שלושה עניינים לי הפעם,

הראשון, נדמה לי (לא אמרתי "על אף..." כי חיכיתי המון זמן והוא לא אמר כך אפילו פעם אחת בחמישיות), שאנחנו בשנה אי-זוגית מה שאומר שבקיץ יש לנו אליפות אירופה. למה לא שומעים כאן עליה כמו אצל ההם? האם צריכים אנחנו להעלות את שרף ואת קצורין על כל במה אפשרית כדי שידעו שאנחנו, ענף ספורט-הכדור המצליח בארץ חוגגים בקיץ?! איפה התקשורת לעזאזל?! כדי שלא ייזכרו, שוב, בדקה ה-39 לחשוב איפה משדרים ומתי, אנחנו חייבם לצאת בקמפיין העלאת המודעות לאליפות אירופה ברחבי הארץ.

השני, מצטער להציק בנושא, פתאום באמצע הפיינל-פור אבל אני ממש לא מבין מה הולך ב"אגדות מהלכות". פיני גרשון כמעט ולא מוזכר כאן בשמו האמיתי ונדב הנפלד מקבל מחמאות בכתביך השונים, ובכל זאת רבנו פנחס לא מופיע בבעלי כינויים והיונה לא מוזכר כחביב הסיפרה. למה?

השלישי, כל שחקן שמגיע למכבי יודע מהן מטרותיו, ובכל זאת ליאור אליהו צוטט כך ב-ONE: "המטרה העליונה שלנו היא כרגע פיינל-פור, יש לנו 3 שבועות להשקיע וזהו". ואני שואל: מה קורה פה, המטרה העיקרית היא לא אליפות? עכשיו גם שחקני מכבי לא מאמינים בעצמם?

דביר

לגבי הראשון, שמע: מקובל ונהוג לא לקפוץ קדימה כחזיר בן יומו, אלא אם כן אתה חלק בלתי נפרד מענף הביפ. אצלנו בכדורסל יש קודם כל פיינל פור ישראלי, אחר כך גמר הפלייאוף ב-NBA ואחר כך נתפנה לטורניר ההזדמנות האחרונה. עם זאת, כדאי שתזכור, שמעבר לנוהג הזה אני בכלל לא בטוח שיש איזשהו טעם לפמפם כבר מעכשיו את הקיץ. אתה יודע למה? כי אנחנו לגמרי-לגמרי לא באליפות אירופה. אנחנו בטורניר ההזדמנות האחרונה, לא משהו להתגאות בו. אז אולי כדאי שנבוא שקטים יחסית הפעם, כי אין לנו במה להתפאר ובמה להרעיש. אם היינו כבר עם מקום באליפות זה סיפור אחר, אבל לא זה המצב. חוץ מזה, בעניין אביב לביא, נדמה לי, על אף ש, שהמסר הועבר לו איכשהו על ידי חפרפרת מאז החל הנושא הזה לעלות כאן בממוצע של 2.31 פעמים ביום, והוא החל לצנזר את העניין נואשות. סוג של תחושה, לא יותר.

לגבי השני, הנפלד אינו מוזכר כחביב הסיפרה אבל הוא מופיע שם כבעל כינוי ("היונה ההנפלדית"). רבי פנחס הגרשוני הוא כינוי שצמח תוך כדי העונה הנוכחית, עת עברה סיפרה בסלע אל האינטרנט, והנושא עדיין לא עלה לדיון בנשיאות. בנוסף, ספק אם יאושר הכינוי כחלק מהלינק 'אגדות מהלכות', כיוון שהוא מוקדש אך ורק לשחקנים ולא למאמנים.

ובעניין הנושא השלישי שהעלית, עזוב אותך, זה באמת בקטנה. ליאור אליהו הוא לא רק רוקי במכבי, אלא גם רוקי בהצהרות, אין פה שאלה.

אהלן ערן,

אני חוזר מפגרה עמוק היישר למשחקי הפלייאוף ב-NBA. צפייה בשניים מששת המשחקים של הסדרה המופלאה בין גולדן סטייט ודאלאס, ובכלל זה הסתכלות בתוצאה הסופית של הסידרה, גוררת אצלי מחשבה אחת והיא: האם שיטת המשחקים ב-NBA הוגנת?

