כן, אולי זה חוסר טאקט מסוים שלא להקדיש אייטם שלם לאשד ז"ל, מגדולי השחקנים שהיו לנו. הלב כואב, אם כי הידיעה לא מפתיעה שהרי ידענו ושמענו על מצבו בחודשים האחרונים. אבל להבדיל ממנהלת ליגת העל אני לא מתכוון לשנות תקנות וחוקים רק כדי לצאת בסדר עם כולם. כדורסלע מנסה להיות קצת שונה, פחות מחויב, פחות זורם
- בדרך כלל זה הולך טוב ונוח לכולם. הפעם זה אולי פוגע קצת בכבודו של אשד, אבל אני לא חושב שצריך ללכת על פי קו מסוים ואחיד.
עופר אשד נפטר. הוא היה אחד מהגדולים בנבחרת ישראל, הראשון שהגיע ל-100 הופעות בינלאומיות והשחקן הכי טוב של הפועל חולון בתולדותיה. יכולתם לקרוא עליו בסוף השבוע בכל מקום שמכבד את עצמו. הוא נבחר לפני שנתיים במקום ה-15 בערב היכל התהילה המרגש בקיבוץ געש, שהציג את 50 הכדורסלנים הישראלים הכי טובים בכל הזמנים.
אבל עופר אשד לא יקבל חלקה, לצערי, בלינק ל'זכרם'. צריך להבין שלא מדובר בלינק שמאגד לתוכו את כל שחקני הכדורסל הגדולים אי-פעם, כי אם זו תהיה ההגדרה אין לי שום יכולת או זמן להתחייב אליה. יש מאות כאלה בכל העולם. הלכתי במוצהר ובמודע על אנשים שיצא לי לראות בפעולה, בין אם כמאמנים ובין אם כשחקנים, כדי שאוכל לתחום את כל המתים תחת איזושהי הגדרה הגיונית וריאלית לביצוע.
את עופר אשד לא ראיתי משחק מעולם. הוא טרם זמני. או יותר צנוע לומר, שאני טרם זמנו. ממש כמו אברהם שניאור או אורי שטרן או חיים חזן או יגאל דר – זכרם לברכה. את כולם הנצחתי בשיתוף עם אהרל'ה ויסברג בחוברת היכל התהילה, ויחד עם אילן השועל והדס פיסצקי הרמנו ערב הוקרה לכדורסל הישראלי. עופר אשד היה שם. זה קרה רק לפני שנתיים. נהניתי מאוד לראות את כל האגדות מתקבצות במקום אחד. זה עשה להם טוב, במיוחד לוותיקים שנמצאים כבר שנים מחוץ לכדורסל.
ספציפית, 'לזכרם', הוא מחוץ לתחום במקרה הזה על פי הגדרה מראש. מה לעשות, שם אפשר למצוא את קניון ג'ונס ופרננדו מרטין, אבל לא בהכרח את השופט יוסף ברגמן ז"ל או את עופר אשד. אלה בדיוק המקרים שקיוויתי להימנע מהם איכשהו, אבל אין מה לעשות. בסוף כולם מתים, אלה שאתה מכיר וגם אלה שלא.
אני בטוח ששלומי פרי לא יכעס עלי, לפיכך, אם אפנה אליו, לספסל, את כל המעוניינים לקרוא על אשד פרטים נוספים. משתתף בצער המשפחה.
ומכאן לעוד כמה עניינים של יומיום.
קודם כל ולפני הכל, טניס. כן, טניס. כי אין כמותו. אנה סמשנובה פורשת אחרי טורניר ווימבלדון ויש עליה כתבה בעיתון של המדינה. סימנתי לי בראש לקרוא אותה. מקווה שזה גם ייצא לפועל.
עמוד אחד ליד זה יש כתבת קידום לווימבלדון ומשמאל מופיע רוז'ה-שלנו עם כובע מצחייה הפוך, משל היה מיקיאגי או לפחות גיל סלע בגיל 22. ברכות לבביות, אליל יקר, וחלילה לא לזלזל באף שחקן ולא לקרוא יותר מדי כתבות פריוויו. שום דבר לא בטוח, התואר ממש לא שלך עדיין, כן? עלה, שחק, קח עוד תואר ואל תשכח גם להביא כמה ג'ובות לשוטה הנבואה, שהלך עליך כאלוף ווימבלדון ב-400 שקל (מפסיד 900 שקל במקרה שמישהו אחר יזכה, אז דיר בלאק, פדרר).
בפנים שלושה עמודים על וונטיגו קאמינגס ומרקוס פייזר, ולראשונה מזה היתה כאן תחושה שיש תמורה בעד רכישת העיתון. סוף-סוף קצת מאמץ.
בעמוד האחורי פרסומת לקופה אמריקה של ספורט 5 לייב. לא זכור לי אף אירוע ספורט בסדר גודל כזה, שמפמפמים אותו מדי יום באופן אינטנסיבי. כנראה שלא התחברו מספיק לקוחות, הא? מה שבטוח: אין אפילו שמץ של סיכוי שאני קם לראות את ארגנטינה נגד בולוביה בשתיים בלילה. אם לא קמתי בשביל טוני פארקר, זה לא יתחיל לקרות עכשיו. שלא לדבר על התחברות לשם. אין סיכוי.
ומכאן לבשורה הכי מרגיזה שנתקלתי בה בחמישה החודשים האחרונים. מסתבר שיש לי הוט אקסטרה ואפילו לא ידעתי. הייתי משוכנע שזה ערוץ בתשלום נוסף מעבר לחבילה שיש לנו כאן.
יש לי הוט אקסטרה ולא ידעתי!!!!!!!!!!!!!!!!
ומה משדרים שם?
24, כמובן.
אני פשוט לא רואה טלוויזיה, מודה, חוץ מספורט וקצת כוכב נולד פה ושם כמו הרבה אחרים. אתמול התברר לי משיטוט מקרי ונדיר ששידרו את העונה הנוכחית של 24 לכל אורכה (מה שידעתי עוד קודם, רק לא הייתי מודע לזה שיש לי את הערוץ).
ואני, כמו מטומטם עם דיפלומה, הייתי מספיק אטום ודביל כדי להחמיץ את כל 20 הפרקים ששודרו בעונה הזו (מתוך 24 בסך הכל). הייתי כל כך מבואס ונרעש, שהחלטתי לוותר גם על הפרק ה-21, כדי לא להרגיש לא מחובר. כל התקופה הזו חיכיתי לערוץ 10, שם ראיתי את העונה שעברה, החמישית, שיתחילו לשדר כבר את העונה השישית. וכלום לא קרה, אולי בגלל שהיא משודרת באקסטרה הוט – יא אהבל!
בעוד שלושה פרקים זה יסתיים. למרות הקושי, החלטתי להתאפק ולוותר מתוך מטרה לתפוס את העונה הזו מהתחלה במקום אחר. אולי ב-VOD. אין, המחשב אשם בכל זה. לקח את מלוא תשומת הלב שלי. עד כדי כך, שבמשך חמישה חודשים אפילו לא שמתי לב ולא ידעתי שאני מחמיץ את כל העונה. מדהים, מצד אחד; בושה, חרפה וכלימה מצד שני.