איש השנה בכדורסל האירופי? זה חייב להיות חואן פלאזה, המאמן של ריאל מדריד, שעבד בקריירה שלו עם קבוצות נוער או קבוצות בוגרים שלא מהליגה הראשונה, ובמשך חמש שנים היה עוזר מאמן בחובנטוד בדאלונה. וגם עונה אחת כעוזר בריאל, כן.

לקחת בעונה הראשונה שלך את גביע יול"ב וגם את אליפות ספרד, הליגה הכי צמודה ותחרותית שיש ביבשת, זה חלום שמתגשם עבור הרבה מאמנים. בטח עבור מישהו עם רקורד כמו שלו. בעונה הבאה הוא ינסה לקחת את היורוליג, בפיינל פור שמתקיים במדריד.

סקופון העונה? שיש דרבי חם בסרביה ושהוא נמשך עמוק לתוך יוני. תודה לחבר וונטיגו קאמינגס, שבזכותו עקבו כלי התקשורת כאן אחרי הדרבי של בלגרד
כאילו זה היה ריאל מדריד נגד ברצלונה.

קבוצת העונה? לדעתי, סיינה. אם את תואר מאמן העונה נתתי לפלאזה של ריאל, צריך לתת משהו גם לסימונה פיאניג'אני, המאמן-פסנתרן של סיינה. גם הוא, כמו פלאזה, עשה הישג מצוין העונה עם מאזן של 30 ניצחונות ורק 4 הפסדים בעונה הסדירה, וסוויפ בגמר האיטלקי.

הלהיט של העונה? רשאד רייט. כבר כשראינו אותו כאן עם אוסטנד ידענו שמדובר בתותחן. האיש עשה מספרים יפים ביול"ב קאפ, לקח אליפות בבלגיה והופ – הפך לרכז יורוליג אצל דייויד בלאט באפס פילזן. אני חושב שהוא בהחלט שייך לשם וכבר מסוקרן לקראת העונה הבאה שלו בפילזן-שלנו.

סיפור העונה? סחור-סחור, אולימפיאקוס ורבי פנחס הגרשוני. מערכת יחסים סבוכה, השבתה של סוסון הבר היווני על הספסל למשך רוב העונה, עלייה במשקל, בעיות משמעת ופספוס של מטרות שאולימפיאקוס יכולה היתה, אולי, להשיג אם היה משמש חלק בלתי נפרד מהקבוצה לאורך כל העונה.

ביאוס העונה? הפחתה של 12 נקודות בפועל לבנטון טרוויזו-שלנו על איזו חרטא טכנית שאפשרה את הרישום של אראזם לורבק, עזרה לזכייה בגביע האיטלקי, מנעה השתלבות בפלייאוף וניסיון להגן על אליפות איטליה וגם דפקה הופעה ביורוליג בעונה הבאה. בהמשך לכך נפלטו דייויד בלאט, ניקוס זיסיס ומרקוס גורי – לב ההצלחה של טרוויזו - לקבוצות יורוליג אחרות.

זינוק קדימה? פליפה רייס. לא שהוא התחיל לשחק כדורסל היום, אבל בעונה הזו הוא הפך לשחקן המשמעותי ביותר של ריאל מדריד גם בהתקפה ולא רק בהגנה. אף פעם לא הערכתי אותו במיוחד, מודה, אבל העונה הוא באמת היה יציב והרים את ריאל קדימה במיוחד בימים שאחד מהשניים – לואיס בולוק או צ'ארלי סמית' – לא היו בעניינים.

תמיהה? מה יהיה עם נבארו, לא ברור. במשחק מספר 4, אצלו בבית, לא רק שהוא דפק את הכסף שהניח שוטה הנבואה על ברצלונה, אלא גם הסריח את המגרש עם 5 נקודות. שריאל תיקח אליפות באולם של ברצלונה? נבארו אשם לא פחות מכל אחד אחר ואולי יותר. בושה, חרפה וכלימה.

הפתעת העונה? רואן, בגדול. קבוצה שרק בעונה שעברה כמעט ירדה ליגה בצרפת, ופתאום לוקחת אליפות וגם את טורניר האסים של שמונה הראשונות אי-שם באזור ינואר. השלישייה של מארק סליירס, דיווריק ספנסר וארון הארפר הביאה את רואן בפעם הראשונה ליורוליג, וזה כמעט כמו שעירוני רמת גן תשחק שם. מדהים. ספנסר כבר עזב. ככה זה: כמו ברמת גן, קבוצות קטנות משלמות את המחיר מהר מאוד. טוב שהם הצליחו לשים יד על סליירס מהר, עוד לפני שהעונה הסתיימה.

חביב אירופי? סוג של, פחות או יותר. אריק דניאלס מביילה, אותו גיליתי די באקראי ועקבתי נפעם אחרי הדאבל-דאבל הכמעט קבוע שלו בכל משחק. לא ברור מה קורה איתו, אבל אם השם שלו לא השתרבב באף עסקת קיץ (אני, לפחות, לא נתקלתי בדבר כזה), כנראה שהוא ממשיך בביילה.

משום מקום? אנדראה מאצון. מאמן איטלקי מהדרג השני, לא הכי ידוע בעולם אם כי מספיק ותיק בעסק,
ששם את אריס בחזרה על המפה משל היה טל ברודי לפחות.

ויש עוד מיליונים, אבל הזמן קצרצר והמלאכה מאוד מאוד רבה.