נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רות'בארט - עכשיו הפרשנות
ביקשתי אתמול לדעת אחת ולתמיד מה הסיפור של רוברט רות'בארט, שהביאו לו פתאום על הראש איזה ג'וש ניגוט בגליל. הנה שלוש מהתגובות בעניין.
3/7/2007    
 

אלעד זאבי מספר ש:


לסבא שלי יש מימרה קבועה (ודי שגורה בפי כל, האמת), בה הוא משתמש כל אימת שמישהו מציע לו תוספת בארוחה משפחתית: "יותר מדי מדבר טוב זה לא בריא". אז סבא אמנם אומר זאת משיקולי גסטרונומיה, שהופכים לקריטיים במיוחד בגיל שלו, אך בעקיפין (וללא יודעין) הוא גם קולע בול לנושא שלשמו התכנסנו.


גובה בכדורסל זה דבר חשוב (מה אתה קופץ, בויקינס?). זאת עובדה שרירה וקיימת שעליה אין עוררין. לשחקן שרוצה להתקדם בעולם הכדורסל יהיה הרבה יותר קל לעשות את זה מגובה של 1.90 ומעלה מאשר מגובה של 1.80 עם נעליים. ככה זה וזהו זה.


ספציפית בגבהים של סנטרים, כבר יש לי תיאוריית קונספירציה רצינית ביותר, שאינה מבוססת על שום דבר מלבד תחושת בטן. על-פי אותה תיאוריה, יש איזשהו גבול דק ביותר בין גובה קלאסי לסנטר, שמאפשר לו חופש פעולה אופטימלי על המגרש, לבין גובה מוגזם, שכבר שולל מהשחקן יותר מדי פעולות. במילים אחרות, כמה סנטימטרים בלבד מפרידים בין האפשרות להיות סנטר מפואר כדוגמת ניקולה וויצ'יץ' לבין גזירת-הגורל הקשה להיות גולם מגושם כדוגמת...נו...קצת לא נעים...רוברט רות'בארט.




איפה נמצא אותו גובה? ובכן, על-פי התיאוריה (ששוב, כמו הבאזז המוגזם סביב הכדורגל הישראלי, מבוססת על כלום), הגובה המקסימלי שנמצא בתחום האופטימלי לסנטר נע בסביבות ה-2.12, אולי 2.13. איפשהו בגבהים של ה-2.15-2.16 וצפונה, הגובה מאבד אפקטיביות ופועל לרעת השחקן.


אני בהחלט מודע לכך שיש הרבה סנטרים מעל הגובה הזה שעשו ועושים קריירה סולידית עד לא רעה בכלל (קארים עבדול-ג'באר ויאו מינג, למשל). אבל הם היוצאים מן הכלל, וכאלו, כידוע, קיימים בכל כלל. אם נעשה חישוב מהיר, על כל יאו מינג אחד קיימים לפחות עשרה רות'בארטים, שבמקרה הטוב שואבים עצים וחוטבים מים מתחת לסל, ובמקרה הרע נפצעים כל ראשון ורביעי (עזבו כבר את שני וחמישי), בעיקר באזור הברכיים הרגישות, שצריכות לסחוב את כל הגובה הזה. כמה סנטימטרים שעושים את ההבדל, כבר אמרתי?


אגב, רות'בארט לא לבד. באירופה, מספיק שנזכיר את רוברטו דואניאס, "הר גריזים עם שיערות" על-פי יורם ארבל, 219 סנטימטרים ו-100% גולם. לא היה משחק אחד שלו שראיתי בו הוא לא תקע בעיקר את הקבוצה שלו. ויש גם את תומס ואן-דר-שפיגל הבלגי: כבר עוד מעט בן 30 הילד, ולמרות ה-2.15 שלו הוא עבר רק פעם אחת את ה-10 נקודות למשחק באירופה, וגם זה היה לפני 6 שנים באוסטנד. ציפו ממנו ליותר כשהיה צעיר? אנדרסטייטמנט זו מילה עדינה. דוגמאות יותר ידועות הן גיאורגי מיורסן המפלצתי ושון בראדלי האיטריה, שגם ציפו מהם גדולות ונצורות כשהגיעו ל-NBA, ובסופו של דבר הם בעיקר שימשו תפאורה לפוסטרים של דאנקים מהדהדים באדיבות מגריידי, קארטר ושאר מרעין-מרחפין.



נקודה מעניינת בנושא היא העם היוגוסלבי על שלוחותיו הרבות (קרואטיה, סרביה, מונטנגרו וכו'): ליוגוסלבים יש חוש מיוחד לפתח את הסנטרים שלהם עד הגובה המקסימלי-אופטימאלי (שוב, על-פי התיאוריה). זה כאילו שיש לחבר'ה הללו מנגנון מיוחד שעוצר להם את הגדילה בדיוק בזמן הנכון, ומאפשר להם בנוסף לגובה מאיים של 2.10 (גיב אור טייק), להחזיק גם שלל תכונות חיוניות לסנטר הקטלני: זריזות, תנועה חלקה ויפה, ובקיצור, ההיפך מהגמלוניות שמאפיינת את הג'ירפות של ה-2.16 +.


