מאמן הכושר יורם מנחם הוא דמות ידועה בכדורסל. כבר עשרים שנה שהוא בכדורסל, 17 מהן עם נבחרות ישראל, הרבה מאוד שנים במקביל גם עם הפועל ירושלים ובעונה האחרונה עם מכבי ת"א. איך מכבי? כי התפנה הג'וב בעקבות עזיבתו אבי קובלסקי עם פיני גרשון לאולימפיאקוס.

התחלפו המאמנים, הלך ספאחיה ובא קטש, בא גם צביקה שרף. מפה לשם, הוא נשאר בחוץ. מנחם מדבר בכנות נדירה על מהות התפקיד, הקשיים שבו, העומסים המטורפים (120 יום מחוץ לבית). קטש העדיף את מולי אפשטיין אבל שכח לדבר עם מנחם. מפה לשם זה נסגר בין מנחם לבין מוני פנאן. עכשיו הוא מספר כל מה שיש לו על הלב, ועושה את זה כמו גדול. הוא אפילו מספר למה מאוד לא נוח לו לחזור להפועל ירושלים. בסוף אולי נראה אותו אצל דייויד בלאט באפס פילזן, או אצל אריק שיבק באמסטרדם. ואולי הוא סוף-סוף ינוח.

אחר כך בא עמוס פרישמן בעקבות ההתפתחויות האחרונות בעניין אוסישקין, ומדבר על זה שלא רק שאין אולם, גם אין קבוצה. הוא מצדיע לאוהדים על המאבק הממושך למען האולם, מודה שהשלים עם ההריסה הצפויה כבר זמן, אבל חושב שצריך לפתח את הפועל ת"א – מועדון הכדורסל ולא להתמקד רק בענייני אוסישקין כי בית אפשר לבנות מחדש או להחליף. פרישמן מעביר ביקורת על כך שהפועל ת"א לא ידעה לכבד את שחקני העבר שלה לעומת מכבי ת"א, למשל, ועל זה שבעצם אין כתובת ואין עם מי לדבר.

זה יורם מנחם.

זה עמוס פרישמן.