(בהתייחס לאחד מצילומי 'רואים עולם', שהציג את ג'ים בילבה האגדי שפרש).

לכאורה, למעט העובדה שגם בילבי וגם בילבה נהגים ב-5 אותיות בלבד, אין הרבה במשותף בין הבריון הצרפתי חובב הריבאונדים לבין הג'ינג'ית עם הצמות, הנוהגת ללבוש גרביים שונות זו מזו. אבל אם נבדוק זאת מקרוב, נגלה שגם לבילבי וגם לבילבה יש מכנה משותף רחב ביותר (כמו מוטת הכתפיים של ג'ים) – וזה כוח פיזי עצום ששניהם עשו ממנו קריירה מפוארת.

האין זה כך?

אלעד

זה כך, תותח. זה בהחלט כך. אתה יודע מה, בעצם זה לא כך. עד כמה שאני זוכר בילבה היה בעיקר קפיץ אתלטי, ולא חזק במיוחד.

ערן שלום,

כקורא קבוע בבלייזר אני שומר את העיתונים ולפעמיים כשמשעמם לי (בעצם על מי אני עובד - כשאני בשירותים) אני מעלעל בגיליונות ישנים. נתקלתי בגיליון ינואר 2007. בתמצית, דבריך שם הם: ספאחיה טוב למכבי; ספאחיה טוב לכדורסלן הישראלי; ספאחיה צריך להמשיך במכבי; צריך להביא את ספאחיה לנבחרת ישראל.

אז בוא נתעלם רגע מהחוכמה של הבדיעבד ששמורה כרגע רק לי כקורא, ולא לך ככותב, ותגן על הכתבה שלך מאז כמובן בתנאי שדעתך עומדת בעינה.

נועם

אהלן נועם,

קודם כל, קיוויתי שאנשים כמוך לא קיימים באמת, כדי שלא יהיה מי שיציף מולי וקבל עם, עדה, אומה ונתינים, את חטאי העבר. שנית, לפני שאני עונה לך ישירות: כשאתה בשירותים שם עם בלייזר, אתה מעלעל? זה ודאי שאתה מעלעל, או, נניח, מדפדף, מעיין, קורא, מרפרף. סתם עניין אותי לדעת.

נכון לאותו זמן התרשמתי מאוד מהקרדיט הגדול שספאחיה נתן להלפרין ואליהו. אהבתי גם את השקט הנפשי שלו וחשבתי שהחריקות בהתחלה הם משהו שיעבור, כי מדובר בקבוצה חדשה לגמרי. כשאתה מדבר על גיליון ינואר, אתה צריך לקחת בחשבון שהחומר הועבר בחלק הראשון של דצמבר. זו היתה תקופה שביינום עוד החליק בלי הכרה, פיליקס לא שיחק בכלל, ביופורד, אממממ, היה ביופורד ובורשטיין עוד לא חזר.

אחר כך, יותר מאוחר, ראיתי אותו מפנה עורף לשני הישראלים פחות או יותר (פחות לאליהו, יותר להלפרין), וכבר לא חשבתי אותם דברים על ספאחיה. ברור שלאור התוצאות ובעיקר דרך המשחק והיכולת בפיינל פור הישראלי ועוד קודם לכן בשני המשחקים נגד צסק"א ברוסיה, הוא לא צריך להמשיך.

לגבי הנבחרת - אני ממשיך לחשוב שנבחרת ישראל צריכה מאמן אחר. ואתה יודע מה, לספאחיה אין עבודה כרגע, הנבחרת בבלאגן, שרף כבר שלושת רבעי מנכ"ל. אולי זה בכל זאת מתאים. שיסדר איתו שמעל'ה משהו על חשבון השכר לעונה הבאה.

והכי חשוב, תהיה לי בריא. בפעם הבאה תזרוק את הגיליון לפח, אה?

(רוני זכה בתיק של SPORT24 ולא אסף אותו מהדואר, התיק חזר. תראו מה נהיה עם זה):

שלום ערן,

כבוד רב חלקת עמי באשר פנית אלי בצורה רשמית ומכובדת זו, עד כי ממש הפנית אלי בראשו של אייטם נרעד ונכבד שאל פתחו משחרים רבבות שוחרי כדורסלע, ושאת תוכנו שוזפים מדי שעה בשעה מבטיהם של האלפים שבטובי בנינו, שוחרי המלה השנונה והמזוקקת, שבכוחה אף לצנן קמעה את הלהט הנורא הפוקד את ארצנו באמשים שחונים אלו.

