אוקיי, יום חדש. מה היום? היה חתיכת משחק בין יוטה לגולדן סטייט, אומרים,אבל לא ראיתי. איפה זה היה, ב-5 LIVE? לא מתחבר. כך או אחרת, אחרת או כך, התקיימה הבטחתו של ג'רי סלואן כפי שהתנוססה כאן בפינת 'רואים עולם' לאורך כל יום אתמול - יוטה ניצחה. עם הרבה מזל, אבל ניצחה. דאלאס היא לא.

הלאה.

כדורסל ישראלי בטופ לא היה אתמול. אולי נערים, נערות, כאלה, אבל זו המחלקה של 'ספסל' ואני לא מפריע להם. מבורכים יהיו. ובראשם שלומי פרי המתחיל להקשיש, המציין היום 36 לגיחתו אל עולמנו.

בצרפת, שקשקו היטב ביציו של שליח כדורסלע אפיק נסים, שסיים משחק חלש יחסית עם 5 נקודות ו-3 אסיסטים ב-14 דקות ולא הצליח לצאת בשלום מהאולם ברואן. הפסד 86-80 בסיום ובמקום לסיים במקום השני שטרסבורג ירדה למקום הרביעי ותשחק ברבע גמר הפלייאוף נגד וילרבאן שנמצאת בכושר טוב מאוד. נגמר הסיפור? לא נמהר לחרוץ גורלות, אם כי לא לגמרי נכחיש זאת. במקוד הסדרה: דרבי בין תאופיק-שלנו לרואן בארט האגדי שעדיין חי ונושם. שניים שיחקו יחד פעם ברמת השרון (רמת השרון או מכבי ראשל"צ? נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שזו היתה רמת השרון).

באיטליה יש עוד מחזור אחד לשחק ותוצאות הערעור על הפחתת 15 הנקודות שהגישה טרוויזו-שלנו עדיין לא נמסרה לתקשורת המצפה ולציבור הממתין. בינתיים, כדי להסביר לבית הדין העליון של האמ-אמא של המנוולים ההם, הראינו להם שאנחנו קבוצת כדורסל עם 64-90 על ליבורנו. טוב, זו לא חוכמה. ליבורנו מקום אחרון. נקדיש דקת דומיה למועדון ונכבד עד מאוד את מאמן ליבורנו, סנדרו דלאניילו הפלאי, שזכה עם קאזרטה באליפות איטליה ב-1990 ושיחק עם ננדו ג'נטילה, וינצ'נזו אספוזיטו, מיקל תומפסון וטליס פראנק בחמישייה אחת אל מול עיניי הנשיא המשתאות. אחח, היו ימים. נשבע לכם שהיו.

בישראל קצת שקט. לא היו משחקים אתמול. היום יש אחד, חולון-משהו בהפועל באר-שבע. עם כל הכבוד, לא מתחברים לזה. זאת אומרת, הרמלין כן. אני פחות. יש שידור הערב, אומרים. אולי נדפוק נוכחות ברבע האחרון. צ'אנס לראות את טוני ושהאם שכל כך דיברו עליו כאן לאורך העונה הזו.

קמתי הבוקר ולפי שעה לא נרשמה שום תקרית בענף הביפ. לא העלבות, לא הכפשות, לא ביזיונות, לא כתובות נאצה, לא השלכת רימונים, לא פצועים ביציעים ושאר כאלה. מצד שני, השעה כרגע 10 וחצי, כל היום עוד לפנינו.

מה עוד?

ביוון מדווחים שדייויד בלאט מועמד להחליף את רבנו פנחס הגרשוני. נו, מה אני אומר וכותב לכם כבר חודשים? סתם תחושת בטן, לא יותר, אבל איכשהו זה נראה לי די טבעי העניין. בלאט + זיסיס לאולימפיאקוס, רבנו לטאו ויטוריה וכולם ייצאו מבסוטים. עם טאו יילך לרבנו הרבה יותר טוב, וגם בלאט יצליח יותר באולימפיאקוס מאשר הגרשוני. מלה שלי.

בבלגיה, מתברר, הולכת להיות סדרת חצי גמר פלייאוף (הטוב משלושה) בין אריק שיבק וגור שלף של אנטוורפן לשרון דרוקר מאוסטנד. ואני אומר ככה: יקום הערוץ שיודיע עכשיו על שידור חי של הפלייאוף בבלגיה עד תומו, ואני מתחייב להתחבר אליו ולשלם במיטב המזומנים למשך שנה שלמה מבלי להתנתק. לא שעד כדי כך מעניין, ובטח לא עניין של כסף. אבל בכל זאת, שניים שלושה דרבים עם זיקה ישראלית ולא תראו לנו את זה? פייייי קיבינימט עליכם אם לא.

מה עוד?

ראיתי כמה שניות ממשחק מספר 2 בין סן אנטוניו נגד פניקס בחדשות הספורט (זה הכדורסל היחיד שהם יכולים להראות כרגע, אחרי שצ'רלטון השאיר אותם עם לחיצות הידיים בסיום משחקים בין שרון ששון לשחקני נהריה, ועם "כתבנו עומר בנוביץ' עם התגובות").

בקיצור, דפקו לסטיב נאש איזה פלסתר מאסיבי על האף, או שמא זה איזשהו מגן-אף משוכלל, ומילא שחצי קהל בא למשחק עם פלסתרים (איזה יופי של מחווה), אלא שנאש הזכיר לי פתאום את חניבעל לקטר הכלוא בשתיקת הכבשים הראשון. מפחיד? לא נכחיש זאת.

זהו בערך. ובשבוע הבא, 24 שעות אחרי יום ההולדת לכדורסלע, איתי סלע הפלאי יחגוג 8, ידעתם? יא אולוהים. היה תינוק לא מזמן. הסתובבתי איתו על הידיים בלילות הלוך ושוב בסלון וראיתי פלייאוף NBA. פשששש, היו ימים. נשבע לכם שהיו. כנראה שכדי לחזור למחויבות עמוקה ל-NBA אני צריך פשוט עוד תינוק. טוב, זה בדרך, כאמור. לפלייאוף הבא, אם ירצה השם וירצו מלאכיו, אני אגיע מצויד.