגיע לא מרוכז לת"א. הוא זלזל בליאור אליהו וחטף ממנו. הוא לא הצליח להיכנס למשחק גם בצד ההתקפי. הוא מסוג השחקנים שבנוי על המון התלהבות וכוח פיזי. אם פנתינאייקוס תתן לו זריקות חופשיות בפתיחה, זה יעלה לה בערב גדול שלו. אם תצנן אותו כבר בפתיחה ותשמור עליו באותה מידת נחישות ותיאום כמו על סקולה בחצי הגמר, היא תשב חזק על המסלול ותוכל לנסוע קדימה.



פעם בניתי איזשהו מדד, שלפיו באחוז גדול מאוד מהמקרים קבוצות שביצעו שינוי כלשהו תוך כדי עונה לא זכו בתואר. באיזשהו שלב זה עמד על 100%. לא היה אפילו מקרה אחד. ואז הופר האיזון (הלוואי שהייתי זוכר על ידי איזו קבוצה, אולי אפילו מכבי ת"א שצירפה את ברונו שונדוב תוך כדי עונה "ובכל זאת" זכתה בתואר). זה נמשך גם בעונה שעברה כשהרוסים הביאו את ון דן שפיגל באמצע העונה אחרי שנפצע להם אנדרסן. ועדיין, בלי לספור או להיכנס לזה מחדש, קבוצות שנקיות משינויים הצליחו יותר מכאלה שעשו איזשהו מוב בסגל.


לא יודע עד כמה זה משמעותי או אולי רק מקרי, אבל זו השורה התחתונה. ובקטע הזה הנתונים אומרים, שצסק"א הביאה את אוסקר טורס במקום דייויד ואנטרפול עמוק בתוך העונה, בעוד פנתינאייקוס לא ביצעה שום שינוי. בעונה שעברה זה עבד לרוסים. נראה אם
גם הפעם.



ויש עוד המון דברים לומר ולהעלות על הכתב, אבל אני נורא עייף היום. לאריסה באה מוקדם מהרגיל והרגה אותי, וגם חופש ל"ג בעומר לא בא בזמן הכי טוב בעולם, כפי שכבר פורסם בלעדית באחד האייטמים הקודמים.


בשלב זה נאחל לשוטה הנבואה הצלחה רבה הערב, יש לו הרבה כסף על פנתינאייקוס. ואם נחיה עד הלילה, סביר להניח שגם נראה איך זה נגמר.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ודינו וטוני הקטן.
 
 
מי השלושה בצילום? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up