(דבר יו"ר הדירקטוריון: בוא'נה, המלה השנונה והמזוקקת . . . איזה ביטוי. אני מאמץ את זה, הלו. המשך נא)

ובכן כי כן, ומעשה שהיה כדלקמן היה:

חרש חרש ובחיש זרז תחב אבי את הפתק היישר לכיסו האחורי ושכח אותו שמה שכחה נוראה, וזאת בטרם הספיק להשגיח בעובדה שהמשלוח מיועד לבנו בכורו, הלא הוא אני.

ובכך המשכתי יום יום להשכים קימה בבקרים הצוננים ולפקוד את תיבת הדואר בציפייה דרוכה, ולא העליתי בידי מאום חוץ מצרור הודעות מן העירייה בדבר פיגור מה בתשלומי הקנסות או באיומי אימים בעניין עיקול הטלוויזיה הנעדרת שלנו. והזמן חלף.

באחד הימים נתלכלכו מכנסי אבי לכלוך הגון, ולא נותר בידיו אלא לכבסם, ובסריקת הכיסים אחר השטרות שנשתכחו במכנס העלה בידו האיתנה את הפתק מן הדואר. בבוקרו של היום הבא קרה הנס, ואבי שירך את רגליו אל הסניף הקרוב למקום מגוריו ודרש אחר החבילה, אולם הפקיד שהציץ בחטף בתעודת הזהות גילה לו שהוא אינו הברנש המבוקש, ועל כן לא יקבל את החבילה.

אז גרד אבי בפדחתו שעה קלה עד כי נזכר שמי שכן מופיע בפתק הוא בנו שאר בשרו החוקי, הלא הוא כותב שורות אלו ממש, ואף הוכיח זאת לדוור הקשוח בנקיטת חפץ, אולם הלה התקשח עוד יותר ודרש כי באין יפוי כח כדבעי אין ברירה אלא להעמיד את עבדכם הנאמן לפני הדלפק בגופו, ויפה שעה אחת קודם.

טוב ויפה, אלא שאני הייתי באותה העת בבירתנו המאוחדת ירושלם, מרחק ניכר מן הסניף, ועד שחזרתי הוחזרה לה גם החבילה לשולח ומכאן הסוף ידוע.

כמדומני, מורי ורבי, הנשיא הגדול והחביב, שבאמתחתי שלל תירוצים המשכנעים שאין זו אשמתי שכך נתגלגל לו המקרה, והוא בבחינת "המורה, הכלב אכל לי", ואפילו שכך לא אחסוך מכם את התנצלותי על הטרחה הרבה שאני גורם לכם (וכמוך הבחור מ-SPORT24) בימים החמים הללו, בהם כל פעולה פיזית מיותרת חוץ מן הרביצה אצל המזגן עלולה לעלות בחיי אדם ואף למעלה מכך.

מובן שאשמח אם תעשו ג'סטה ותשלחו את התיק שוב לאותה הכתובת, בתקווה כנה שאני ובני משפחתי נהיה יותר עירניים בזו הפעם.

בתודה עצומה ומהבילה,

רוני

התיק עושה כעת את דרכו בשנית את נתניה העיר, רוני. לא נכחיש זאת כלל ועיקר ואף לא נכחד.

שלום,

דיאמנטידיס זכה בתואר שחקן העונה ביוון, עונה בה הממוצעים שלו היו 8 נקודות, 5 אסיסטים, 4 ריבאונדים ו-2 חטיפות - מספרים לא כאלה מרשימים. אבל מדברים על הגדולה של ספיידרמן שלא מופיעה בסטטיסטיקה, אשמח להסברים ודוגמאות. מה אתה חושב האם הוא ראוי, או שפפאלוקאס היה טוב ממנו השנה?

תודה לך,

חנא

שני אלילים יווניים אלה הם שחקנים מדהימים. וקשה ואף חסר טעם לבחור אחד מהם ולומר זה עדיף על ההוא, או ההוא עדיף על זה. אם אתה מתעקש, אני אלך בכל זאת עם דיאמנטידיס, זוכה היורוליג לעונה זו. שחקן שמאמנו האוברדוביצ'י אמר עליו במהלך סדרת גמר הפלייאוף נגד אולימפיאקוס והמורה הרוחני שלה, רבי פנחס הגרשוני: "לא משנה מה שהיה, מה שחשוב הוא שיש לי את דיאמנטידיס".

