החום בחוץ והמעבר מפיינל פור היורוליג למשחקים שבין עפולה/גלבוע למכבי ראשל"צ וגבעת שמואל נגד ר"ג לא עושים לי טוב, אני מודה.

קשה לי עם זה.

וכשקשה, מה עושים? אני מניח שאם אתם מסתובבים כאן מספיק זמן, התשובה ידועה לכם. הולכים על משהו טוב, משהו מקפיץ, משהו נעים הליכות ונאה כרפאל גם יחד.

ואתם יודעים מה, הפעם זה גם לא חייב להיות קשור לכדורסל. זאת אומרת, יש קשר קלוש. חשבתי על סטיב נאש שנגד סן אנטוניו חטף בומבה לפרצוף, החלשלוש. ומסטיב הגעתי לסטיבי ומשם, איזה פלא, לסטיבי וונדר. כמה פשוט.

ופתאום, בגלל שלמאסטר של פניקס יש עכשיו על האף פלסתר, נזכרתי במאסטר בלאסטר המופתי מ-1982, עת רקדנו במסיבות הקיץ של כתה ח', או משהו, וסטיבי יצא אז לשוק עם הלהיט הגדול הזה. לא להאמין כמה שאני עתיק: הייתי בהכרה ובמודעות מלאה לגמרי כשסטיבי וונדר פצח במאסטר בלאסטר שלו. תודו שזה חתיכת הישג: להיות שם כשזה קרה. ואפילו לנוע לצליליו של הגאון העיוור, בימים שעוד הסכמתי להניע את אגן הירכיים בפרהסיה.

קבלו את סטיבי וונדר ושיהיה לכם קצבי ומענג. לפרקים, אני כמעט משוכנע, זה יהיה אפילו יותר מלבב מהמצ'-אפ בין בראיינט מרקסון לריץ' מלצר, אם שניהם עדיין כאן ואם זה מצ'-אפ בכלל.

יאללה, זזתי קצת מהמחשב לשם שינוי. נמשיך להיפגש כאן באייטמים חדשים מבית היוצר של כדורסלע. ואם כדורסלע, רק תזכורת: בשבוע הבא, 15 בחודש, חוגגים כאן יום הולדת שנה. אז לא לנסוע לג'באליה באותו יום, אוקיי? תישארו קרוב למחשב.

הנה סטיבי, ממש כאן.