נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שלא כל כך שמענו את שרון דרוקר מאז הודיע מועדון הכדורסל המכובד והמפואר מכבי עלית ת"א על מינויו של עודד קטש למאמן הקבוצה לשלוש העונות הקרובות. אז הנה הזדמנות.

אבל קודם כל, אני מדבר איתו על הסיפור המוזר מאוד שהתרחש בסיום משחק מספר 4 בגמר הפלייאוף הבלגי בין אוסטנד, הקבוצה שלו, לבין ברי. דרוקר מתאר את השתלשלות האירועים, הערעור שהוגש מיד בסיום המשחק והחלטה לקיים משחק חוזר. כרגע 1-2 לאוסטנד, המשחק הבא הוא ביום רביעי ואם יהיה צורך במשחק חמישי הוא יתקיים בשבת.

אחר כך הוא מתייחס לדילוג על דור הביניים, מאמנים שחשבו שיוכלו להגיע למכבי ת"א בטווח הקרוב בתפקיד כזה או אחר (אנשים כמו ארז אדלשטיין אולי, או אריק שיבק וכמובן דרוקר עצמו). הוא מדבר על המינוי המפתיע ועל המשמעות שלו מבחינתו: בשלוש השנים הקרובות, אם שום דבר לא ישתבש בדרך, הוא ימשיך להתגלגל באירופה.

"חשבתי שמכבי ת"א זו דרך שאני רוצה לעשות, אף פעם לא הייתי שם ואולי זו נקודה לרעתי, כי אם הייתי משמש שם כעוזר אולי היו מכירים אותי יותר", הוא אומר ואפשר להרגיש בקלות נימת יגון והשלמה בקולו. לפחות בכל הקשור לטווח הקרוב. היידה, שיביא בינתיים אליפות עם רשאד רייט המופתי. יותר חשוב כרגע.

הנה, הראיון כאן.