מספיק לראות את הגג שלו על אלכס אקר שהציל לפנתינאייקוס את הסדרה, כדי לדעת. בכל הקשור לעונה הזו, ומבין שניהם, זה דיאמנטידיס. פפאלוקאס כבר קיבל את פרס שחקן השנה ל-2006, אבל לפחות שנחלק את השלל בין הילדים שווה בשווה.

הי ערן,

את אליפויות אירופה הקודמות לנבחרות צעירות (בהן פעמיים הפסדנו בגמר לסלובניה) הראו בערוץ הספורט. ומה קורה היום, ערוצים חדשים עלו: ספורט 1 + 2 לייב וגולד ושידור של האליפות? נאדה!

הלוואי שהחבר'ה המחליטים יתאפסו על עצמם ויראו לנו את הצעירים, שגאים לייצג אותנו, בניגוד לחלק מהמבוגרים שמתחמקים בדרכים אלגנטיות, כאלה ואחרות, להתחמק מהטורניר שהם עצמם הובילו אותנו אליו (באי-הצלחתם לעלות לאליפות ישר מהבית המוקדם).

בשורות טובות, שלומות ונצורות

אבנר ס.

מסכים לכל מלה. אולי נופתע עם שידורים חיים משלב רבע הגמר או משהו, כן יהי רצון ואמרו אמן. באמת מוזר איך אף אחד לא לוקח על עצמו את העסק הזה הפעם, ודווקא בריבוי הערוצים. ההם, הראש שלהם יותר מדי בקופה אמריקה ובווימבלדון, והאחרים – טוב, בעצם אני לא יודע איפה הראש של האחרים, כי אני לא מחובר לשם. אבל הבנתי מסר ש. הרמלין שהם שידרו משחקים מליגת הקיץ של יול"ב. ואם ככה – מה אתה יודע, אולי עוד ניפול בתוך העונה על שידורים נאים כרפאל מהליגה היוונית או הספרדית, אולי קצת רביב לימונד או משהו עם לה מאן.

שלום,

תיקון קטן לכתבה על הגבוהים הגמלונים,

בכתבה (של אלעד זאבי), צוין שתומאס ון דן שפיגל קלע רק פעם אחת מעל 10 נקודות בקריירה במדי אוסטנד, אבל מבדיקה קצרה מתברר שהוא עשה זאת שוב העונה, ונגד מכבי, במשחק הראשון בסדרה נגד צסק"א וקלע 11 נקודות.

שבוע טוב,

אברהם

אהלן אברהם,

אני חושב שלקחת את הדברים באופן קצת יותר מדי רציני, או קצת יותר מדי פשוטו כמשמעו. אצלנו אין כתבות, זה קודם כל. אצלנו זה טור, קטע, אייטם, הגיג, או כל מצבור פסקאות שראוי למאכל אדם ומוגדר כנאה כרפאל.

לפיכך, ובעקבות זאת, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהכותב, מר זאבי, שיחק אותה בהדגמה בלבד ולא ממש התכוון לכך שהחבר הבלגי הגמלוני לא עבר את ה-10 נקודות בקריירה. סתם אוואנטה לשונית, נו.

אוקיי, אברהם? תודה מקרב לב על ההערה, הקריאה וההתעניינות.

מר סלע הנכבד,

נחשפתי לאתר שלך בפעם הראשונה לפני שלושה שבועות, ואני מוכרח להגיד שזה פשוט בושה חרפה וכלימה שלא ידעתי עליו קודם. בלי ספק זה אתר הכדורסל הטוב יותר שיש באינטרנט. האייטמים מצחיקים וכמעט תמיד נכונים והכותבים פשוט מצוינים, במיוחד שחר הרמלין (או שמא סר ש.?), ואלעד זאבי, שהורג אותי מצחוק כל פעם מחדש עם הקטנות שלו.

תמשיכו ככה ותגיעו רחוק.

יוני

וואלאק, כאלה אנחנו אוהבים. תודה, חבר.

ועד כאן הפעם במהדורת שאלות-תשובות לשבוע זה.

שיהיה לכולם בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.