נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהרבה זמן לא דיברנו על רבי פנחס הגרשוני. הפעם האחרונה היתה אולי בהקשרים של פרשת פנחס בתנ"ך, עת נרשמה כאן מעורבות גדולה של החבר'ה הדתיים שבתוכנו, עם רב ועצום ומלא ידע ותבונה, לא נכחיש זאת. ולא פחות חשוב מזה – אוהב כדורסל עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ.

בעצם, אולי דיברנו עליו גם אחרי שנודע על המינוי של ארז אדלשטיין לעוזרו של הרב. כך או אחרת, אחרת או כך, זה פחות היסטרי לעומת הצעדים הרבים שמתרחשים בשבועיים-שלושה האחרונה באולימפיאקוס.

רנלדאס סייבוטיס, שבקיץ הקודם היה צעיר וחסר ניסיון לטענת רבנו, הוחזר מהשאלה בת עונה אחת למארוסי. יכול להיות שעכשיו הוא באמת מנוסה. במקביל הוחתמו עוד כמה שמות צעירים, קאפקיס מפאניוניוס, עוד איזה בחורצ'יק מהמכללות ועוד אחד או שניים, מי יכול לעקוב אחרי השמות המסובכים האלה. דיברו גם על וסיליאדיס ממלאגה, לא יודע מה נגמר עם זה.

ריאן סטאק הלך, הנרי דומרקאנט הלך, סקוני פן הלך, ועכשיו גם אנדריה ז'יז'יץ' הולך במפתיע, למרות שרק לא מזמן חתם על חוזה חדש לשלוש שנים. מדברים ביוון (כמו שמדברים ביוון) על שם גדול ומרטיט שאמור לאייש את עמדת הפאוור פורוורד ויגיע מארצות הברית. נו, דעתי בעניין הזה כבר אמורה להיות ברורה לכם באופן אוטומטי ובעיניים עצומות: אם נחיה אז גם נראה.

וביג סופו, הלוא הוא 'סחור-סחור' שחורציאנטיס? לא ברור, לא ידוע, מין סיטואציה מוזרה קצת. כאילו החליטו לשחרר אותו, אבל לא בדיוק מוכנים לבצע את המהלך או משהו. מחכים למישהו, למשהו. כנראה שלא סגורים על המהלך. יעבור עוד זמן, לא רב בהכרח, ונדע.

וגם אדלשטיין בא במקום אלעד חסין, כן? בל נשכח, שמא יתעצבן הג'ינג'י על שהשמטנו את שמו ממעגל ההתרחשויות.

וזה אומר, יותר מכל דבר אחד: רבנו פנחס הגרשוני, עם כל הכבוד לו ולניסיונו העשיר, היה בסופו של דבר רוקי בעונה שעברה. זו היתה פעם ראשונה מבחינתו שאימן בחו"ל. ולא רק שאימן לראשונה באירופה, אלא עשה את זה, מתוקף מעמדו הרם והאיתן, בקבוצה גדולה ויומרנית. רבנו די טעה, די כשל בהכנת ההרכב. חלק נכפה עליו (כמו ראיין סטאק שהיה חתום קודם לכן, ומתברר שלא כל כך אהב). חלק הוא למד להכיר והיה די מבסוט (יאניס בורוסיס). מחלק אחר הוא ציפה והתאכזב (דומרקאנט, סחור-סחור וגם אלכס אקר בחלק האחרון של העונה). לגבי חלק נפל לו האסימון קצת באיחור, כנראה (אלעד חסין, למשל, או סייבוטיס שחוזר).

רבנו בונה עכשיו מחדש. פעם, כשעוד היו תקליטים, דיברו כולם על מבחן התקליט השני עבור אמן מצליח ששיחק אותה בגדול בתקליט הבכורה שלו. שום דבר לא השתנה עם השנים, אגב. פשוט במקום תקליט אומרים אלבום או דיסק. אצל רבנו זה הולך להיות הפוך: את החלקים היותר טובים שלו הוא הראה בחלק האחרון של העונה; בניצחון החוץ על אריס במשחק מספר 5 בחצי גמר הפלייאוף היווני, או בשני הניצחונות על פנתינאייקוס בסדרת הגמר, כולל עוד שני משחקים צמודים מאוד שהסתיימו בהפסדים.

עוד מבלי לדעת מה ההרכב הסופי והמוחלט של אולימפיאקוס בהנהגת רבנו ועוזרו היוצק מים על כפות ידיו, יש לי תחושה די ברורה שהפעם הולך להיות טוב יותר. רבי פנחס הגרשוני למד את החומר, שינן את המוטל עליו לעשות, מכיר עכשיו את כל השופטים היווניים, ודאי גם קירב אליו מספר אוהדים מקורבים. האיש הולך לשחות בחומר בעונה הבאה.

והתחזית: יהיה לו תואר. יתהפך העולם ויהיה לו תואר. אפילו שהוא מנהל קרבות רחוב לא פשוטים בכלל עם אוברדוביץ', שכבר עכשיו מתלונן ואפילו לא התחלנו את העונה.