היום מתחיל הרולאן גארוס וזה אומר שני דברים: הראשון, בפשטות, היידה רוז'ה-שלנו, היידה, היידה, היידה. עוד נדון בך ובסיכוייך לאורך הטורניר החשוב הזה ודאי לאחר שהבסת את נדאל בגמר טורניר המבורג בצורה חלומית.

השני, החלה ההתמודדות האמיתית שלי עם הערוצים בתשלום. בתקופה האחרונה, וליתר דיוק מאז שערוץ הספורט חדל לשדר כדורסל ישראלי, נהניתי מהעובדה שכמנוי הוט יכולתי לראות חינם את משחקי ליגת העל הודות להחלטה להעביר את השידורים בחינם עד לסוף מאי. נחשפתי לעולם שלם שלא הכרתי קודם, מודה.

והנה מסתיים לו מאי ואת הפיינל פור עוד נספיק לדחוס בתוכו (מה גם שחלקו משודר בערוץ 10). ומה הלאה? מה עם שחר פאר, למשל, לגביה דווח בימים האחרונים, שכל משחקיה יועברו בשידור חי בספורט חמש לייב, סוג של ערוץ שאין לי ולא יהיה?

התשובה פשוטה. כמו שחייתי עד עכשיו בלי המפוארת באופן קבוע, והסתמכתי על הבלחות מזדמנות שלה ושל אחרות ביורוספורט ו-ESPN וכאלה, זה מה שיקרה גם בעתיד.

הבעיה היא, שכדורסל הוא גם עבודה וגם לא תחביב. את המפוארת אני יכול להרשות לעצמי לזנוח עם מלוא הצער שבדבר. כדורסל, גם כשממש לא בא לי עליו, אני חייב לאמץ. מה נגמר עם שידורי העונה הבאה? אני לגמרי לא בטוח שהבנתי מי מה מו רכש את מה שצריך לרכוש, ומי מה מו ישדר את מה שצריך להעביר. ובעיקר, כמה, למה ומתי כל זה? יש כבר יום קבוע לכדורסל, או ששוב ננדוד בין מוצ"ש לראשון ולשני?

בהמשך לאייטם קודם שיוצא, בין השאר, נגד בחירתו של וויצ'יץ' לחמישיית העונה, ייתכן מאוד שאני חוזר בי אחרי שראיתי את הצילום של הנבחרים. היחיד שבא עם חליפה ועניבה, אפילו שחם עכשיו, זה הוא. טוב, הוא רגיל מטקסי היורוליג בכל סוף עונה. והאחרים, מה הם מבינים. לימונד בכלל חושב שהוא יצא עם חברה שלו לאיזה סרט של תיכוניסטים. לכו לצילום של ראובן שוורץ בעיתון של המדינה ותראו בעצמכם.

הלאה.

אני לא מתכוון לראות, חלילה וחס פן יידפק לי כל היום שלמחרת, את המשחק השלישי בין קליבלנד לדטרויט שגם הוא נופל, אם הבנתי נכון, באמצע הלילה. אבל איכשהו, אני במתח מהעניין הזה. מסקרן אותי לדעת אם לברון ג'יימס ייצא משני המשחקים הראשונים שלו (10 נקודות בראשון, 19 בשני והחטאה קריטית בסיום), ויוכל לתת משחק סטייל מייקל ג'ורדן. בכל זאת, המספר של ג'ורדן מופיע על הגופיה של לברון. צריך להצדיק במאני טיים, לא?

אני יודע שזה קשה לביצוע נגד דטרויט, אם הם מחליטים לשמור חזק, אבל הניצחון של יוטה על סן אנטוניו במשחק מספר 3 יכול, אולי, לתת פוש חזק קדימה גם לקליבלנד. בכלל, לא מתאים 0:3 בסדרת גמר (איזורית). לפעמים נראה שכל העסק הזה בנוי על מי רוצה יותר. וקליבלנד, בבית, אמורים לצאת מדעתם במצב של פיגור 2:0 ולהתנפל על המשחק הבא ולא משנה מי עומד מולם. שנאמר, בלי האמונה גם צסק"א לא היתה אוכלת אותה.

תמשיכו להתעקש על חידת בעל המאה. אין כמו להיות הפותר המצליח הראשון בחידה שאף אחד לא יודע לענות עליה. כבוד ויקר לפותר/ת, והפעם, אני מבטיח, גם חולצת כדורסלע ביחד עם השטר הריחני והנאה למגע ולמישוש.

ומה קורה הערב, אין כדורסל מקומי, הא? פשששש, סוף-סוף נצא להליכה מהירה אחרי יותר מדי זמן של רביצה. קצת כושר שיהיה, לפני הפיינל פור. שתהיה סיבולת לב-ריאה, שיהיה משהו, כי צריך הרבה אנרגיות
וזה מאוד לא פשוט לראות שני משחקי כדורסל ברציפות, אתם יודעים.