שרון דרוקר התראיין ברדיו ללא הפסקה רק לפני מספר ימים, אבל הפעם הוא בא עם חותמת של אלוף אחרי 77-100 במשחק החמישי נגד ברי. סיבה טובה מספיק כדי לראיין אותו.

הוא מסביר מה מייחד את המאמנים הישראלים באירופה, מדבר על כך שהופתע לטובת מהרמה של הליגה הבלגית ושהמרחק בינה לבין הליגה האיטלקית, למשל, לא מאוד גדול, ומספר שקרוב לוודאי שיישאר באוסטנד בעונה הבאה וינסה להצליח ביול"ב קאפ.

"קיבלו את הדרך שלי, מסכימים עם מה שאני עושה וזה לא קל. בליטא, למשל, לא הלכו איתי למרות שהצלחנו וזה נגמר כמו שנגמר", הוא אומר.

אני מבקש מדרוקר התייחסות גם לגבי המהלכים של מכבי ת"א לגבי טרנס מוריס, וונטיגו קאמינגס, מרקוס פייזר ("בזמנו דיברתי איתו לבוא להפועל ירושלים, אבל סיבות אישיות מנעו ממנו אז להגיע"), וההמשכיות עם וויל ביינום.

השחקנים שהם בחרו טובים אחד-אחד, השאלה איך הדברים יסתדרו מבחינת העמדות. דריק שארפ, טל בורשטיין, וויל ביינום, יותם הלפרין בעמדות מספר 1-2, אני הייתי מביא שחקן בעמדה 3-2 בהתאם למה שכבר יש בקבוצה".

אחר כך אני עובר לאלי קנטי, שחוזר לבמה המרכזית אחרי חמש שנות הפסקה בליגת העל. קטש בישל לו את הג'וב? לא נכחיש זאת, אבל הנה מה שיש לקנטי לומר סביב העניין הזה ועוד כמה אחרים. לצעירים שבינינו: קנטי כבר היה שם לפני 22 שנים, אז עוד שיחקו בכפר גלעדי והוא שימש כעוזרו של אריה מליניאק. בקיצור, יש מה לשמוע, ויש גם התייחסות נרחבת לעודד קטש וגם לגור שלף, שעשוי להיות עוזר מאמן בגליל.

ויש גם עוד איזה צ'ופצ'יק קטן מאריק שיבק, שתפסנו אותו ממש רגע לפני סיום התוכנית ולא הספקנו הרבה. ננסה שוב בפעם אחרת.

כאן זה דרוקר.

כאן אלי קנטי.

וכאן רבע שיבק.

תיהנו.