אוקיי, בואו נתקדם קצת בימים צפופים במיוחד אלה. שנדבר מלה או שתיים על מרקוס פייזר? יאללה, נדבר. בלי קשר לשאלה אם הוא טוב מספיק או לא, הוא מזכיר לי את ההחתמות של צביקה שרף בעבר הלא רחוק כמאמן ראשי.

מין רנדי ווייט או קיבו סטיוארט כזה. גוף גדול, ריבאונדר, סקורר, ספקות מסוימים לגבי יכולתו להשתלב בקבוצה שהאיי.קיו שלה אמור להיות מעל הממוצע. אני לא מכיר מספיק את פייזר כמו שאני מכיר את הבולדוג או את קיבו סטיוארט (המקרר, אבל אני לא משתמש בכינויים שאחרים המציאו, עניין של כבוד עצמי, הלו). אבל ממה שאני כן יודע עליו, נראה לי שזה קרוב להיות עוד מקרה בשרשרת.

מה עוד?

רשמית, וויל ביינום חתם לעוד שנתיים. ידיעה כזו היתה מוציאה אותנו מדעתנו אם היה מדובר בינואר או בפברואר, ועכשיו היא נראית אפילו די הגיונית בסופו של דבר.

אני יכול להבין את אנשי מכבי ת"א, יכול לקבל שינוי בדעה של צביקה שרף לגביו למרות שביקר אותו לאורך כל העונה, יכול גם להיזכר שבעצמי כללתי אותו בפיינל 8 של חביב נולד. האיש נראה יותר טוב בשלבים הסופיים של העונה והנחה היא, שעל סמך החלקים האלה יש מקום להאמין שהוא ילך וישתפר. כבר כתבתי כאן פעם, פעמיים או יותר, שהוא חדל לגמרי מלהחליק וצמצם מאוד את מספר החדירות שלו לסל לתוך יער של אנשים.

אהה, אולי זה כי בחלקים האחרונים של העונה משחקים רק מול יריבות ישראליות, שאין להם יער של אנשים להעמיד. נו, יכול להיות שעל זה לא חשבו במכבי.

בכל מקרה, מעניין אותי דבר אחד: האם מכבי ת"א בדקה ברצינות את אופציות הרכזים בשוק לפני שסגרה עם ביינום, או שעצמה עיניים והחליטה להיכנס עם הראש בקיר משל היתה מין ביינום קטנה בעצמה, והלכה על וויל בכל הכוח. כי אם כן, את זה אני אוהב פחות. אני חושב שמן הראוי היה לקבוע תקופה, אפילו קצרה, של שבועיים, נניח, כדי למצות חיפוש עמוק ואמיתי של כל אופציות הרכזים האפשריים והפנויים. אלא שנדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שלא עברו שבועיים מאז ההודעה על מינוי שרף וקטש. בקושי שבוע. מה שאומר, שהם כנראה הלכו על ביינום חזק וחד משמעית.

נו, נו, נו. אם נחיה אז גם נראה.

מה עוד?

אתמול, בשבוע הספר, הגיעו הורים של ילדה בת 13 וקנו יומן, היכל התהילה, מסביב לכדור ודאנק בפרצוף. סופית ורשמית: אני יכול לפרוש בשיא.

ובאותו עניין, באנר שפרסמתי ב'ספסל' של שלומי פרי האגדי וצוות אנשיו בעניין היומן החדש, הביא לכדורסלע עוד כניסות ועוד אנשים חדשים. האמת, שממש שכחתי מזה ולא על זה חשבתי. אבל תכל'ס, יצא טוב. גם יותר אנשים יודעים על היומן בדיוק בימים החמים של שבוע הספר, ובעיקר והכי חשוב – אנשים מגלים את כדורסלע, זה נפלא ויפה ונאה כרפאל.

ומה עוד?

הלילה ב-NBA: משחק מספר 3 בגמר הפלייאוף. מאוד מאוד מאוד הייתי רוצה לראות אותו, ברם אולם ואף על פי כן עד שדייויד סטרן לא יזיז את המשחקים לשעות יותר נורמליות הסיכוי שלי לעשות את זה לא גדול, פיייי קיבינימט. מצד שני, אומרים שהרייטינג בארצות הברית עצמה נמוך, אז זה משקיט קצת את המצפון.

ויש עוד: אריאל בית הלחמי ממשיך בסופו של עניין, על פי הדיווחים, בעירוני נהריה. למר בית הלחמי אני רוצה לומר רק זאת ולא עוד: נסה להשתנות קצת, זה עוד לא מאוחר. נסה להיות טיפה יותר קליל. קצת יותר לחייך. קצת יותר לפרגן לעצמך הנאה על המגרש ולא רק צעקות ומתח ולשדר לחץ דרך שפת גוף מתוחה. הדברים האלה עולים ביוקר בסופו של דבר. גם בבריאות, גם במסרים שאתה מנסה להעביר לשחקנים ולקהל. תזרום, אריאל, תזרום. אני לא אומר שתזנק בהכרח על שחקן שלך, כמו שראינו את עודד קטש עושה עם יוגב אוחיון, אבל תשחרר באופן עקרוני. אוקיי? אוקיי.

ויש עוד? כן, עוד אחת קטנטנה. מאמן טרוויזו-שלנו, הלוא הוא דייויד בלאט ישר-האף, עשוי להוציא לפועל את דרישתנו מלפני כמה ימים באחד האייטמים כאן ולהפוך גם למאמן פילזן-שלנו. בכך הוא יהיה למאמן השני שהיה "שלנו" ואימן את שתי קבוצותינו האהודות ביותר באירופה (מאז התמוטטות וירטוס בולוניה בזמנו): בנטון ופילזן. שתי קבוצות שיש ביניהן הרבה מן המשותף. היידה דייויד-שלנו, נשמח לראות אותך באיסטנבול העיר, מסתובב בבזאר עם דרו ניקולאס ומריץ איתו דאחקות מימי טרוויזו על תה טורקי קטן ומתוק להפליא.

אלה ענייני היום, עושה רושם. זמן טוב לומר לכם בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.