קבוצות הורגות את עצמן במהלך 5 חודשים. 82 משחקים, משחקים בממוצע כל 2 לילות, וכל משחק באינטנסיביות ובהתמדה. האם קבוצה שמגיעה למאזן מרשים כל כך צריכה לזכות רק ביתרון ביתיות של משחק אחד? כל העונה יכולה ליפול על חודו של משחק בית אחד. אוקיי, אז הקבוצה הטובה מקבלת את הקבוצה החלשה, וכך ישנו יתרון למסיימות במקום הראשון. אבל עדיין, קשה מאוד להיות קבוצת NBA. אולי לאפשר לקבוצות המדורגות 1 ו-2 יתרון של משחק? או אולי מעבר אוטומטי לשלב חצי הגמר האיזורי?

מצד שני, כנראה שהשיטה האמריקאית של לתת לקבוצות שבמקומות הנמוכים סיכוי ותקווה להישאר בחיים, מזינה את הליגה בעניין ובמתח, ואלה דברים שהם לא ירצו לוותר עליהם בקלות.

שי

אני חושב שדרך הצגת הדברים נכונה והשאלות שהעלית הן במקום, אבל אני עדיין בעד השיטה הנוכחית. אם קבוצה כמו דאלאס שהשיגה 67 ניצחונות וסיימה ראשונה, לא מצליחה לנצח קבוצה כמו גולדן סטייט שהשתחלה לפלייאוף דרך המקום השמיני ודי בפוקס של הרגע האחרון, אז כנראה שלא מגיע לה לעלות. לתת 0:1 לדאלאס ולהוציא את הסדרה לשני משחקים ביתיים אצלה, יכול להרוג את הסדרה הזו עוד לפני שהחלה. אני בעד להשאיר תקווה לקטנות.

שלום,

בעקבות הדברים שלך לגבי הטעויות בידיעות אחרונות (לא כולל מיליון טעויות הכתיב שלהם - כנראה שמדפיסים אותו בבהילות יתר) - בעיתון של היום נכתב בכתבה על המשחק בין עפולה לראשל"צ שבלסינגיים מהקבוצה האורחת החטיא את שתי זריקות העונשין, שלו ואילו בקופסת הסטטיסטיקה לא נרשם שהוא בכלל עמד על הקו.

מתן

קופסת הסטטיסטיקה? יפה, ביטוי נאה כרפאל. לגבי העיתון של המדינה, או מתחרהו, או מתחרהו של מתחרהו, שמע: זה תענוג לא קטן לבוא ולומר (כמו שאני עושה כאן לפעמים, מודה), היי, איזו פאדיחה פה, והיי, איזו פאדיחה שם. תזכור רק דבר אחד: העולם השתנה. העיתון אכן מודפס בבהילות יתר, התחרות בו וסביבו הרבה יותר גדולה מאשר הכיר בעבר וגם תנאי העבודה והחומר האנושי פחות ופחות טובים עם השנים. להבדיל מאינטרנט בו אתה יכול לתקן טעות, בעיתון זה אבוד. הודפס? די, אבוד. אלה לא תירוצים ומי שעושה עיתון צריך להיות הרבה יותר אחראי, אבל בגלל שאנחנו כבר עמוק בתוך הבלאגן והעיתון חזק בתוך הקטע של איבוד איטי של משמעותו בחיי היומיום, אף אחד כבר לא ממש מתפלא. ועדיין, נלעג מפעם לפעם בסבבה לביצועים כושלים כטוב עלינו ליבנו ביין. לא נכחיש זאת.

שלום,

כך או אחרת אחרת או כך, משהו בתחרות נראה לי מופרך!
נראה לי, על אף שאינני אביב לביא
שאתה מחפש שחקנים שעושים הכל כדי ניצחון להביא.
ולראיה יש לנו את ביינום המופלא
שנכנס לתחרות בגלל 16 מסירה.
אז נראה שכדאי אולי להרחיב את הרשימה
בקריטריונים חדשים לתפארת הסיפרה.
10 אסיסטים, 5 חסימות או 5 חטיפה,
יכניסו אוטומטית ת'שחקן לרשימה.
גם 12 ריבאונדים שנקטפו לתפארה
כפי שהדגיש ארל וויליאמס הנורא.
*************************
מועמדים שיצטרפו בבדיקה קצרה -
קני אדלקה - 4 משחקים של 12 ריבאונד
גוני יזרעאלי - 3 משחקים של 10+ אסיסטים
טרנס מוריס - 2 משחקים של 12 ריבאונד
מאיר טפ-הירו - 1 באסיסטים ו-1 בחטיפות
רביב לימונד - 1 בחטיפות
ורבים וטובים נוספים.