דוגמאות? כחול אשר על שפת הים: וויצ'יץ' (2.11) וז'יז'יץ' (2.08) הסרבנים, האנס הפוטנציאלי דרובניאק (2.12), טומאשביץ' התחמן (2.08), ניקולה פרקאצ'ין המסתורי (2.08), ושחקן המריבה אראזם לורבאק (2.10). אנד זר אר פלנטי פרום וור דאת' קיים פרום.


ולעניין רות'בארט: אמנם אני לא מכיר אישית את עודד קטש, אבל כנראה, רק כנראה, שהוא לא נתן לרות'בארט לשחק יותר מ-4.9 דקות בממוצע למשחק בגלל סיבות מקצועיות גרידא, ולא בגלל שהוא לא אהב את פרצופו המזוקן והמתריס-משהו של הטאלנט. פוטנציאל? בטח, למה לא. שחקנים גבוהים מתפתחים לאט יותר מגארדים? על הכיפאק, גם את זה ניקח בחשבון. אבל מה יהיה כשייגמרו התירוצים? ובכן, כרגע זה הולך לכיוון של 5.2 נקודות למשחק בהפועל חולון בעונה הבאה.



בסופו של יום, וכמנהג הקוסמוס כשמדובר במשפטים חכמים שאמרו אנשים זקנים, סבא אכן פגע בול: יותר מדי מדבר טוב זה לא בריא. ולרות'בארט, לדאבונו, יש קצת יותר מדי סנטימטרים.


נ. ב: עוד שנה-שנתיים אני אוכל את הכובע המתודי שלי, עת יזרוק רות'בארט את התיאוריה שלי לפח עם עונה גדלה במכבי? לא (אכחיש זאת).


דבר יו"ר הדירקטוריון: תודה למר אלעד זאבי על דבריו המחכימים והנאים כרפאל. תגובה נוספת ומעניינת שהגיע לשולחן הנשיאותי באמצעות תיבת המייל הנשיאותית השוכנת בלינק 'דבר אלי יפה', אומרת ככה. רגע, לפני שהיא אומרת, צריך אולי לומר מי אומר אותה.


אומר אותה יהונתן אליהו. שלוש, ארבע ו . . :


לא יודע אם אוכל לספק לך תשובה לשאלתך על רות'בארט. מה שכן, אוכל לתת אנקדוטה בקשר לענק שיכולה להיות אולי קשורה בעקיפין למה שקורה איתו. לא לחינם הוא התהדר העונה בזקן ארוך וחסר חן. הבחור חזר בתשובה. לגמרי נכנס לקטע.




מדי כמה ימים היה פוקד את הישיבה בקרית-שמונה, ואף התכבד לאחרונה בפתיחת ארון הקודש במקום, שתיזכר לעולם כאחת מפתיחות הארון היותר גמלוניות ואיטיות. האיש מתקדם מה זה בעצלתיים, נראה כאילו הראש מסתובב בעולמות אחרים לגמרי. דה נקסט דורון שפר, מישהו אמר?


יפה, יפה. תודה גם לך. ייתכן שנחשפה התעלומה באמת. ואלה היו 770 מלים על שחקן, שהגיע לכאן בקול תרועה, ברינה ודיצה ובינתיים כלום. שיא אחד כבר יש לו: 16 צילומים באייטם אחד. פשששש, יא אולוהים. אפילו גדולי האלילים לא זוכים ליחס כזה. רגע לפני שסוגרים את הבאסטה גם אורי סביר רוצה לומר משהו.


אני קורא על רות'בארט ונראה לי שקצת עושים לו עוול. הפוטנציאל בהחלט קיים, זה לא אריק גינגולד. ראיתי אותו למשל פותח בחמישייה נגד ירושלים בסיבוב הראשון, ומפגין יופי של טאץ' ברחבה ושם גוף בחסימות. אם קטש היה קצת יותר יצירתי, היה שם אותו לשמור פרונט על אוסטין ומצבו היה משתפר פלאים.


חוץ מזה, גם בטורניר הארלם, אותו אמנם לא ראינו, הוא עשה יופי של מספרים, ואפשר לזלזל ביריבות, אבל אחת מהן תשחק בשנה הבאה בבית של הפועל ירושלים ביול"ב. קחו בחשבון שהוא עבר שתי פציעות קשות מאוד, ובנוסף, הרי ידוע שגבוהים מתפתחים יותר מאוחר. הוא ילד, תנו לו זמן. עם קצת עבודה נכונה, לא רואה במה הוא נופל מארז מרקוביץ', נניח.


ואללה.


ובנימה אופטימית זו.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ודינו וטוני הקטן.
 
 
מי השלושה בצילום? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up