מיקי

מייל חזק ונאה כרפאל. העונה הלכתי על קריטריון מחייב של 25 נקודות ומעלה בניצחון הקבוצה של השחקן. 16 אסיסטים של ביינום בגליל זה הישג מיוחד, כי מדובר גם בשיא ליגה לעונה זו וגם בשיא קריירה של המחליק, לכן הוא נכנס לרשימה לפנים משורת הדין, כמו שאומרים. בעונה הבאה אני מבטיח להרחיב את רשימת הקריטריונים שתזכה במועמדות לתואר 'חביב נולד'. וחכה, עוד לא ראית את השלבים הסופיים של העונה. צפויות הפתעות, אני מניח.

שלום ערן,

במהלך משחק הכדורסל המסורתי שלנו במוצ"ש, יצאה קבוצה א להתקפה. לפתע, נשמט הכדור מידיו של הרכז לעבר החצי ההגנתי שלו. כמובן שאם הרכז היה רץ אחורה ונוגע בכדור בידיו היתה נשרקת שריקת חצי, והכדור היה עובר אל הקבוצה היריבה. אבל, לאחר שנשמט הכדור הרכז לא נגע בכדור בחצי של ההגנה, אלא הצליח לתפוס את הכדור כשהוא עומד בחצי ההתקפי. הכדור אומנם קפץ בחצי ההגנתי, אבל הרכז נשאר לעמוד בחצי ההתקפי. האם בכל זאת הכדור עובר ליריבה?

רק טוב!

מיכאל

זו הפרת חצי כל דבר.

לעורך האתר,

כל שבוע אני נכנס לאתר רק כדי לקרוא את הטור של אלעד - אלעד כל הכבוד! תמשיך כך!

יוסי

ואללה, ברכות לזאבי, נמסור לו. אם כי הרמלין ואני נעלבנו. רק כדי לקרוא את זאבי? ומה איתנו? אתה יודע מה, אני לא אפספס את ההזדמנות ואתן שוב את הקרדיט המלא לאלעד באופן כללי, וגם על הטריילר שהוא הכין לנו לקראת יום ההולדת לאתר שיתקיים מחר. קבל אותו כאן.

שלום,

איך לגרום לכדור חדש מולטן אורגינל לא להיות חלק? יש רעיון?

אייל

לקנות כדור אחר? אין לי מושג, אבל אני מניח כאן את השאלה שמא אחד מהנתינים יחפוץ לענות על שאלתך וישלח תשובה מעניינת למייל הנשיאותי.

אהלן,

"הילד" או "שלנו"? משום מה, אצלי התקבע עמוק עמוק בראש, שמר ג'ייסון קיד הוא אחד הרכזים הגדולים מאז ומעולם. הוא שומר, חוטף, מוסר, קולע, לוקח ריבאונדים יותר מרוב הביג-מנים בליגה, מלך הטריפל-דאבלים של כמה עשרות השנים האחרונות (כולל עשרות רבות מאוד של "כמעט" טריפלים) ובעיקר מנווט את קבוצותיו בהצלחה גדולה כבר שנים ארוכות מאוד.

מולו עומד "שלנו" (נאש ברוסית). הוא רכז על, זאת לא נכחיש, קלע בחסד ובהחלט משדרג את משחקם של חבריו. לשניהם יש פחות או יותר אותה רמת הצלחה - בין אם בקבוצות, ובין אם בתארי האסיסטים (כך נדמה לי, גם אם אינני אביב לביא). רק מה? נאש זכה ב-MVP כבר פעמיים, והעונה הוא נותן את עונתו הטובה ביותר.

והילד? הוא רק ממשיך לנפק טריפל-דאבלים כאילו אין מחר. הוא לא מועמד ל-MVP, וסביר יהיה להניח שגם לא יהיה כזה לעולם. מה דעתך, מר סלע? אשמח לפתור את התעלומה הזו, שאכן מטרידה את מנוחתי מדי יום וליל.

משה

קודם כל, מגיע לך תיק אימונים של sport24 על עצם השאלה, שגם לי מציקה לפעמים. שניהם מפעימים, אבל נדמה לי, על אף ש, שנאש קצת יותר. לא משוכנע, לא בטוח, אבל אני חושב שהוא שחקן יותר טוב. אין ספק, וספק אין, שצריך להרים פה אייטם רציני בעניין. משהו מדעי, תחקירי, סטטיסטי והיסטורי לעילא ולעילא. לא שאני רואה את עצמי עושה את זה בקרוב, יען כי זמן אין לי ואין לי זמן.

אבל אם מישהו ירצה לשלוח לי חתיכת מאמר רציני ברמה גבוהה בנושא הזה של נאש וקיד, אני מבטיח לפרסם בכיף ולזכות אותו לפחות ב-48 שעות אוויר וגם בחולצת כדורסלע נאה למגע ולמראה.

ועד כאן להפעם.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.